X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
תרבות 'סמוך' ולא תכנון מעמיק [צילום: סבסטיאן שיינר, AP]
ליקוי משילותי מתמשך הוביל לאסון מירון
שינוי מבני עמוק למניעת האסון הבא
ישראל מעדיפה את תרבות ה"סמוך" על פני התכנון המעמיק הדרוש להתמודדות עם אסונות המוניים – טבעיים ומעשה ידי אדם לכך מצטרפת עובדת קיומן של מובלעות – בעיקר החרדית והערבית – שאינן רואות עצמו כחלק מן המרקם החברתי הימנעות מטיפול יסודי בשני כשלים אלו תבטיח שהם ימתינו לאסון הבא

האסון בהר מירון, שבו מצאו את מותם 45 קורבנות שווא, הוא עדות נוספת למשבר המערכתי הנמשך בו מצויה ישראל. הליקוי המערכתי בא לידי ביטוי בעיקר במשילות פגומה ובהעדר נורמות חוקיות מספיקות, שישמשו מסגרת כללית, שוויונית ומחייבת, להתנהלות המדינה, הציבור והפרטים. בחינת האסון, הנדרשת לצורך הפקת לקחים מערכתיים ויישומם, אסור לה להסתפק בהיבטים פרטניים, החשובים לכשעצמם, אלא עליה להיעשות בראייה לאומית כוללת. אחרת, במקרה הטוב, התיקונים - אם יהיו כאלה - יהיו נקודתיים והכשל המערכתי יישאר על-כנו, ממתין לאסון הבא.
מן הראוי להתייחס לאירוע רב-נפגעים זה כאסון המוני. ניהול אסונות המוניים הוא דיסציפלינה מקצועית מובהקת, המתבססת על ניסיון בינלאומי עשיר ועל מחקר אקדמי מדוקדק. למעשה קיימת הסכמה גורפת על כמה עקרונית לעניין זה, כמו: הצורך בהיערכות מקדימה מדוקדקת, מדינתית ומקומית, על-פי תרחישים רלוונטיים והמאפיינים הייחודיים של המדינה הנדונה; הצורך בבהירות של הטלת האחריות לניהול האסונות לאורך המדרג השלטוני ועימה הסמכויות הנדרשות למימוש האחריות; הצורך בחקיקה מפורטת ומחייבת בעניין זה; הצורך בריכוז מאמץ בהתאוששות מקיפה ורב ממדית מהאסון; והצורך לבחון את המכלול בראייה אינטגרטיבית של כלל הסיכונים.
הבעיה בישראל, למודת הניסיון מהפרעות ביטחוניות על העורף האזרחי, היא שעקרונות אלה, המקובלים על הממסד הישראלי ברמה התיאורטית וההצהרתית, אינם מיושמים הלכה למעשה באופן מספק. כך ראינו בשנה האחרונה, עת הניהול הממשלתי של משבר הקורונה המשולב היה פגום ותרם את חלקו להיקף הקורבנות הגדול (735 מתים למיליון נפש, מקום 155 מתוך 219 מדינות), למרות ההצלחה של מבצע החיסונים.
ליקוי משילותי עמוק זה מתבטא בתחומים רבים, המתכתבים עם תפיסת "כל הסיכונים", הטוענת להיערכות נכונה לאסונות המוניים לא על-פי מקורם וטבעם (אסונות מהטבע או אסונות מידי אדם, שהם בדרך כלל בגדר לא-צפוי), אלא על-פי המאפיינים המוכרים של הזירה והמערכת המתמודדת עימם. מדובר בציווי מנחה להתרכז בבנייה מתמשכת של היערכות מקדימה לאסונות אפשריים על-פי מאפייני הפגיעות של החברה ורכיביה השונים ושל המנגנונים האמורים למנוע, לצמצם ולטפל באסון העתידי ובשיקום אחריו. אם כל זה לא נעשה כראוי, משמעות הדבר היא שיש צורך לא רק בתיקון עיוותים מקומיים, אלא בבנייה מחדש של כל המערכות האמורות לטפל באסונות המוניים ונזקיהם.

המובלעות בעייתיות במיוחד בעת אסון
אתגר לכל החברה [צילום: עודד בלילטי, AP]

