X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
השיבוש בתפקודי מרבית רשויות השלטון משמעותי מאוד והתיקון דרוש בכל התחומים המרכזיים. תיקון בפועל שלא ילווה בחקיקה מסודרת בכתובים, איננו מספיק.{1} תפקידו של משרד המשפטים במאמץ ההסדרה הלאומי הוא עצום
▪  ▪  ▪
השר גדעון סער [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

הרושם הראשון הנוצר אצלי מקריאה והאזנה לתקשורת הנפוצה, הוא שגדעון סער טרם הפנים שתמה תקופת "המלחמה" להחלפת נתניהו. הוא עתה שר המשפטים בממשלת השינוי, שר בכיר שאחד מתפקידיו החשובים ביותר הוא לקדם את מערכת המשפט בישראל. לשם כך יש לערוך בה רפורמה יסודית ולהתחיל תוכנית זו מהנושאים העקרוניים, האידאולוגיים והדחופים ביותר. תחת זאת התבשרנו, בין אחרים, שהוא עוסק ביוזמות חקיקה איזוטריות, דוגמת מניעת יכולתו של ח"כ או ראש ממשלה יוצאת (ממשלה זמנית בתקופת המעבר), שהוגש נגדו כתב אישום להקים ממשלה. יוזמה זו היא סרח-עודף של המלחמה בנתניהו או אולי של החשבונות האישיים עימו ופסולה בעיני מכל וכל. היא פסולה בשל העיתוי והמניעים אך גם מהטעמים העקרוניים שעמדו על הפרק במאבק הפוליטי שהתחולל בשלוש השנים שעל פניהן השתרעה המלחמה המיותרת בנתניהו.
הפְסוּל מחמת עיתוי, נובע מסדר עדיפות לקוי, שעליו אעמוד בהמשך אך גם מהטעם שהמאבק הפוליטי בנתניהו הוכרע, ממשלתו פוזרה ובמקומה הוקמה ממשלה אחרת, זו שגדעון סער חבר בה. אם תתמיד ממשלה זו 4 שנים בתפקידה, יהיה הנושא בלתי רלוונטי בעליל. אם לאו, יהיה בו, אם תצלח החקיקה השגויה, משום יריה ברגלה של מדינת ישראל. שכן מעמדו התדמיתי של נתניהו יהיה אחר, המצב הפוליטי שונה, וקרוב לוודאי שאפילו מעמדו המשפטי יהיה אחר.2
גם אם נדַרש ללכת לבחירות מוקדמות בהרבה מהמתחייב על-פי החוק, גישת סער פסולה מיסודה. ראשית, החוק הקיים מתיר לראש ממשלה מכהן שהוגשו נגדו כתבי אישום להמשיך בתפקידו. הטיעון הדמוקרטי בזכות קביעה זו, הוא שאסור שלפקיד ממשלתי כלשהו - במקרה זה התובע הכללי (שכיום הוא גם היועץ המשפטי לממשלה) - תהיה אפשרות להחליף ממשלה שקיבלה את אמון הכנסת, רק מהטעם הפרוצדורלי שנגד ראש הממשלה המכהן הוגש כתב אישום, כאשר גורלו טרם הוכרע בבית משפט. הטיעון האידאולוגי בסוגיה זו קובע (ומוגן גם הוא בחוק) שזכות החפות עומדת לראש ממשלה שטרם נגזר דינו, ואין להדיחו פרוצדורלית רק על סמך חשד שלא נבחן בביקורת משפטית. אני מקבל את שני הטיעונים, וסבור שאם יש בחקיקה הקיימת פגם, הרי הוא זה שדורש משר בממשלה להתפטר ברגע שהוגש נגדו כתב אישום. בין שר לראש ממשלה עומד ההבדל המהותי שהתפטרות ראש הממשלה גוררת התפטרות הממשלה כולה דהיינו: משבר ממשלתי. לעומת זאת, כאשר להתפטרות שר, אין ברוב המכריע של המקרים תוצאה בעלת משקל דומה. אולם, זכות החפות עומדת גם לשר ויש לכבדה, בבחינת דין אחד לכולם. לפיכך, אם נדרש תיקון חקיקה בנושא זה, עליו להשוות את ההתייחסות במישור האישי בין שני בעלי התפקידים, כלומר: העדפת זכות החפות, על עניין "מראית העין" מטעמי נוחיות פוליטית שבכתב האישום.
אם מבקשת הכנסת להדגיש את חשיבות טוהר המידות אצל נבחרי-ציבור או עובדי-ציבור, עליה להחמיר את עונשיהם של בעלי תפקידים שסרחו, ולא לעסוק בתרגילים של מראית-עין,3 שלטווח הארוך אין בהם ממש, ועל כן נזקם מרובה מתועלתם. זאת ועוד: יש להפסיק את מלחמת החורמה נגד נתניהו (או בעדו) משום שנזקה במונחי הרעלת הבארות, הגדלת העוינות בציבור ובזבוז אנרגיות לאומיות, גדול בהרבה מתועלתה. תיקון האווירה הציבורית ויישוב המחלוקות בדרכים דמוקרטיות ותרבותיות, הן המטרות הראויות, ולא המשך "שפיכות הדמים" והשחיקה ההדדית. במאבק להפלת ממשלת נתניהו, נקטו יריביו צעדים רבים שמקומם לא יכירם בחברה יהודית וישראלית חפצת חיים ואיכות-חיים וכיום הוא "משיב להם כגמולם" - שני הדברים פסולים בעיני; עתה הגיעה עת הארוכה לפצעים.
את תיקוני החוקים הדרושים, יש לבסס על עקרונות ואידאות מוסכמים ולא על חשבונות-עבר מהסוג שאנו גוררים עימנו עוד מימי "ההגנה והסזון". כשר משפטים בממשלה ואחד האישים המרכזיים בצוות האחראי להקמתה, על סער להתרכז בעיקר. בכדי לסבר את האוזן אזכיר אחדים מהם:
"חוק ההגירה" - חוק יסוד כולל לנושא העקרונות ומדיניות ההגירה של ישראל, כאשר שימור רוב יהודי במדינת הלאום של העם היהודי הוא עקרון מרכזי בחוק זה.
"חוק הלאום" - חוק יסוד המבטיח שאופיה של מדינת ישראל יהיה יהודי ולכל אזרחיה יהיה שוויון זכויות אישי אחד ואחיד.
"חוק האזרחות" - חוק שיקבע מי זכאי לאזרחות ישראלית, באילו תנאים יוכל לקבלה ובאילו תנאים הוא עלול לאבדה.
"חוק יסוד הדמוקרטיה" - חוק יסוד שיגדיר את אופיו ומהותו של המשטר הדמוקרטי בישראל ויעגן בשוויון הדמוקרטי האישי את זכויות היחיד, זכויות הציבור והסינרגיה ההכרחית בין זכויות לחובות אזרחיים.
"כבוד האדם וחרותו" - חוק יסוד קיים, שיתוקן כך שלא יעמוד בסתירה לאף אחד מחוקי היסוד האחרים או יבוא במקומם.
"מיהו יהודי" - חוק יסוד שיקבע את הכללים לפיהם תבסס מדינת ישראל את האבחנה בין יהודי ללא-יהודי, על יסוד קביעה נורמטיבית של מוסד-על הלכתי יהודי עולמי.
סדרת חוקי יסוד לנושאי המשפט והשפיטה שיסדירו את מבנה מערכת המשפט, סמכויותיה, דרכי בחירתה ודרכי בקרתה, תוך אבחנה ברורה בין חקיקה לשפיטה, ובין סמכויות המחוקק לסמכויות בתי המשפט. בין אחרים יתחום חוק היסוד המתאים את הגבולות שבין פרשנות משפטית לתחליף-חקיקה...
אותה רמה של סדר, חייבים להכניס למערכת חוקי היסוד המסדירה את היחסים בין מערכת הביטחון (ביטחון החוץ) לתחומי ביטחון הפנים ודרכי הסינרגיה ביניהם. סוד ידוע הוא שממדיה של מדינת ישראל והרצון לחסוך בהוצאות בכלל נושאי הביטחון ולנצל את הניסיון הנצבר, הנחות העבודה של הקבינט והמועצות הלאומיות העוסקות בכך כגון מל"ח, מושתתות על "שאיבת מידע" הדדית בין הרשויות, אלא שהתהליכים אינם מוסדרים בחוק, הביורוקרטיה רבה והנפגע העקרי הוא הציבור שדרכו למיצוע זכויותיו היא דרך חתחתים.
הסדרות דומות נחוצות גם בין הממשלה לכנסת ובין הכנסת למערכת המשפט. אחת החולשות הגדולות שהתגלתה במשבר הממשלתי המתמשך בשלוש השנים האחרונות, נוגעת לסינרגיה ואף לערבוב התחומים העצום הקיים כיום בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת. חובה לתקן מצב זה בחקיקת-יסוד מסודרת, משום ש"הבלגן" הקיים מסכן את המשטר הדמוקרטי ואת היציבות החברתית.
