X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
סער עם כניסתו לתפקיד [צילום: לע"מ]
שישה בשישי / גדעון סער במשרד המשפטים
לשים את האזרח במרכז מערכת המשפט
ברחבי הארץ נבנים בשנים האחרונות בתי משפט חדשים - נאים, נוחים, מודרניים. אלא שבחלקם יש בעיה: דומה שהאולמות מעוצבים מנקודת מבטו של השופט - במקום מזו של הלקוחות, שהם הצדדים, באי-כוחם, התקשורת והציבור גדעון סער הדגיש השבוע את מקומו של האזרח במערכת המשפט, והוא צדק בהחלט הנה כמה רעיונות בתחום זה, לצד מחשבות בנושאים קשורים הנמצאים ברמה המערכתית

עומס, עומס, עומס
גלדסטון. "צדק נדחה הוא צדק שנמנע"

מגבילים את מספר עורכי הדין. 80,000 עורכי דין, שלרבים מהם אין מספיק עבודה ורבים מהם פשוט גרועים, יוצרים המון עבודה מלאכותית. כל אחד יכול ללמוד משפטים; הרף לקבלת רשיון עריכת דין חייב להיות הרבה יותר גבוה ולכלול גם הערכה פסיכולוגית ראשונית שתאתר את מי שצריכים בדיקה מקיפה יותר בטרם יופקדו בידיהם רווחתם, אושרם וחייהם של לקוחותיהם. מחייבים אותם לעבור מינימום של השתלמויות מקצועיות ולהתעדכן בתחומי עבודתם, אולי כולל בחינות תקופתיות

800,000 תיקים בשנה על פחות מ-800 שופטים. אלו הם נתוני היסוד הקבועים עימם מתמודדים כל המעורבים במערכת המשפט – הציבור, עורכי הדין, הפרקליטים, הסניגורים, התובעים המשטרתיים, שירות בתי הסוהר וכמובן בתי המשפט. זוהי הבעיה מספר אחת. "Justice delayed is justice denied" קבע ראש ממשלת בריטניה, ויליאם גלדסטון, בשנת 1868 והוא צדק לגמרי. לצד זאת, קיימת זכות היסוד של גישה לערכאות. אז מה עושים? הרבה מאוד.
  • מגבילים את מספר עורכי הדין. 80,000 עורכי דין, שלרבים מהם אין מספיק עבודה ורבים מהם פשוט גרועים, יוצרים המון עבודה מלאכותית. כל אחד יכול ללמוד משפטים; הרף לקבלת רשיון עריכת דין חייב להיות הרבה יותר גבוה ולכלול גם הערכה פסיכולוגית ראשונית שתאתר את מי שצריכים בדיקה מקיפה יותר בטרם יופקדו בידיהם רווחתם, אושרם וחייהם של לקוחותיהם. מחייבים אותם לעבור מינימום של השתלמויות מקצועיות ולהתעדכן בתחומי עבודתם, אולי כולל בחינות תקופתיות.
  • מטילים הוצאות ריאליות. תקנות סדר הדין האזרחי החדשות מחייבות זאת, ואין שום סיבה להימנע מכך – ודאי בהליכי סרק. מי שמשחית לריק וביודעין את זמנם של כל המעורבים, שישלם במיטב כספו (כולל לאוצר המדינה, וכולל הוצאות אישיות על עורכי דין במקרים הראויים; אין סיבה שלקוחותיהם ישלמו על התנהגות פסולה שלהם).
  • מוציאים מבתי המשפט את תביעות הפח – הליכים בין חברות ביטוח בעקבות תאונות דרכים. מדובר ברבבות תיקים בשנה, רובם המכריע בהיקף של תביעות קטנות, המעסיקים עשרות שופטים מדי יום. כל זה צריך ללכת למוסד בוררות בין חברות הביטוח או לקיזוז הדדי ביניהן.
  • מפחיתים מאוד את מספר ההליכים בבתי המשפט לתעבורה, המוצפים ברבבות תיקים על קנסות של כמה מאות שקלים, ובהם מתנהל מדי יום סחר-מכר מכוער שלעיתים מוביל למסירת פרטים כוזבים לבית המשפט. את הערעורים על הקנסות יש להעביר להליך מינהלי מהיר מחוץ לבתי המשפט.
  • מפעילים סמכויות שבידי בתי המשפט: למחוק כתבי טענות בלתי ראויים, לעצור למספר ימים נאשמים שאינם מתייצבים וגורמים לדחיות, להגביל את מספר הדחיות שניתן לקבל בכל תיק, להימנע מביטול פסקי דין שניתנים בהעדר התייצבות.

פרי העץ המורעל
ביניש. הלכת יששכרוב [צילום: תומר נויברג, פלאש 90]

שר המשפטים הנכנס, גדעון סער, כנראה תומך בהפעלה בישראל של דוקטרינת "פרי העץ המורעל": ראיות שהושגו שלא כחוק נפסלות, ואם הן העומדות בבסיס כתב האישום – הוא מבוטל. זוהי דוקטרינה מוקצנת, הקיימת בעיקר בארה"ב, וגורמת לכך שאפילו פגם טכני עלול להוביל לשחרורו של רוצח, גם אם הלה הודה ברצח לאחר שנתפסו הראיות הפסולות. בישראל יש גרסה מרוככת שלה, בדמות הלכת יששכרוב של בית המשפט העליון (הנשיאה דורית ביניש): בית המשפט יכול לפסול ראיות שהושגו שלא כחוק, ואז יחליט האם להמשיך את הדיון בתיק בלעדיהן.
ייתכן שכיום אין מנוס מלאמץ במלואה את תפיסת העץ המורעל. המשטרה מפרה שוב ושוב צווי חיפוש, אם היא בכלל טורחת להצטייד בהם. המשטרה רומסת שוב ושוב את זכות ההיוועצות של חשודים, את חובת התיעוד של חקירות והודאות, את זכויותיהם של קטינים. עצורים מוחזקים בישראל בתנאים מחפירים; על הפשפשים במזרונו של ניר חפץ אמרה הפרקליטות, שזה לא היה משהו מיוחד. והפרקליטות נותנת אחר כך גיבוי לכל ההתנהלות הפסולה והשערורייתית הזאת.
בצורה הזאת נתפסות ראיות, נשמעות עדויות וניתנות הודאות. למה? כי זו שיטת מצליח: אולי הסניגור לא ישים לב, אולי נצליח לתת תירוצים (אמיתיים יותר או פחות), אולי בית המשפט יתייחס בסלחנות. ומאחר שאיש אינו נושא באחריות למחדלים ולעבירות הללו, ואיש אינו נושא באחריות לכשלונות הבאים בעקבותיהם, לאיש אין עניין לשנות את המצב. אולי אם המשטרה והפרקליטות יתחילו להפסיד תיקים ולספוג ביקורת ציבורית בשל שחרורם של פושעים, הן יתחילו לעשות את המובן מאליו: להקפיד על מילוי החוק.

דרושה חקיקה ראשית
קובעים לעצמם את הכללים [צילום: יוסי זמיר, פלאש 90]

בעימות במשפט נתניהו על חומרי חקירה שנמסרו או לא נמסרו להגנה, מסתמכת הפרקליטות במידה רבה על הנחיות פרקליט המדינה. שזה מוזר, שלא לומר מגוחך: התביעה אומרת, שזכויות הנאשמים נגזרות מההנחיות של העומד בראשה. זו רק דוגמה קטנה לכך שחלק ניכר מן ההליכים המשפטיים, ובמיוחד הפליליים, מנוהלים על-פי הוראות של התביעה עצמה. עוד דוגמא? בבקשה: כל נושא הסדרי הטיעון – רבבות כאלו בשנה – אינו בחקיקה ואפילו לא בתקנות, אלא בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. ועוד אחת: הנחיות דומות הן הקובעות אלו עבירות יופנו להסדר מותנה במקום הליך פלילי.
כאן דרוש שינוי יסודי בתפיסה ושינוי נרחב ביישום. כל זה חייב להיות בחקיקה ראשית או לפחות בתקנות באישור ועדת החוקה של הכנסת. ממילא, ההנחיות והנהלים הללו יהיו הרבה יותר מאוזנים, משום שלפני קביעתם יישמעו לא רק נציגי התביעה (שחייבים להישמע), אלא גם הסניגוריה הציבורית, עורכי דין מהפרקטיקה, אקדמאים, נציגי ארגונים, קורבנות עבירה ואחרים. נכון לעכשיו, היועץ המשפטי ופרקליט המדינה קובעים מה יהיו גבולות המגרש, מה יהיו הרכבי הקבוצות ומה תהיה שיטת המשחק – וממילא, במידה רבה, גם את תוצאותיו.
שינוי כזה מתאים לגמרי לתפיסתו של סער, ולפיה יש לשים את האזרח במרכז תשומת ליבה של המערכת. כשם שזכותו של האזרח שעניינו יידון בפני שופט אובייקטיבי, כך זכותו שהכלים העומדים לרשותו ייקבעו בידי מחוקק אובייקטיבי ולא בידי צד מעוניין. זה כל כך מובן מאליו, עד שכמעט מביך שצריך לומר זאת.

פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה
ניגוד עניינים מובנה [צילום: פלאש 90]

מעולם לא הצלחתי לקבל הסבר של ממש. הברור ביותר ששמעתי היה, שכובע ראש התביעה נותן סמכותיות לכובע היועץ. אם אני מבין אותו נכון, המשמעות היא שהדרג המדיני והפקידים נשמעים ליועץ משום שהם חוששים מראש התביעה – וזה נשמע לי די סחטני ולא בדיוק מתכונת ראויה במדינה מתוקנת

כמובטח, כמה נושאים התופסים יותר את הכותרות. עמיתי ברוך קרא ציין בצדק לפני מספר שבועות, כי לראשונה מזה שני עשורים, בראש ממשלת ישראל עומד אדם שאין נגדו חקירות פליליות – מה שמאפשר לקיים דיון רציני ובלתי פוליטי בהצעות לרפורמות במערכת. אחת הבולטות שבהן היא פיצול תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, שכיום הוא גם ראש מערך הייעוץ לממשלה ומוסדותיה וגם ראש התביעה הכללית.
סהדי במרומים, שמעולם לא הצלחתי להבין מדוע שני התפקידים הנרחבים הללו מצויים בידי אותו אדם. מעולם גם לא הצלחתי לקבל הסבר של ממש. הברור ביותר ששמעתי היה, שכובע ראש התביעה נותן סמכותיות לכובע היועץ (אביחי מנדלבליט וחנן מלצר רמזו לזה אמש). אם אני מבין אותו נכון, המשמעות היא שהדרג המדיני והפקידים נשמעים ליועץ משום שהם חוששים מראש התביעה – וזה נשמע לי די סחטני ולא בדיוק מתכונת ראויה במדינה מתוקנת.
לעומת זאת, יש המון סיבות להפריד בין התפקידים. שניהם מהווים משרה מלאה ויותר מזה. בראש התביעה ממילא עומד פרקליט המדינה, אז למה צריך עוד שכבה? יש ניגודי עניינים מובְנים ביניהם: ראו את היועץ אביחי מנדלבליט מתערב במימון ההגנה בכתב האישום עליו חתום התובע אביחי מנדלבליט. כיצד יכול היועץ למלא את תפקידו מול מי שהגיש נגדו כתב אישום? יש קשר אישי בין ראש התביעה, בתפקידו כיועץ, לבין מי שעלולים להיות "לקוחות" שלו. היועץ הוא המנחה המקצועי של היועצים המשפטיים בגופי הממשלה, העשויים להיקלע לתיק שאותו מנהל ראש התביעה. בקיצור: המון סיבות לפצל ואף סיבה להותיר את האיחוד.

להוציא את מח"ש מהפרקליטות
בית קברות לתלונות [נועם ריבקין-פנטון, פלאש 90]

נכון שהיום המצב הרבה יותר טוב מאשר בלי המחלקה הזאת, כאשר המשטרה אמורה הייתה לחקור את עצמה; ויותר טוב מאשר בתחילת דרכה, כאשר חוקריה היו קציני משטרה שהושאלו לה; אבל עדיין הרחק מן המצב התקין. שהרי בסופו של יום, הפרקליטות כגוף עובדת בצמוד עם המשטרה, ולפרקליטות כגוף יש אינטרס לשמור על יחסים טובים עם המשטרה – אז כיצד הפרקליטות כגוף יכולה לחקור את המשטרה?

