הנורות האדומות מסרבות להפסיק להבהב

האלוף במיל' יצחק בריק, זכה לקיתונות של בוז וצוננין מאנשי צבא בעבר ובהווה, קצינים בכירים שהתבטאו כבכירים ומקורות עלומי שם אשר ניסו בכל כוחם ומאודם להקטין עד כדי ביטול של הדוח החמור, הקשה והמדאיג שכתב בדם ליבו. אין המדובר בפוליטיקאי, אין המדובר ברודף פרסום או פוליטרוק, המדובר הוא בפטריוט ישראלי אוהב עמו, מולדתו וצבאו, פטריוט אשר הקדיש את חייו לביצורה ולביטחונה של מדינת ישראל מעוטר עיטור העוז על לחימתו העזה, אומץ ליבו ורוח הגבורה שהפגין במלחמת יום הכיפורים בקרב העקוב מדם בו הכניע את לוחמי הקומנדו המצרי. על הקרבות שהוביל והיו מהגורמים לבלימת האויב המצרי זכה בעיטור העוז. לפני שלוש שנים פרסם דוח אמיץ ונוקב על מוכנות הצבא לאתגרים הביטחוניים העומדים לפתחו. בעקבות זאת היו שכינו אותו בתואר נביא הזעם של הצבא. הביקורת הקשה של בריק תיארה את היעדרות רוח הלחימה בצה"ל ורוח מפקדיו, כמו את היערכות הצבא ואי מוכנותו למלחמה תוך ביקורת נוקבת על תרבות ההשתקה אשר פשתה בו. ומדוע נזכרתי באלוף במיל' בריק? מחד-גיסא, בשל המוכנות לטיפול באינתיפאדת פנים אשר כפי שלמדנו בפרעות תשפ"א הינה בעלת סיכוי ריאלי להתרחש, ומאידך-גיסא, בשל הפרסומים האחרונים על סירובם של מאות ערבים ישראלים בעלי רכבי הובלה אשר סרבו בעת מבצע 'שומר החומות', להיענות לקריאת צה"ל לשינוע כלים לעבר עזה. כמו באירועים שהושתקו בהם התפטרו שוטרים במהלך המבצע תוך פרסום החלטתם ברשתות החברתיות. הנורות מהבהבות בעוצמה על הכתלים ומתריעים מפני הצפוי בעת מלחמה בחזית אחת ובמספר חזיתות, כפי שחוו עשרות אלפי ישראלים בתוככי המדינה אשר חשו מופקרים לגורלם, חסרי הגנה מול אלימות, ניסיונות רצח, חוליגניות, לינצ'ים, הרג וביזה. זו העת לאתחול מחדש של המערכות הצבאיות האמונות על הגנת גבולות המולדת, זו העת להקמת כוח מגן עוצמתי ורב הרתעה במשטרת ישראל. זו העת להשיב את הביטחון לכלל אזרחי מדינת ישראל. סולם סדרי העדיפות חייב להשתנות, הביטחון האישי ותחושת המוגנות חייבים לקבל מקום גבוה בסולם החדש, הכשרת כוח אדם מיומן ומקצועי האמור להגן על אזרחי המדינה. מדובר בהשקעה תקציבית של מאות מיליוני שקלים. לצד הקמת כוח משמעותי יש לאתחל את חוקי מערכת המשפט ולהעלות את רמת הענישה. כמו עם האלוף במיל' בריק כמשל, אסור לה למדינת ישראל על הנהגתה להשתיק את תוצאות הבקיעים הקשים שנתגלו במבצע 'שומר החומות' בתוככי ישראל ובעוטף ישראל. חובת ההנהגה להתריע על הכשלים, על האתגרים על המורכבות ולפעול באופן מידי לפתרונם. אין לפתור כשלים אלה בניסיונות הפחדה, לצמצמן ולהקטינן. הרצון לאידאליזציה של המציאות הוא סכנה מוחשית וגדולה, הכרזות ראשי זרועות הביטחון על מצוקה ממשית נתקלות בתגובות ציניות קשות כמו ניסיון לייצר תודעה לקראת הכנת תקציב המדינה וקבלת תקציבים נוספים. לצה"ל יש מבקר חריף אשר אינו מרפה, חף מאינטרסים וזועק בגרון ניחר על המציאות התובעת תיקון. גם בזרועות החוק האחרות צריך לקום מבקר עוצמתי חף מאינטרסים אשר יצביע על הכשלים ויבקר את המציאות בה חיי אזרחים הופקרו בערי ההלם והאימה. המצב הנוכחי, עם כל הדיבורים על ידו הארוכה של... וידה הטכנולוגית של..., מדאיג ביותר, ועתה אחרי שדאגנו חובתנו לתבוע מההנהגה לפעול בנחישות להפקת לקחים אמיתית ולתוצאות משמעותיות יותר למאבק הלאומי אשר יכול להתרגש עלינו בכל רגע נתון.