כאשר החלו צרפת וגרמניה את מבצעי החיסון שלהם, הבטיחו פקידים בשתי המדינות שאין כל כוונה לחייב את התושבים להתחסן מפני הקורונה, למרות הספקנות הרבה כלפי החיסונים. חצי שנה מאוחר יותר, הן צרפת והן גרמניה הולכות רחוק יותר מרוב המדינות המערביות האחרות מבחינת ההטבות למחוסנים והמגבלות לבלתי-מחוסנים – מדווח וושינגטון פוסט. רשמית אין חובת חיסון; בפועל – הן מתקרבות לכך.
האיחוד האירופי משתמש בתעודות התחסנות דיגיטליות, עם ברקודים לסריקה מהירה, המציינות האם האדם התחסן, החלים או יצא שלילי בבדיקה. תעודות אלו מיועדות להקל על המעבר בין מדינות האיחוד, אך רבות מהן משתמשות בהן גם לצרכים פנימיים. בגרמניה זוכים המתחסנים בגישה מועדפת למסעדות ובארים; מי שאינו מחוסן נדרש להציג בדיקה שלילית תקפה. הרשויות גם אומרות, כי המחוסנים לא יושפעו במידה ניכרת אם יוטל סגר נוסף.
בצרפת יהיה צורך להציג מתחילת אוגוסט את אישורי ההתחסנות לפני כניסה לרכבות, מטוסים, מסעדות, בתי קפה ועוד. בסתיו יחויבו עובדי הבריאות בצרפת להתחסן (כפי שכבר נעשה באיטליה ויוון). כל האחרים יוכלו לסרב, אבל במידה רבה הם יורחקו מחיי החברה – למעט מחלימים ומי שנבדקו ב-48 השעות הקודמות. בדיקות הקורונה גם לא יהיו חינם, אלא אם רופא יורה עליהן. הממשלה גם מציעה חוק המטיל קנסות ואפילו מאסרים על בעלי עסקים ולקוחות שיפרו את הכללים. לדברי הנשיא עמנואל מקרון, צעדים אלו חיוניים לנוכח העובדה ששיעור המתחסנים נתקע על 53% (זריקה ראשונה).
המסר עבד. שעות אחדות לאחר נאומו של מקרון, הוצפו אתרי זימון התורים לחיסון ולמחרת ניתן מספר שיא של חיסונים. אבל 114,000 מפגינים מחו נגד הצעדים בסוף השבוע בפריז, מרסיי וערים נוספות, והם זכו לתמיכה של פוליטיקאים מהימין הקיצוני ועד השמאל הקיצוני.
הפוסט מסביר, כי שערוריות בענף התרופות וקמפיין שנוי במחלוקת ב-2009 להתחסנות נגד השפעת, הפכו את צרפת מאחת המדינות המחוסנות ביותר בעולם לאחת הספקניות ביותר. בשל כך, הממשלה נהגה בזהירות יתר כאשר החלו החיסונים לקורונה – גישה שספגה ביקורת ממדענים שטענו, כי היא מעבירה מסר מבולבל בנוגע לבטיחות החיסון וליתרונותיו. האמון בחיסון עלה וסקרים מלמדים שרוב הצרפתים תומכים בצעדים שהוכרזו בשבוע שעבר, אך יש מחקרים הטוענים שהפיכת החיסון לחובה עלולה לפגוע באמון בממשלה ובמדע.
כאמור, ממשלת צרפת ספגה ביקורת פוליטית מכל הכיוונים – וממשלת גרמניה עלולה למצוא את עצמה באותו מצב, שם תנועת האנטי-חיסון נהנית מתמיכה דומה. אבל, אומרים מומחים, בשתי המדינות הסיכון הפוליטי בטל בשישים לעומת התועלת של שיעור התחסנות גבוה יותר. הבעיה היא, שלמרות שבגרמניה אפשר להתחסן בכניסה למרכולים, בכנסיות ובשדות התעופה – קצב ההתחסנות הואט.
הקנצלר אנגלה מרקל הבטיחה בשבוע שעבר שלא תהיה התחסנות חובה בשום ענף. בחודש פברואר היא הביעה תמיכה במתן עדיפות למחוסנים ובכך ש"ייתכן שמי שלא יתחסנו לא יוכלו לעשות דברים מסוימים". אלא שבניגוד לסמכויותיו של נשיא צרפת, אלו של קנצלר גרמניה מוגבלות לנוכח העובדה שמדובר בפדרציה של 16 מדינות המנהלות כל אחת מדיניות קורונה משלה. בחלק מהן אכן מתקרב יישומו של התרחיש עליו דיברה מרקל, כמו למשל סכסוניה ובוואריה.
סיבוך נוסף נוגע לחיסונים לילדים; צרפת מתכננת לפרסם כללים לחיסון של בני 17-12. במקביל, לא ברור כיצד הממשלה מתכננת לאכוף את הכללים המתוכננים לגבי מסעדות ובארים, ויש התוהים האם אזהרתו של מקרון תהפוך לאותה מתה ותתאדה בשבועות הקרובים. דידייה סייל, המנהל מרכז רפואי בדרום צרפת, סבור שהצעדים הנוכחיים לא יספיקו וצופה שתוך שנה תהיה בפועל חובה להתחסן, בשל הסכנות שמציב הנגיף לחירויות היסוד.
