השינוי עשור להימשך עשרות שנים, אבל ברגע בו החל – הירידה באוכלוסייה מתפשטת בצורה מכפילית. כאשר יש פחות תינוקות, יש פחות אימהות לעתיד, ואם יש להן משפחות קטנות כמו להוריהן – מה שקורה בעשרות מדינות – הירידה מתחילה להיראות כמו כדור שלג. כמה מדינות בהן שיעור הילודה הוא 2-1.5, כמו ארה"ב, אוסטרליה וקנדה, מאזנות את התמונה באמצעות הגירה. אבל במזרח אירופה ובחלקים נרחבים של אסיה, פצצת הזמן הדמוגרפית כבר התפוצצה. שיעור הילודה בקוריאה הדרומית ירד לשפל של 0.92 בשנת 2019 – הנמוך ביותר במדינות המפותחות. בכל 59 החודשים האחרונים נרשם שפל חדש במספר התינוקות. בעוד הערים ממשיכות לגדול, איזורי הכפר מתרוקנים וקשה עד בלתי אפשרי למצוא בהם מעונות יום. האוניברסיטאות שאינן בשורה הראשונה, במיוחד מחוץ לסיאול, מתקשות למצוא סטודנטים; מספר בני ה-18 במדינה ירד מ-900,000 ב-1982 ל-500,000 כיום. חלקן מציעות מלגות ואפילו אייפונים כדי למשוך תלמידים. הממשלה מחלקת מענקי לידה ומתנות, העלתה את הסובסידיות לטיפולי פוריות והריון ובונה מאות מעונות יום וגני ילדים. בתחבורה הציבורית בסיאול יש מושבים ורודים המיועדים לנשים הרות. אבל גם אחרי הוצאה של 178 מיליארד דולר ב-15 השנים האחרונות, השינוי נראה בלתי הפיך. המצב דומה באיטליה, מדווח הטיימס. מספר תושבי העיירה קפרקוטה שבדרום המדינה צנח מ-5,000 ל-800. רוב החנויות נסגרו ומארגני טורניר כדורגל התקשו להקים אפילו קבוצה אחת. בעיירה הסמוכה אגנונה נסגר מרכז טיפת החלב לפני למעלה מעשור, משום שמספר הלידות היה פחות מ-500 בשנה – המינימום הלאומי הדרוש; השנה נולדו בה שישה תינוקות. בשבוע שעבר אמר האפיפיור פרנציסקוס, כי החורץ הדמוגרפי עודנו קר וקודר. תחזית של חברת לנסט קובעת, כי 183 מדינות וטריטוריות מתוך 195 שנבדקו, יהיו בשנת 2100 מתחת לשיעור התחלופה (2.1 תינוקות). התחזית מצביעה על ירידה חדה במיוחד בסין, שאוכלוסייתה צפויה לצנוח בקרוב למחצית בתוך 80 שנה בלבד: מ-1.41 מיליארד ל-730 מיליון. אם זה יקרה, פירמידת הגילאים תתהפך ומספר בני ה-85 יהיה גבוה ממספר בני ה-18. מספר התושבים באזור המתועש של סין ירד ב-1.2% בעשור האחרון; בשנת 2016 התרוקנה קופת מערכת הפנסיה של מחוז היילונגג'יאנג. מדינות רבות מתחילות להפנים את הצורך בהתאמות. קוריאה הדרומית לוחצת על אוניברסיטאות להתמזג. ביפן – בה נמכרים יותר חיתולים למבוגרים מאשר לתינוקות – רשויות מקומיות מתאחדות. כמה ערים בשבדיה העבירו משאבים מבתי ספר לבתי אבות. וכמעט בכל מקום, המבוגרים מתבקשים לעבוד יותר; גרמניה שוקלת להעלות את גיל הפרישה מ-67 ל-69. בגרמניה נהרסו 330,000 בתים ובמקום חלק מהם נוצרו ריאות ירוקות. לאחר שהעלתה את הסבסוד למעונות יום והרחיבה את חופשת הלידה, גרמניה עדה לעלייה בשיעור הילודה מ-1.3 ב-2006 ל-1.54 כיום. הטיימס מדגיש, כי דמוגרפים מציינים שיש לראות את הירידה באוכלוסייה לא רק כאות אזעקה. נשים רבות יולדות פחות משום שזה מה שהן רוצות. ירידה בכוח העבודה עשויה להביא לעלייה בשכר, להגברת השוויון, לירידה בפליטת גזי החממה ולעלייה ברמת החיים של מי שכן ייוולדו. אבל שום מדינה, למעט ההצלחה החלקית של גרמניה, לא הצליחה עד כה להפוך על פיה את מגמת הירידה בפריון. בפועל, אין סימנים לעלייה בשכר ולא הוכחה השפעה משמעותית על איכות הסביבה. מחקרים מלמדים שצעירים רבים רוצים יותר ילדים – אך נתקלים ביותר מדי מכשולים, ובראשם שכר נמוך.