הפרשה נקראת "עָקֵב", כי בפסוק הפותח את פרשת השבוע השלישית בספר דברים בפרק ז' בפסוק י"ב אנחנו קוראים - "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֶת הַמִּשְׁפָּטִים....". ראוי שנשים לב, שלא צוינה המילה - חוקים. משה המחנך בחר להדגיש בהדגשה רבה את המילה המשפטים. לא נאמר "עֵקֶב תשמעון את החוקים....", אותם אתה מחויב לציות עיוור ללא עוררין, אלא מודגשת המילה משפטים, שיש בהן מרחבי חיים ומארגי תובנות מגוונים יותר.
למעשה הפסוק הפותח את הפרשה מדגיש, כי עֵקֶב העובדה, שבמהלך ארבעים שנה שמעתם את המשפטים, שעברו מארג של תובנות אנושיות, התנסויות, חלקן היו התנסויות קשות, וביקורת אנושית, הרי הקפדה על ישומן של המשפטים יש בהן ערובה, שבעצם השמיעה וההקשבה לכל מה שכתוב במשפטים מובטחת לנו חברה, שיהיו לה תמיד אדנים קיומיים, יציבים ואיתנים. מובטחת לנו חברה שחייה יהיו תמיד תקינים.
משה הוא דמות חינוכית. למשה חשוב
לא הציות העיוור לחוק, אלא חשוב לו יותר מכל ביסוסה של חברה אנושית, המגבשת משפטי חיים, שלהם מאזינים ואחרי האזנה מאמצים אותם. משפטים, שבבסיסם מעוגנת קדושת החיים - לא תרצח, קדושת הקניין - לא תגנוב, חברה שתאופיין ב-"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדּוֹף" (דברים ט"ז, כ), חברה שאם תאלץ להילחם, היא בראש ובראשונה תחתור לשלום, תביע את משאלתה לשלום (דברים כ', י') בפני האויב. רק אם הוא יביע סירוב, בלית ברירה, תצא למלחמה. מלחמה, בה יש איסור מוחלט לפגוע בנשים ובטף בעת מלחמה (דברים כ', י"ד). ועוד שלל משפטים, המבטיחים שנבנה כאן בארץ חברה, השוזרת בכל פינה בחייה ערכים של צדק ומשפט.
משה המנהיג והמחנך פונה אל עמו אחרי ארבעים שנות נדודים במדבר. הוא חוזר על אותם דברים, עליהם ישתיתו חייהם, עליהם לזכור שלא על הלחם יחיה האדם למרות שהם נכנסים על-פי האמור בפרשה שלנו לארץ - "אֶרֶץ טוֹבָהָ, אֶרֶץ נַחֲלֵי מַיִם, עֵינוֹת יוֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר, אֶרֶץ חִטָּה וּשְׁעוֹרָה". בארץ הזו - לא על הלחם, לא על דפוסי העושר יתגבשו דפוסי חיים. כל אחד יבנה את חייו אך ורק על בסיס ערכים הומאניים ומוסריים.
נעים לקרוא את ההפטרה של הפרשה הלקוחה מספר ישעיהו פרק מ"ט. זו הפטרת הנחמה השנייה משבע הפטרות של נחמה. מרגש לקרוא את היעוד של חיינו בארץ אותה נבנה, ארץ של פתיחות לחלש - "בָּה לֹא יִרְעֲבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ" פ' מ"ט פס' ט'. בהמשך באותו פסוק מתוארים חיינו, שיתנהלו על "מַבּועֵי מַיִם". זו תהיה ארץ "בה כלם נקבצו באו לך... כי כולם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה" (פס' י"ח) אנחנו נתקבץ בארץ, בה כל "חורבותיך ושממותיך (פס' י"ט) יושמדו.
אך כל הטוב הזה תלוי בראש ובראשונה במעשה שלנו, בני החברה, כל זה מותנה אם מעשינו יהיו מעוגנים בעשייה ערכית, המושתתת על ערכי צדק ומוסר מופתי - כל הטוב תלוי אם נשתית את חיינו אך ורק על ערכי אדם לאדם אדם ללא קיטוב סוציאלי. ארץ שתאופיין ככתוב בפרשת עֵקֶב בפרק י' פסוקים י"ח-כ: "עוֹשֶׁה מִשְׁפָּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה, וְאוֹהֵב גֵּר לָתֵת לוֹ לֶחֶם וְשִׁמְלָה, וַאֲהַבְתֶּם אֶת-הַגֵּר כִּי-גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם".