כשביבי צודק

ביבי צודק. לא צריך ועדת חקירה ממלכתית. מקימים ועדת חקירה כאשר האשם או האחריות למשגה מהותי נופלת על כתפי רבים וקשה לזהותם בוודאות. לא כן בטרגדיה הנוראה בהר מירון. כאן הכל ברור. בנימין נתניהו, אריה דרעי, אמיר אוחנה ויעקב ליצמן או מישהו אחר בדגל התורה הם האחראים לאסון. הם לחצו והם החליטו והם כופפו את המשטרה שהמפכ"ל שלה יעקב שבתאי טירון וחובבן. הכל ברור. הם חייבים להתפטר. מחמת התבונה ומחמת המוסר ומחמת ההתנהלות הנדרשת ומחמת הצורך לתקן את האירוע הבא בהר מירון (שחובה לקיימו) ואת אלה שהתרחשו בשאננות ולא הסתיימו באסון ואיננו יודעים על כך, ואת אלה שיתנהלו בעתיד בשאננות, וכל זאת מפני שביבי סובל מנבצרות מהותית. הוא אוחז בכוח ובחסות הבג"ץ (לפי שעה) בהגה השלטון, אבל אסור לו לנהוג. חייבים ליטול ממנו את הרישיון. ידיו רועדות על ההגה ועיניו כהו וקהו וקסמו פג ועבודת האלילים סביבו דועכת. הם צריכים ללכת. בליכוד יודעים ואפילו בש"ס מתחילים להבין שאריה דרעי חייב להסתלק ממרכז הבימה, וכל תומכיהם לכאורה מבית עושים זאת כמי שכפאם שד, כ"מצוות אנשים מלומדה".