בין השינויים הדרושים בתחום זה, אנו מוצאים את שיטת הבחירות, לרבות דרכי ניהולה - (יחסית-רובנית או אזורית) הצבעה (אלקטרונית?), ספירת קולות (ממוחשבת?), מה בין בחירות למשאל-עם?! זמני היערכות לבחירות וצימצום עלותן. ביטול החוק הנורווגי והחלפתו בהגדלת מספר חברי הכנסת (150- 180), תוך הגבלה בחוק יסוד של מספר השרים בממשלה, מספר החברים בקבינט, מספר הח"כים שיהיו שרים או סגני שרים ויגרעו בפועל ממצבת ניהול העבודה השוטפת בכנסת ובעבודת הוועדות והפיקוח של הכנסת על זרועות הביצוע האחרות. חייבים להקשיח מספרים אלה, בכדי לנטרלם מ"המסחרה" הפוליטית של הקמת קואליציה וממשלה. הקשחת אחוז החסימה, כחלק משינוי שיטת הבחירות במטרה לייצב את מערכות הממשל ולחזק את מעמד הכנסת.
סדרי עבודה וניהול ישיבת מליאת הכנסת והוועדות - עיגון מחדש בחוק יסוד הכנסת. בחינה חוזרת של רעיון החסינות, ועידכון החוק במידת הצורך.4 קביעה מחודשת של מערכת היחסים בין ממונים שהם נבחרי ציבור לבין פקידים שתפקידם העיקרי הוא להוציא לפועל את תוכניות העבודה שאושרו ע"י הממונים.
לא ניתן לנהל ביעילות מערכות המונות מאות ואפילו אלפי גופים מתוך מרכז סמכות אחד - הקורונה הוכיחה זאת היטב, הן לגבי גופי הסחר והשירותים והן לגבי בתי החולים ובתי הספר. לפיכך, חוק השירות הציבורי חייב להסדיר עניינים אלה: גם ערוצי השליטה והדיווח וגם קציבת תחומי האחריות לביצוע, ולצידם סמכויות רשויות הבקרה והפיקוח; אין לבלבל ולהחליף בין הדברים. עם זאת, אחד מגורמי הביורוקרטיה העיקריים במשק הישראלי הוא הכנסת פונקציות הבקרה והפיקוח בטור לשרשרת קבה"ח הביצוע - זו שגיאה ניהולית קריטית. גופי הפיקוח לעולם לא יוכלו לשלוט באיכות הביצוע, כגופי הביצוע עצמם ואם יוכלו - גופי הביצוע יאבדו את כושר הביצוע. הפתרון הנכון הוא הפוך: קציבה מדויקת של סמכויות ואחריות הביצוע, הסקת המסקנות הדרושות לגבי מקרי הצלחה אך לא פחות מכך גם למקרי כשל. (עדיין ניתן לערוך בדיקות מדגמיות או תקופתיות, כחלק אינטגרלי של תהליך בקרת-האיכות התהליכי הכולל.
בכדי לאפשר כל אלה, יש, לחזור בין היתר לתוכנית לצימצום ואיחוד של רשויות מקומיות (שיקולים של הצבעה בבחירות אזוריות, אבל גם של יעילות ניהול ושליטה שמתן שירות לאזרחים ומיצוי ההשקעות הציבוריות).5 ברור שכל אחד מהחוקים יגובש תוך התייעצות עם המשרדים הנוגעים (שמספרם כאמור יצומצם) וינוהל כפרויקט עם תהליכי התחלה – אמצע – וסיום מוגדרים.
כלל ידוע במינהל הציבורי (ולמעשה בכל מינהל) הוא מערכות בריאוֹת שמושתתות על יסודות איתנים שהראשון להם הוא הגדרה ברורה של היעוד והשני הוא הגדרה ברורה של הרעיונות והכלים באמצעותם אנו חותרים להשגתו. המסגרת החוקית ודרכי יישומה, חייבים יסודות חוקיים שלימים, מסודרים ונעדרי סתירות פנימיות; ותפקידו של משרד המשפטים לספקם למינהל הציבורי. אין סיכוי שיצליח לעשות זאת אם לא ידע לקבוע לעיסוקיו סדר עדיפות לאומי נכון, לצד קצב יישום נדרש.
אינני מתעלם מהקשיים המובנים הקיימים ב"ממשלת השינוי" בגלל הבדלי השקפות ואינטרסים של מרכיביה. עם זאת, השינוי הדרוש לישראל איננו רק החלפת נתניהו בראשות הממשלה, אלא ניתוב וניהול שונים לגמרי של נושאי הפְנים מאלה שהוביל נתניהו. היסוד החוקי לכל רפורמה הוא החוק המתיר או דורש אותה, וכאן נכנס לתמונה משרד המשפטים כאחראי הראשי לקידום הרפורמות החוקיות שיאפשרו ויבססו את הרפורמות האחרות.

