לא האמור בכותרת הוא החשוב כי אם גורלה של מדינת ישראל ואופי ההנהגה שתוליך אותנו בתקופה הרת גורל כמו זו לפניה אנו ניצבים. מדינת ישראל המתפתחת ונבנית תצטרך בשנים הקרובות להכריע בכמה נושאים חשובים מאין כמותם. אופיה היהודי של המדינה נמצא תחת מתקפה רבתי של הפוסט מודרנה ושליחיה המפוזרים בעמדות כוח והשפעה. בבית המשפט העליון ישנה הזדמנות נדירה להסיט את מרכז הכובד ממדיניות אקטיביסטית החותרת להקמת מדינת כל אזרחיה לעבר מדינות שמרנית יותר המבטיחה זהות יהודית. אירן עם איומיה לפתחנו וכך גם חיזבאללה וחמאס. האויב הערבי מבית ועוד... כל אלה נושאים קריטיים ממש, בלא כל הפרזה.
הכול ידוע לכולם ובכל זאת מרהיבים גדעון סער ונפתלי בנט עוז כדי לשקול ברצינות ואף לפעול לשם הקמת ממשלה שבכל אחד מהנושאים דלעיל תהיה במקרה הטוב משותקת מלפעול ובמקרה הטוב פחות תפעל להרע. הדברים פשוטים וידועים ואין צורך לחזור עליהם. אומר אך זאת - מרצ, רע"ם, המשותפת, מיכאלי ומראנה, לפיד וליברמן - כל אלה בעיצומו של מסע כוחני להפיכת מדינת היהודים למדינת כל אזרחיה ולא יעלה על שום דעת שאיש מהמחנה הלאומי יסייע בידם הזדונית הזו.
תתכן הבנה לגדעון סער ונפתלי בנט ככל שמדובר ביחסם אל בנימין נתניהו. יותר מכך, כל אדם רגיש העוקב אחר העולם הפוליטי יאמר בכנות שנתניהו הרוויח "ביושר" (אם ניתן להתבטא כך לגבי נתניהו) את יחסם אליו. שניהם, מי יותר ומי פחות, פגועים ממנו, חשים מרומים ונעלבים, אינם מאמינים לאף מילה היוצאת מפיו והדבר האחרון המתאים להם ברמה האישית הוא לחבור אליו, בכל הרכב שיוצע להם.
אלא שממנהיגים אנו מצפים שישכילו להתעלות מעל השיקולים האישיים, מעל הרגשות ומעל המניעים האישיים. הרבה יותר חשוב גורל מדינת היהודים מאשר שנאות ומשקעים בין אישיים - גם אם אלה הם כבדים, מעיקים ואף מוצדקים כשלעצמם.
על-פי המסתמן (הלוואי שנתבדה), השניים בנט וסער דוהרים לעבר חבירה עם הנזכרים לעיל וברגע זה לא נראה שיש מה שיעצור בעדם.
הימין הישראלי ידע כבר בעבר אסונות פוליטיים. אסון אוסלו על תוצאותיו הנוראיות הוא דוגמה טובה וקשה. היאך אם כן מעלים בדעתם בנט וסער (וגם חבריהם במפלגותיהם) לחזור ולסכן את עם ישראל בארץ ישראל? הכיצד יסכימו לדחות לכמה שנים את המשך התבססותנו בארצנו, את המשך פיתוח ההתיישבות היהודים ברחבי ארץ ישראל, את מיתון הדורסנות המשפטית, את הסרת האיום האירני, את דיכוי המורדים הערבים הגרים כאן? ועוד הנושאים דחופים ורבים...
דבר אחד ברור. אל לכם, גדעון ונפתלי (וחבריכם למפלגות) לסמוך על זכרונו הקצר של הציבור. דחיית האפשרות להקמת ממשלת ימין יציבה וזאת בשל מניעים פוליטיים, שיקולי יוקרה, אינטרסים אישיים וראיית צרה ומוגבלת של המציאות הרחבה בה נתונה כיום מדינת היהודים - כל אלה מבטיחים דבר אחד בלבד - חיסול עתידכם הפוליטי, בקרב מצביעי המחנה הלאומי, בקרב המוני בית ישראל המסורתיים, בקרב אחינו החרדים והסרוגים. וכי איך ייתכן? מהיכן באתם ולאן אתם הולכים?
לא כל אחד קורץ מהזן המתאים לעסוק בפוליטיקה. זהו עולם קשה ואכזר הנעדר לעתים קרובות מדי יושר ומוסר. אלא שגם בעולם הזה יש עדיין לצפות שלא ייחצו כל הקווים, שלא תופרנה כל ההבטחות, שלא יופנה העורף לכל המצביעים שבחרו בכם, שלא ייסתם הגולל על כל עיקרון ועל כל ערך בו דגלתם לאורך כל חייכם הציבוריים. לא מאוחר להתעשת.
