אנו צריכים לחיות כשהמערכת החיסונית של אדם בן 80 תהיה יעילה כמו זו של צעיר בן 20, ולכן כך יהיו נמוכים גם סיכוייו למות מסרטן, סוכרת או מונגיף הקורונה. לתפיסתו של פרופ' סטיל אפשר לעשות זאת באמצעות שימוש בתרופות, שכבר קיימות בשוק ובאמצעות תהליכים רפואיים שכבר מוכרים למדע.
אחת הדרכים היעילות והמבטיחות ביותר לאותה עצירה של ההזדקנות, מכונה בשפה המדעית בשם סנוליטיקס. זהו תהליך רפואי, שזכה לשורה של ניסויים מוצלחים במרכז הרפואי "מאיו קליניק" שבמינסוטה. במסגרת הניסויים הצליחו החוקרים להאריך באופן מלאכותי את תוחלת חייהם של מאות עכברים, כאשר טיהרו את גופם מתאים מזדקנים או תשושים, שמצטברים בגוף ומאיצים את הזדקנותו. המעניין הוא שאת אותו תהליך טיהור וריענון, סנוליטיקס, ביצעו החוקרים באמצעות שילוב של שתי תרופות, שכבר נמצאות בשימוש רווח בקרב בני אדם - תרופה ששמה דסטיניב (המיועדת לטיפול בסרטן הדם על-ידי מניעת התפתחות התאים הסרטניים וגרימה למותם) ותוסף המזון קוורצטין.
הסרתם של אותם תאים מזדקנים האריכה את תוחלת חייהם של העכברים ואף הפכה אותם להרבה יותר בריאים, ומנעה מהם לחלות במחלות המאפיינות את תהליך ההזדקנות. "הריגתם של תאים מותשים גרמה לעכברים לסבול פחות מטרשת עורקים, אלצהיימר, בריחת סידן, מחלות לב ומחלות ריאות. באופן כללי, אותם עכברים היו מהירים יותר, חזקים יותר ונמרצים יותר מהעכברים האחרים". בעקבות כך קובע פרופ' סטיל כי "ברגע שנפטרים מאותם תאים תשושים זה משפר לא רק את תוחלת החיים אלא גם את איכות החיים של העכברים". הוא מציע דרכים שונות להחליש בצורה משמעותית את הסיכון למחלות, כולל פרקינסון, דמנציה ומחלות נוספות.
אפשרות אחרת, לא תרופתית והיא אחת הדרכים היעילות והבטוחות ביותר להשגת המטרה הזאת היא על-ידי דיאטה! "אכילה פחותה יכולה להיות אחת הגישות להאטת ההזדקנות", כותב סטיל.
"צריך להבין שהתאים שלנו הם עצלנים מטבעם", הוא מסביר. "ברגע שאדם אוכל הרבה, אז התא אומר לעצמו שאין לו מה למחזר את החלבונים הישנים והפגומים, כי ממילא חלבונים חדשים נכנסים לגוף כל הזמן, ולכן אותו תהליך אוטופגי הולך ונחלש. עם זאת, ברגע שאדם אוכל באופן מבוקר או נמצא בדיאטה, המערכת התאית מבינה שהיא צריכה לעבוד כדי לחדש את החלבונים, מה שמוביל להאצת הפעילות של אותם תאים".
הוא מונה שורה של תרופות, שנמצאות כבר בשימוש רפואי והן בעלות אפקט דומה. אחת מהן היא המטפורמין, שנמצאת כבר עשרות שנים בשימוש בקרב חולי סוכרת ושאותה מתאר פרופ' סטיל כ"מועמדת העיקרית לשימוש במסגרת טיפול להאטת ההזדקנות". עוד הוא מוסיף כי מטפורמין נמצאה יעילה גם בהפחתת הסיכון ללקות בסרטן, דמנציה ומחלות לב.
סטיל מאשים את החברה בכלל ואת הממסד הרפואי והמדעי בפרט בכך שהם מדחיקים את חקר ההזדקנות ומסרבים לראות בהזדקנות מחלה בפני עצמה. מציאת תרופה למחלת הסרטן או להאטת הדמנציה היא דבר חשוב, כפי שהוא מסביר, רק שהדגש צריך להיות בבלימת הדעיכה הגופנית והמערכת החיסונית שיוצרת את התנאים להיווצרות המחלות האלה. אנחנו ומדינות העולם משקיעות הרבה מיליונים במחקר ובפרסום והפחדה של הציבור. נראה, שלא משקיעים חלקיק מזה במחקר ולימוד של עצירת ההזדקנות. אולי זה לא נראה כל כך רווחי לחברות המחקר של תרופות. מלחמה בקורונה בוודאי יותר משתלמת.