אם מדברים על ניגודי עניינים מובְנים, הנה אחד מובהק כזה: קיומה של המחלקה לחקירות שוטרים במסגרת הפרקליטות. אז נכון שהיום המצב הרבה יותר טוב מאשר בלי המחלקה הזאת, כאשר המשטרה אמורה הייתה לחקור את עצמה; ויותר טוב מאשר בתחילת דרכה, כאשר חוקריה היו קציני משטרה שהושאלו לה; אבל עדיין הרחק מן המצב התקין. שהרי בסופו של יום, הפרקליטות כגוף עובדת בצמוד עם המשטרה, ולפרקליטות כגוף יש אינטרס לשמור על יחסים טובים עם המשטרה – אז כיצד הפרקליטות כגוף יכולה לחקור את המשטרה?
זאת ועוד: גם ככה יש במשרד המשפטים כמה גורמים הניצבים זה מול זה. מול הפרקליטות, המייצגת את המדינה, עומדים הסניגוריה הציבורית במישור הפלילי והסיוע המשפטי במישור האזרחי. מן הסתם, כל גורם שכזה מושך לכיוון שלו את שמיכת התקציב הקצרה מדי, ואז צריכים השר והמנכ"ל להחליט מי יקבל אותו ומי יקבל פחות. במקביל, ראשי כל הגופים הללו יושבים יחדיו בישיבות של הנהלת המשרד ואמורים לסייע יחדיו לשר ליישם את מדיניותו. מח"ש היא גוף נוסף כזה, ועל כגון דא אמרו חכמינו: "על הראשונים אנו מצטערים, ואתה בא להוסיף עליהם?".
מעל כל זה ניצבת העובדה, שמח"ש היא גוף כושל. הרוב המכריע של התלונות כלל אינן נבדקות, ורק בודדות מבין החקירות מבשילות לכתבי אישום, ועוד בודודת עוברות להליך משמעתי מגוחך – וזה לא בגלל שכל שוטרי ישראל הם צדיקים יסוד עולם, וכל המתלוננים עליהם הם עבריינים מחריבי עולם. זה כנראה נובע, בראש ובראשונה, מכך שהמופקדים על חקירת השוטרים משתייכים לאותו גוף העובד יד ביד עם השוטרים. לכן, מח"ש צריכה לצאת מהפרקליטות. לאן? מצידי למשרד ראש הממשלה, למשרד הביטחון או למשרד לשוויון חברתי. העיקר – לא במשרד המשפטים.

נציבות הביקורת על הפרקליטות
הפרקליטות והמשטרה הצליחו לסרס אותה

נציבות הביקורת על הפרקליטות, שהקימה הילה גרסטל וכיום בראשה דוד רוזן, היא אחד הכלים החשובים ביותר העומדים לרשות האזרח מול האגפים החזקים ביותר במערכת המשפט: התביעות המשטרתיות (שהגיע הזמן לסגור אותן; תפקיד המשטרה לחקור ותפקיד הפרקליטות לתבוע) והפרקליטות. אלא שמעבר לפרסום החלטות, לעיתים נוקבות, ולמתן המלצות – לנציב אין סמכויות של ממש. יתרה מזו: חסרות לו מלכתחילה סמכויות משמעותיות.
חוק הנציבות מגביל את יכולתו של הנציב לפתוח בדיקות ולנהל אותן. הוא לא יכול ליזום בדיקה, ורשמית רק המעורבים באירוע יכולים לפנות אליו – לא הציבור הרחב, לא עמותות, לא עיתונאים. הוא גם אינו יכול לבדוק דבר הנמצא בהליך משפטי, אפילו אם הבדיקה אינה נוגעת להליך עצמו. כל מה שכרוך ב"שיקול דעת מקצועי" אינו בסמכותו, וכך גם בעיות רוחביות (שהועברו למבקר המדינה). וכאמור, כאשר הבדיקה מסתיימת – יכול הנציב לכל היותר להמליץ על שינויים ופה ושם על מסקנות אישיות; איש אינו חייב לקבל את המלצותיו.
כל זה ניתן לשינוי בקלות, באמצעות תיקונים בחוק הנציבות. הבעיה היא, שהפרקליטות והמשטרה יעמדו על הרגליים האחוריות כדי למנוע מהלכים שיחזקו את הנציבות – שלהקמתה התנגדו מלכתחילה (בעיקר הפרקליטות) ושאותה סירסו במידה משמעותית. אבל אם סער יעמוד על כך – הוא יתקן תקלות שנפלו בהקמת הנציבות והפעלתה, וירים תרומה חשובה וארוכת ארוך לשמירת זכויות יסוד של כולנו.