הערות

1. אחרי 73 שנות עצמאות, מגיע הזמן להכריע בשאלות פתוחות בדיון ציבורי או בהכרעות בכנסת ואפילו במשאל-עם. לא ניתן ליצור תשתית חיים מסודרת ויציבה כאשר כל כללי המשחק תלויים ועומדים ונתונים לפרשנות מזדמנת שהיא פונקציה של קונסטלציה פוליטית או אחרת מקרית וזמנית.
2. אם יזוכה, כל המאמץ ייעשה טפל; ואם יורשע, יקבע החוק הקיים את "המותר" והאסור" בעניינו. כך או כך מדובר ככל הנראה במאמץ סיזיפי בעיתוי הכי פחות ראוי.
3. שהרי אם יזוכה השר, יוכל עקרונית לחזור לתפקידו, ואם יורשע, עצם חובת ההתפטרות היא כשלעצמה ענישה, ומכאן שעונש נוסף, שהוא עיקר התוצאה של הטלת אשמה, יהיה סמלי וחסר השפעה, בין היתר משום "שההתפטרות היא כבר בבחינת חלק מהעונש".
4. יש לאחרונה דוגמאות ההולכות ומתרבות, של חברי כנסת המנצלים לרעה את חוק החסינות.
5. מציע שמנהיגי המפלגות המרכיבות את הקואליציה, ישימו לב לדרך התנהלותם של חבריהם לסיעה ולניתובם לדרך המלך של שידוד המערכות הגדול. בקואליציה צרה כל כך, ללא סדרי עבודה ממושמעים, הסיכוי להתקדם אפסי והסכנה לשרידות פוליטית גדולה (ראה מקרה שרת החינוך ויו"ר וועדת הקורונה בכנסת, ד"ר שאשא-ביטון ומהלכיה המוזרים).

