ארה"ב נכנסת לעידן הפוסט-קורונה, בעיקר בזכות היבט אחד השונה מכל המגיפות הקודמות בהיסטוריה: נצחונו של המדע. לפני עשור בלבד, הקונצנזוס היה שדרושים 15-10 שנים והמון מזל כדי ליצור חיסון למחלה חדשה. הפעם זה לקח שנה ויש שורה של חיסונים. יש כמובן עוד סיכונים, שיעור ההתחסנות יורד ווריאנטים חדשים מופיעים – אבל כבר אפשר להסתכל על החיים שאחרי הקורונה והאופק ברובו בהיר, כותב פריד זכריה, פרשן בכיר בוושינגטון פוסט וב-CNN.
ההיבט המשמעותי ביותר יהיה הזינוק הכלכלי, שלפי הכל הסימנים יהיה משמעותי מאוד – בניגוד להתאוששות מן המשבר הפיננסי של 2008. הדבר נובע חלקית מהאופי השונה של המשברים, אבל בעיקר משום שוושינגטון הציפה את המשק בכסף, כך שהן לעסקים והן למשקי הבית יש מזומן להוציא. בעקבות השפעת הספרדית באו שנות ה-20 העליזות; קשה לדעת האם זה יקרה גם כעת, אך יש סיבות לאופטימיות.
הדבר החשוב ביותר, סבור זכריה, הוא קיומה של יזמות. משברים תמיד מובילים לרעיונות חדשים, אימוץ טכנולוגיות חדשות ונטישת הרגלים ישנים. יכולתם של חלקים ניכרים מהמשק האמריקני לתפקד ולפרוח במרחב הדיגיטלי, כאשר הכלכלה הפיזית למעשה נסגרה, הפתיע אפילו את האופטימיים ביותר בתחום הטכנולוגי. ההישגים הללו צפויים להאריך ימים. אפילו גופי ממשל מגלים יזמות: עיריית ניו-יורק הודיעה שהמסעדות יוכלו לפעול דרך קבע על המדרכות, ובימי שלג הלימודים לא יושבתו אלא יתקיימו בצורה מקוונת.
אנו מבינים את היזמות בעיקר בדיעבד. אבל במבט מיקרו, אנו רואים כל כך הרבה עסקים, גופי ממשל ואנשים שהסתגלו למשבר הקורונה, נוטשים הרגלים ישנים ומסתגלים בצורה אופטימלית לעתיד, עד שסביר להניח שהתפוקה תעלה. הוסיפו לכך את האפשרות של השקעות נרחבות במדע ובטכנולוגיה, וניתן לראות מעגל של צמיחה.
אירופה נמצאת מאחורי ארה"ב משום שההתחסנות בה נתקעה בבעיות ביורוקרטיות, אבל כעת היא מתחילה להתקדם. בינתיים החליטה אירופה ללוות כסף בגיבוי המשקים החזקים ביותר בה – גרמניה וצרפת – ולאפשר לכל המדינות להוציאו על התאוששות מהקורונה. זה אומר שקרוב אירופה עשויה להיראות כמו ארה"ב: התחסנות נרחבת והתאוששות כלכלית. היזמות הפיסקלית האמיצה האירופית יכולה לחזק את האיחוד בעתיד.
הצד הכהה של התמונה הוא בעולם המתפתח. הקורונה משתוללת בהודו ועשויה לזנק גם באיזורים שעד כה נפגעו בצורה קלה כמו רוב אפריקה. אבל אפילו אם זה יקרה, אפשר למצוא יתרונות. המשבר הטיל זרקור על השחיתות וחוסר היכולת של ממשלת הודו. המדינה שגשגה בעשורים האחרונים לא בזכות המגזר הציבורי, אלא בשל עלייתו של מגזר פרטי דינמי ויעיל. הקורונה היא קריאת השכמה שתחייב רפורמות ממשלתיות אמיתיות, במיוחד בבריאות הציבור, מה שעשוי להוביל לשינוי במערכות בלתי מתפקדות אחרות כגון החינוך. הודו מחפשת צמיחה ומתקשה ללוות, וכבר מיישמת רפורמות כלכליות שנדחו זמן רב. סימן נוסף להתאוששות האפשרית הוא שוק המניות ההודי, שנותר יציב במפתיע למרות אסון הקורונה.
זכריה מסכם: אני מנסה להסתכל על הצד החיובי של מצב נורא. יש בסיס אמיתי לאופטימיות, לפיה קשה ככל שהייתה המגיפה – היא יכולה להוביל את העולם להתקדמות.
