בימים האחרונים אני שומע וקורא אנשי ימין שמבקשים ממני לשקול מחדש את סירובי לממשלה שתישען על תומכי הטרור במפלגת רע"ם. הם לא שינו את דעתם בדבר הטעות שבצעד כזה מלכתחילה, ולא חולקים עלי שמדובר במעשה נורא ואיום, שהשלכותיו ארוכות הטווח יגרמו לנו להצטער עליו בעוד כמה שנים. הם רק סבורים שהשותפות הזו של תומכי הטרור בממשלה כבר הוכשרה גם בימין. הסוסים ברחו מן האורווה והנזק כבר נעשה. את הנעשה, כך לשיטתם, אין להשיב, ואם זה כך אזי מוטב כבר שתקום ממשלת ימין בתמיכת רע"ם ולא ממשלת שמאל. מי שהיטיב לבטא את הגישה הזו הוא ידידי שלמה פיוטרקובסקי בטורו בסוף השבוע בעיתון מקור ראשון. פיוטרקובסקי פותח בהצגת האיוולת שבהלבנת מפלגות תומכות טרור בימין והפיכתן לשותף לגיטימי להקמת ממשלה. הוא מסביר מצוין עד כמה המהלך הזה אבסורדי, חמור ומסוכן. עד כמה הוא נובע מראייה קצרת טווח שמבקשת הישגים כאן ועכשיו ומוכנה לשם כך למשכן את עתידה של המדינה היהודית ולפגוע בה אנושות. בנקודה הזו הוא כמובן מסכים איתי, אבל אז מגיעה התפנית במאמר: שלמה קובע שהנזק כבר נעשה ואת הנעשה אי-אפשר להשיב. הוא קורא לי להשלים עם המציאות ולהניח לאידיאלים, שאמורים ללמוד להתכתב עם המציאות. הטענה הזו שגויה עובדתית ונורמטיבית. עובדתית - לא הרי דיבורים כמעשים, ולא הרי לגיטימציה מהשמאל חסר האחריות ללגיטימציה מימין. דיבורים חסרי אחריות של אנשים חסרי אחריות אכן גורמים נזק גדול - ובעניין הזה כל מאמר של איש ימין שלמעשה מיישר קו עם הראשונים שהחלו ביצירת הנזק וממשיך אותו תוך שהוא מקבע תודעתית את הלבנת רע"ם בימין, רק מגדיל את הנזק. אולם כל עוד לא נעשה מעשה, ולא הוקמה ממשלה שנשענת על תומכי טרור, לא ניתן לומר שהימין מכשיר זאת. דיבורים לא ייזכרו בעוד כמה שנים, מעשים - כן. אם תוקם חלילה ממשלת ימין שתישען על תומכי טרור ומחבלים, יהיה זה נזק בלתי הפיך. לעומת זאת, אם אחרי כל הדיבורים, ולמרות המחיר הכבד של אבדן השלטון, השורה התחתונה תהיה שהימין נמנע מהקמת ממשלה שתישען על תומכי טרור ורק השמאל המופקר הוא זה שמוכן לעשות זאת, יהיה ברור שבימין זה לא לגיטימי. הדיבורים יתפוגגו ומה שיישאר זה הקו השחור העבה שלא נחצה. מה שיעניק למפלגות הערביות את הכוח הגדול ואת היכולת להמליך כאן מלכים ולמעשה לקבוע את אופיה של המדינה בעשורים הבאים, הוא הפיכתן ללשון מאזניים שתכריע בין הימין לשמאל. בשביל זה הם צריכים להיות יכולים להיות שותפים של שני הצדדים. כל עוד בימין הן לא יוכרו כשותף לגיטימי, לא יהיה להן הכוח להמליך כאן מלכים. נתניהו הוא איש עם תודעה היסטורית גדולה ולא לחינם הוא נמנע מלהזכיר בקולו את האפשרות להישען על עבאס בהקמת ממשלה. נתניהו מקפיד להשאיר למשפט ההיסטוריה את אמירותיו ההפוכות לפני הבחירות ששללו זאת מכל וכל. הוא מבין את הנזק הגדול ונמנע עד כה מלגרום לו. פגישתו של נפתלי בנט עם מנסור עבאס השבוע הייתה אכן מעשה חמור וחסר אחריות מאין כמוהו. הניסיון שלו להיתלות בהתקרבות של הליכוד לעבאס כדי להכשיר את השרץ, כמוה כאמירה שאריק שרון כבר הכשיר פינוי ישובים בימין אז עכשיו גם בנט יכול לעשות זאת. בדיוק כפי שאריאל שרון לא הפך פינוי ישובים למהלך לגיטימי בימין, כך בנט לא הפך ולא יהפוך את תומכי הטרור ומהללי המחבלים