תאריך:  28/07/2021   |   עודכן:  28/07/2021
+מצב החרום: הממשלה תדווח לכנסת כל 3 חודשים
19:06 28/07/21  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה

הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה ממליצה להאריך את מצב החרום בשנה נוספת, אך לדרוש מהמשרדים דיווח שוטף  ▪  5 חוקים ו-16 צווים עדיין טעונים הסדרה  ▪  משרד המשפטים: יש נושאים שבכותרת נראים פשוטם מאוד, אבל מהווים הסדרה של משק שלם כמו הדבש או היהלומים וזה לוקח זמן

עו"ד איל זנדברג [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
+העבודה מאיימת לטרפד את חוק ההסדרים
14:02 28/07/21  |  עידן יוסף

גורמים במפלגת העבודה: "לא נוכל להתקדם עם חוק ההסדרים כל עוד הרפורמה תהיה בחוק הסדרים או לחלופין ייחתם הסכם בין נציגי הממשלה לחקלאים" (חדשות 12).

+רה"מ בנט: "המתקפה האישית נגד ד"ר אלרעי-פרייס אינה ראויה ואינה מקובלת"
10:49 28/07/21  |  מירב ארד

ראש הממשלה, נפתלי בנט פרסם (יום ד') הודעת גיבוי לראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס: "ד"ר שרון אלרעי פרייס היא משרתת ציבור מסורה ומקצועית, שעובדת לילות כימים למען בריאותם של אזרחי ישראל. היא פועלת בענייניות ובאחריות, ומסייעת לנו להוביל את ההתמודדות עם המגפה. המתקפה האישית נגדה אינה ראויה ואינה מקובלת. לשרון יש גיבוי מלא לפעילותה. ביחד עם שר הבריאות ומנכ"ל משרדו, נמשיך לפעול למען בריאות הציבור".


מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
גדעון סער מאכזב
תגובות  [ 9 ] מוצגות  [ 9 ]  כתוב תגובה 
1
כתבת "וסבור שאם יש בחקיקה
בני בנקר  |  28/07/21 15:13
 
- אינך קורא את מה שהנך מבקר
רפי לאופרט  |  28/07/21 20:58
 
- אני מבין,אתה עדיין עומד על כך
בני בנקר  |  29/07/21 07:31
2
לא מאכזב
באום  |  28/07/21 16:09
 
- כל מילה של באום
מ. עמיר  |  28/07/21 21:02
 
- אינני מסכים
רפי לאופרט  |  28/07/21 21:54
3
הסיבה לאכזבה מגדעון סער
ד"ר רון בריימן  |  28/07/21 21:38
 
- גם זה הוא חלק מהבעיה
רפי לאופרט  |  29/07/21 13:01
4
אגב "הרפורמה" של סער בנושא
בני בנקר  |  29/07/21 07:48
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות ממשלה 36
עידן יוסף
יו"ר ועדת החוקה: "מברך את הממשלה על הסרת הסעיף שהיה מצמצם באופן מוגזם את מרחב הפעולה של האופוזיציה בכנסת"    ח"כ גפני: "זו ממשלה של גנבים אז צריך שיהיה ביטחון שאחד לא יגנוב את חברו"    במהלך ההצבעות האופוזיציה נטשה את האולם במחאה על כך שלטענתם הקואליציה חרגה ממכסת ההצבעות השמיות כפי שסוכם בוועדת הכנסת
איציק וולף
יחליף בתפקיד את פרופ' שלמה מור-יוסף המסיים קדנציה בת ארבע שנים    המינוי כפוף לאישור ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה ובאישור מליאת הממשלה
עידן יוסף
יו"ר יש עתיד: "מאז שהממשלה הזו הוקמה, יש שיפור ניכר, מורגש, באווירה בישראל"    על המינויים הפוליטיים: "לא מה שרצינו. זה צורך פוליטי גרוע"
עידן יוסף
ראש הממשלה בנט מכנס כעת דיון בנושא היערכות מערכת החינוך לפתיחת שנת הלימודים: "המטרה שלנו היא לא לפגוע בכלכלה, לא לפגוע בחינוך ולא לפגוע בשגרת החיים"
איציק וולף
מעגן לראשונה בחקיקה את סמכות בית המשפט לפסול ראיה שהושגה שלא כדין. בנוסף, החוק מחיל את כלל הפסלות על כל סוגי הראיות - הודאת נאשם, הודעת עד, ראיות חפציות ועוד    צפוי לעלות לקריאה ראשונה במליאת הכנסת
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il