תיקון מערכתי כזה בישראל אמור להתבסס על שני מישורים מקבילים, הקשורים זה בזה.
במישור הסוציו-פוליטי: המרקם ההטרוגני של החברה הישראלית מוכר היטב. מכאן צומחת בישראל תופעה מתרחבת של "מובלעות" חברתיות שונות, כמו הציבור החרדי והערבי לקבוצותיו, המודרות ומנוכרות מהקבוצות האחרות, מהמדינה וממוסדותיה. דפוסי התנהלותן ידועים, כולל נטיות של חלקן לא לקבל תמיד את מרות המדינה, להתייחס אליה ואל נציגיה (ובמיוחד אל גורמי האכיפה) בלעומתיות מופגנת ולפעול על-פי ציוויים סקטוריאליים. עיקר נאמנותן הוא לקבוצתן ולהנהגתן, וכך הן בוחרות מתי ואיפה לקבל את מרות החוק ופסיקות מנגנוני המשפט והאכיפה. זה נכון בשגרה וזה נכון ובעייתי במיוחד באירועי אסון.
תופעות אלה מאתגרות לא רק את הציבורים האחרים, אלא בעיקר את הכלל, את המדינה ואת מוסדותיה, גם כאשר אלה חפצים לנהוג בשוויון מול כל האוכלוסייה. הבעיה מחמירה כאשר לקבוצות כאלה יש נציגות פוליטית סקטוריאלית, הרוכשת עמדות כוח מקומיות ומדינתיות, בנתונים של משטר קואליציוני ובמיוחד בעת משבר פוליטי נמשך, המעצים את משבר הסולידריות והאמון. במקרים רבים, מבנה פוליטי כזה מנוצל להאדרת הייחודיות של ה"מובלעות" על-פי צורכיהן הסקטוריאליים. תמונה מורכבת זו, הנעשית סבוכה יותר ויותר, מייצרת אתגר ניכר למשילות הישראלית.

הימנעות מחקיקה שתקבע את האחריות
מודעות נמוכה [צילום: דוד כהן, פלאש 90]

במישור הממלכתי: האתגר המשילותי בישראל וסיבותיו מהווה מכשלה עיקרית נוספת לניהול הסביר המתבקש של אסונות המוניים, שהוא מאתגר מלכתחילה. ביטויו הישיר של חסם זה הוא בפוליטיזציה של קבלת ההחלטות, גם ברמת העל וגם בנושאים פרטניים. הזיקה הקיימת בין תופעת ה"מובלעות" החברתיות לבין הפוליטיזציה ברבדי הממשל השונים, יוצרת קושי ניכר לנהל בצורה קוהרנטית, שוויונית ויעילה את השגרה ובמיוחד את תחום האסונות ההמוניים.
לכך מצטרפת מודעות ממשלית נמוכה לתחום האסונות ההמוניים. הדבר מוצא ביטוי גם בתחום האזרחי, אך לא פחות מכך - בתחום הביטחוני. בסך-הכל, ישראל לא חוותה מספר גדול של אסונות המוניים אזרחיים עם נפגעים רבים. ניתן היה לצפות שעקב ההפרעות הביטחוניות בתווך האזרחי (למשל בתקופת האינתיפאדה השנייה, או מול איומי הרקטות והטילים מצד חיזבאללה וחמאס), ישראל תהיה ערוכה היטב, בכל שטחה הפגיע, להתמודדות מוצלחת עם האיום על החזית האזרחית. לא כך הוא. על-אף שקיים מודל מוצלח בעוטף עזה, הוא אינו מועתק לאזורים פגיעים אחרים, למרות החלטות ממשלה קודמות, שלא בוצעו (למשל בעניין מיגון יישובי הצפון).
מודעות נמוכה ועניין מופחת בעיסוק מערכתי בתחום ניהול האסונות ההמוניים מתבטאים גם בתחום החקיקה, האמורה להגדיר ולקבוע את המעגלים הקריטיים של האחריות והסמכות. זה שנים נמנעות הממשלה והכנסת מחקיקת חוק בעניין הסדרת הניהול של מקרי חירום (ביטחוניים או אזרחיים). זאת, בעיקר משום הרצון שלא ייקבע במפורש ובחוק מראש מיהם הגורמים האחראים לניהול הכולל של אירועים כאלה ומהם סמכויות האכיפה הרוחביות והאורכיות שיהיו להם. בהעדר חקיקה כזו, ניכר הטשטוש בתהליכי קבלת ההחלטות מהדרג המדיני הבכיר ועד לרמות המקומיות, כפי שניכר מהאסון האחרון.

אותם ליקויים נחשפו גם בקורונה
דרושות מקצוענות ואכיפה [צילום: סבסטיאן שיינר, AP]

העדר חקיקה והסדרה מביאים לידי ביטוי ומעצימים את מקומה של תרבות ה"סמוך", ה"יהיה בסדר" ו"בעזרת השם". כל אלה משקפים את האדרת יכולות האלתור שישראל כה גאה בהן, ומצמצמים את מקומם של התכנון המקצועי, הארגון המהודק ברמות הממשלה והשלטון המקומי, הבקרה והפיקוח. גם אם כבודו של האלתור הנקודתי במקומו, אין מנוס מלאזנו על-ידי מקצוענות ואכיפה.
נוסף על הצורך לבדוק באופן מקצועי ואובייקטיבי את הסיבות שגרמו לאסון בהר מירון, חשוב בהסתכלות קדימה לראות בכל אסון מקור להזדמנות ולשינוי. תיקון ליקויים נקודתיים, תוך למידה מפורטת של מה שארע בהר מירון, עם כל חשיבותם, לא יספיקו על-מנת שאסונות נוספים כאלה ודומיהם לא יישנו. נדרש שינוי מבני עמוק הן בחברה והן בממשל הישראלי ובממשק ביניהם, גם על בסיס לקחי האסון בהר מירון וגם על בסיס לקחי משבר הקורונה המשולב.
קווי הדמיון ביניהם חושפים את ליקוייה של השיטה הקיימת ומחייבים חשיבה מחדש, תכנון ארוך טווח וקבלת החלטות ברמה המערכתית, על בסיס הבנה והכרה בצורך בשינוי מבני עמוק. פתרונות מקומיים אולי ישפרו גזרות מקומיות, בהתייחס למה שארע עכשיו. אולם לא יהיה בהם כדי להצמיח מערכת מעודכנת, מקצועית, מתכננת, מבוססת חקיקה, מידע ותקציבים, אשר תייצר משוואה חדשה ביחסים שבין החברה הישראלית ההטרוגנית והמשוסעת לבין השלטון ורכיביו.

