1. עדותו של אילן ישועה עומדת בפני סיום והוא קיבל אישור לנסוע לשבועיים לקליפורניה, לבקר את בנו ומשפחתו. אחר כך תהיה חקירה חוזרת של שעה-שעתיים, וייתכן (אפילו ייתכן מאוד) שיהיו השלמות של החקירה הנגדית לאחר בדיקת הכמויות העצומות של התכתובות שהתגלו בפלאפון ובדוא"ל שלו. אבל ליבת העדות כבר מאחורינו. בשני משפטים: לטענת התביעה ישועה הוכיח שהייתה היענות חריגה שלו ושל וואלה לפניות של משפחת נתניהו ודובריה. לטענת ההגנה הוא והאתר פעלו מול בלפור כמו מול פוליטיקאים אחרים ואנשי עסקים חשובים. התביעה אומרת שוב ושוב, כי את החריגוּת היא תוכיח באמצעות עדים אחרים. הכוונה היא בראש ובראשונה לניר חפץ, המצטייר כעת כעד החשוב ביותר בתיק 4000. חפץ הוא זה שיצטרך לספק את ההוכחה לכך שהיחסים עם וואלה היו חריגים, במובן זה שהיה לדוברי נתניהו מסלול ישיר לבעלי האתר (שאול ואיריס אלוביץ) ולמנכ"ל, בעוד שבאמצעי תקשורת אחרים הקשר היה עם העורכים והכתבים. ההגנה תבקש להוכיח שהודאותיו של חפץ ניתנו בשל תנאי מעצר בלתי אנושיים ותרגילי חקירה בלתי חוקיים, ושללשכת ראש הממשלה היו קשרים דומים עם אמצעי תקשורת אחרים. במידה רבה - שוב, מנקודת המבט הנוכחית - על זה יקום ויפול התיק. 2. בשעות האחרונות לחקירה הנגדית, בועז בן-צור המשיך להראות שדרישות פרסום שהוצגו לוואלה היו שגרתיות, בנליות, למעשה בלתי נחוצות - אם משום שהאירועים היו מסוקרים ממילא, אם משום שמדובר בהודעות שנשלחו בתפוצת נאט"ו ופורסמו בהרחבה, ואם משום שהיו אלו תגובות לפרסומים קודמים באתר. על המשמעות של זה, נא עיינו בראש הפרק הקודם. בתוך כל זה היו כמה דקות מביכות מנקודת מבטו של הצופה. בן-צור הצביע על טעויות לשיטתו בכתב האישום, כאשר ידיעות פורסמו בוואלה בלא מעורבות אנשי נתניהו, או לא פורסמו למרות שנטען שפרסמו או להפך. התביעה לא קמה להתנגד ולא טענה שבן-צור מטעה את ישועה, כך שהוא כנראה צדק. טעויות כאלו, המצויות בליבת טענת השוחד בתיק כה חשוב, אינן נעימות - בלשון המעטה. 3. הוויכוח הסוער של היום היה סביב המשך הדיונים, לנוכח גילוי מאות אלפי הפריטים (שורות ותכתובות) במדיות הדיגיטליות של ישועה שלא נמסרו להגנה. התביעה ביקשה שבועיים כדי להכין את החומר והציעה לשמוע לאחר מכן את אבי ברגר; ההגנה התנגדה, והלו"ז שהציעה משמעותו בפועל הייתה דחיית המשפט עד אחרי החגים. השופטים הפתיעו: המשפט יימשך כסדרו בשבוע הבא, עם העדים הנוספים של וואלה, ואם יהיה צורך בכך בשל החומרים הנוספים - הם יוזמנו שוב. ההגנה, ובמיוחד ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, יצאה מגדרה; השניים הודיעו שלא יחקרו את עדי וואלה, משום שלטענתם אינם יכולים לעשות זאת בלי החומרים החדשים. כאשר נרגעו, הם הציעו פתרון חילופי: לשמוע את העדויות הראשיות של אבירם אלעד, מיכל קליין ועמית אשל, ולדחות את החקירה הנגדית. לבסוף הושגה הסכמה, שמשמעותה הפסקה עד 5 ביולי. ככלל, השופטים לא רוצים דחייה כלשהי, ודומה שבהקשר של חומרי החקירה מרחף מעליהם צילו של תיק רונאל פישר, הנמשך זה שש שנים בין היתר משום שבעיצומה של פרשת התביעה התגלה עוד המון חומר חקירה דיגיטלי - בדיוק כמו כאן. אבל הפעם לא הייתה להם ברירה. לצד זאת, בית המשפט היה צריך למצוא דרך להביע את חוסר שביעות רצונו מהמצב שיצרה התביעה, כאשר לא העבירה חומרים אלו; הדבר לא נעשה. השופטים נזפו דווקא ברוזן-עוזר וחן, שתגובתם אכן הייתה בלתי ראויה, אך השתיקה כלפי התביעה היא מוזרה. ציטוט היום "מה עם החיים שלנו? כולם מדברים, ומה איתנו?" (איריס אלוביץ מתפרצת בדיון על המשך ניהול התיק).