ללגיטימיים בימין. בגירוש מגוש-קטיף ומצפון השומרון אריק שרון הוציא את עצמו מחוץ למחנה, ואת היחס הזה יגזור על עצמו כל פוליטיקאי חסר אחריות שבשל מניעים אישיים ותאוות שלטון ימכור את ערכי הימין ומדינת ישראל. שלמה מבקש ממני בעצם לעשות את מה שבנט עשה. בנט נתלה בליכוד ושלמה מבקש ממני להיתלות בו. ככה בדיוק נראה דומינו ערכי מסוכן, שאם נזרום איתו עכשיו יצרנו שיטה קלה ומסוכנת לשחיקת עמדות. פורץ גדר תמיד מתכנן שאחרים יבואו אחריו דרך הפרצה (איש הרי לא אוהב להישאר לבד מעבר לפרצה..). חז"ל הורו לנו להיזהר מכך מאוד - "פורץ גדר יישכנו נחש". וכאן אני עובר למישור הנורמטיבי. כשעמלק מקרר את האמבטיה התפקיד שלנו הוא להרתיח אותה מחדש ולא לקפוץ אחריו עם הראש פנימה ולקרר אותה עוד יותר. לא יישרנו קו עם גירוש המתיישבים של שרון, אנחנו לא מיישרים קו עם הרס המשפחה באזורים מסוימים בחברה הישראלית, לא טוענים שהסוסים כבר ברחו מהאורווה, מרימים ידיים ומיישרים קו בעניין הזה, ואין שום סיבה או הצדקה שבעניין הכשרת תומכי טרור כשותפים להקמת ממשלה נפעל אחרת. אוי לנו ואבוי למדינת ישראל אם אנחנו - הציבור הדתי-לאומי-אידיאולוגי - ניישר קו עם כל קריסה אידיאולוגית של מישהו אחר בימין. חז"ל הזהירו אותנו מאוד מגישה של "כיוון שעבר אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר". הם הבינו את הסברה שמולידה גישה כזו ואת המדרון החלק והמסוכן שנעוץ בה. אנחנו נושאים ערכים ואמיתות ונאבקים עליהם מול אופנות זמניות ובנות חלוף. הצבת האמת אל מול השקר המסוכן מקבעת תודעה לאורך זמן וסופה לנצח, תודעתית ומעשית. אם נפתלי בנט ואיילת שקד ומתן כהנא וניר אורבך וגדעון סער וזאב אלקין ויועז הנדל ושרן השכל ינהגו חלילה בחוסר אחריות - כפי שפיוטרקובסקי מתאר בראש מאמרו את הסכנות הרבות הגלומות בהפיכתה של מדינת ישראל לבת ערובה של עבאס וחבריו - ובשל איבתם לנתניהו יגרמו לנזקים הגדולים האלה למדינת ישראל, הם יוקעו אל עמוד הקלון בימין, יאבדו את זכויותיהם, וייזכרו לדראון עולם עוד הרבה יותר מאריק שרון (שרון לפחות צבר כמה זכויות בחייו לפני סיבוב הפרסה שהוציא אותו אל מחוץ למחנה, מה שהם עוד לא הספיקו לעשות במעט שנותיהם בפוליטיקה). ממשלת השעטנז שהם יקימו, אם יעשו זאת חלילה - ואני עדיין מאמין שיימצאו בקרבם אנשי אמת יראי אלוקים שימנעו זאת - לא תאריך ימים. המאבקים הפנימיים הבלתי נמנעים בין חלקיה הסותרים יבהירו לחברה הישראלית עד כמה בשקר הורתה ובחטא הולדתה. חזקה גם על שותפיהם מקרב אויבינו שיוכיחו בשנאתם אלינו עד כמה הפיכת מדינת ישראל לבת ערובה שלהם היא הרסנית ומסוכנת. מה שיישאר הוא בגידתם של חברי ימינה ותקווה חדשה בימין ובעם ישראל, והאמת היהודית, הציונית, המוסרית והפרקטית, לפיה מי ששוללים את קיומנו כאן כמדינה יהודית לא יכולים להיות שותפים להקמת ממשלה שתישאר ניצבת זקופה וברורה לעין כל. אני עדיין מקווה ומתפלל ופועל ללא לאות, כדי שבנט ושקד וסער ואלקין יתגברו על משקעים וקשיים, ישימו את טובת מדינת ישראל ועם ישראל בראש, ויחברו לממשלת ימין של המחנה הלאומי. אני קורא להם שוב לא להתמסר לחיבוק הדב הרעיל של התקשורת והשמאל ולא להקים ממשלת שמאל הרסנית עם תומכי טרור. מקווה שגם אצלם השכל הישר והערכים יגברו.