הכותב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
תאריך:  04/05/2021   |   עודכן:  04/05/2021
+הרב קניבסקי על האסון: "להתחזק בנטילת ידיים"
19:26 04/05/21  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה

אומר כי אינו יודע את הסיבה לאסון במירון משום שמדובר בחשבונות שמיים, אך הורה "להתחזק בהתמדת התורה, בצניעות ובכוונת הברכות להרגיש קרבת אלוקים"

תהלים בבית הרב לרפואת פצועי אסון מירון
הרב חיים קניבסקי [צילום: דוד כהן/פלאש 90]
+קריאה לאחדות
11:04 04/05/21  |  ערן גרף   |   לרשימה המלאה

+למדינת ישראל אין משטרה
11:00 04/05/21  |  אביתר בן-צדף   |   לרשימה המלאה

עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים  ▪  והפעם - המלך, גלגול-עיניים, חומר למחשבה וטפ"ם  ▪  "א̤ל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג)  ▪  הרבה בריאות ואושר

האסון במירון [צילום: סבסטיאן שיינר/AP]
+לא צריך למות כדי לחיות
10:55 04/05/21  |  עמנואל בן-סבו   |   לרשימה המלאה

האסון במירון שוב חידד את התהליכים העמוקים והיסודיים המתרחשים בחברה הערבית במדינת ישראל, תהליכים המבקשים לאומיות ולא לאומנות, חיבורים ולא פילוגים, השתלבות ולא בדלנות

תמונות ההרוגים באסון במירון [צילום: דוד כהן/פלאש 90]
+אחראים על האסון חייבים לתת את הדין
08:23 04/05/21  |  איתן קלינסקי   |   לרשימה המלאה

חובה על שר הפנים, אריה דרעי, מאיר פרוש, יעקב ליצמן מאיר פרוש להופיע בפני וועדת חקירה ממלכתית ולספק הסברים, העומדים במבחן הביקורת - לא רק מדוע דרשו ולחצו להסיר את כל ההגבלות על מספר החוגגים בהר מירון, אלא גם באיזו קלות קיבלו את כל מבוקשם מאמיר אוחנה, השר לביטחון פנים, ומשרת התחבורה, מירי רגב, שעל חשבון משלם המיסים העמידה צי של רכבים

האסון בקבר הרשב"י [צילום: סבסטיאן שיינר/AP]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
שינוי מבני עמוק למניעת האסון הבא
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות אסון מירון
איציק וולף
מליאת הכנסת קיימה ישיבת אבל מיוחדת בעקבות אסון מירון שבו קיפחו 45 בני אדם את חייהם    נתניהו: בתום ימי האבל נבחן בצורה סדורה, מעמיקה ואחראית, את כלל הנושאים שקשורים בהתכנסות בהר, בהווה ובעבר    דרעי: כל הפעילות של נציגי הציבור הדתי והחרדי ושלי היו כדי שהגבלות הקורונה לא יחולו בשטח הפתוח
איציק וולף
לדברי חבר הכנסת שמחה רוטמן, האירוע במירון והרקע לו מערבים בתוכם פעילות של רשויות המדינה השונות, לרבות הרשות השופטת והליכים מרובי שנים שהתנהלו בפניה    "המחלוקות הפוליטיות בממשלה ומתן בלעדיות לקביעת הרכב הוועדה על-ידי הרשות השופטת יכתיבו כמעט ממילא את גבולות הגזרה של הבדיקה והחקירה, מראש"
איתמר לוין
קובע שהממשלה יכולה להקים ועדה כזו למרות שהיא ממשלת מעבר, שזוהי הדרך הנכונה ביותר לבחון את האסון ושיש לעשות זאת בהקדם האפשרי    מסביר שהדחיפות נובעת מהצורך בריכוז פעולות החקירה, הצורך להפיק לקחים לקראת אירועים דומים ומתן מענה חלקי לתחושות הקשות של הציבור
עידן יוסף
המפכ"ל מביע תמיכה של 200 אחוז במפקד המחוז הצפוני על פועלו באסון מירון    השר אוחנה: גורמים בתקשורת מנסים לתקוע טריז בין המפכ"ל ומפקד המחוז לשר
זוהר בן-אשר
למרות שמה שקרה במירון בל"ג בעומר היה אסון קולוסאלי, צריך להתייחס למה שקרה שם לא במונחים של אסון אלא לקרוא לילד בשמו: הפקרות רבתי וחוסר אחריות!
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il