תאריך:  18/06/2021   |   עודכן:  18/06/2021
+אורבך: חושש שבג"ץ יפיל חוק הגירה
17:50 18/06/21  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה

חבר הכנסת מימינה אומר כי הארכת חוק האזרחות עדיפה מחוק הגירה שעלול ליפול בבג"ץ  ▪  אומר כי החוק מצוי ב-20% שעליהם אין הסכמה ורמז כי ללא סיוע מהאופוזיציה לא תוכל הממשלה לאשרו

ניר אורבך [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
+הליכוד על דיווח הגריסה: כל המסמכים בלשכת רה"מ מתועדים דיגיטלית
14:47 18/06/21  |  עידן יוסף

הליכוד אומר כי הטענה האבסורדית שבוצעה כביכול גריסה של מסמכים רשמיים בלשכת ראש הממשלה קודם לעזיבת נתניהו היא דבר שלא היה ולא נברא. זהו שקר מופרך שהרי כל מסמך רשמי, מדיני או ביטחוני, סיכום ישיבה או שיחה, מתועד ונשמר דיגיטלית במערכת המחשוב הממשלתית.
במפלגה תקפו את התקשורת: "התקשורת שתמיד תקפה אותנו בטענה שתפקידה לבקר את הממשלה, עכשיו מגויסת ללטף את השלטון ולתקוף את האופוזיציה בטענות שווא מגוחכות. התקשורת תמשיך בפייק ניוז נגדנו עד שנפיל את הממשלה המסוכנת הזאת, ואז אחרי תקופת הליטוף לממשלת ההונאה היא תחזור לתקוף אותנו - ורק אותנו - כמנהגה".

+בר-לב: אלימות נגד עיתונאים - לא במשמרת שלי
12:59 18/06/21  |  עידן יוסף

‏השר לביטחון פנים, עמר בר-לב, שוחחתי בטלפון עם כתב ynet, חסאן שעלאן, בעקבות הירי על משפחתו בטייבה לפני שבועיים והנחת המטען בביתו הלילה. הוא ‏אמר לו שמשטרת ישראל מתייחסת לאיומים עליו במלוא כובד הראש, ו"לא אניח לאלימות נגד עיתונאים להתרחש במשמרת שלי ללא תגובה".

+לפיד ובלינקן שוחחו וסיכמו שלא להפתיע זה את זה
09:13 18/06/21  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה


מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
לשים את האזרח במרכז מערכת המשפט
תגובות  [ 7 ] מוצגות  [ 7 ]  כתוב תגובה 
1
קשקוש, החבר של דינה זילבר
מגיב ותיק  |  18/06/21 13:42
2
הפיל והשפן -ובית המשפט
אוליבר וונדל   |  18/06/21 18:43
3
הפיל שבחדר
באום  |  18/06/21 18:44
 
- ציטוט מראיון מאלף של ארי שביט
בני בנקר  |  19/06/21 18:31
4
הכל חלומות באספמיה.
בני בנקר  |  18/06/21 19:10
5
אל תלך על גדולות, כבוד סער.
סניל  |  19/06/21 15:27
6
אז מה צריך לעשות?
דניאל פרידנברג  |  19/06/21 18:32
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות ממשלה 36
עידן יוסף
עידן יוסף
השרה להגנת הסביבה זנדברג החליטה למנות לתפקיד המנכ"ל בפועל של המשרד להגנת הסביבה את הסמנכ"ל הבכירה לתכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד    דרור מורג מונה לרמ"ט השרה
איציק וולף
שר הביטחון, בני גנץ, פנה ללשכת ראש האופוזיציה, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, וביקש ממנו לפעול להעברת חוק האזרחות    "מדובר בחוק הכרחי לשמירה על ביטחון המדינה ואופיה היהודי והדמוקרטי, ויש לשים את השיקול הביטחוני מעל לכל שיקול פוליטי"
דן מרגלית
בתחום המשפטי: רבים צופים "קרבות מרים" בסוגיית ארבעה המינויים לבית המשפט העליון    אין להפריז בה    כאשר יש ארבעה מינויים מתקיימים ויכוחים חריפים, אבל יש גם מרחב לפשרות
אהרן פאפו
כל פרשת נתניהו החלה משנאה אידיאולוגית שמאלנית שהחליפה את תורת הציונות בתשוקה להחליפה בתורת הערביזם והפלשתיניזם
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il