X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
חיזבאללה הוא אומנם השחקן המשמעותי ביותר בלבנון, אבל הוא אינו מסוגל לשלוט בה – ומובן שהשתלטות שלו מסוכנת לישראל החלום על לבנון עצמאית ומשוחררת מהשפעות זרות איננו מעשי פתרון חילופי הוא דווקא מה שמציע בשאר אסד לסוריה: הגדלת עוצמתם של המחוזות על חשבונו של השלטון המרכזי
▪  ▪  ▪
הפסקת חשמל בביירות [צילום: חסן עמאר, AP]

המשך התמוטטותה של המדינה הלבנונית, כפי שמתגלה מדי יום ברשתות התקשורת המובילות, איננו אלא המשך של המגמות שהיו ניכרות בשנים שקדמו לקריסה הכלכלית. מערכת שלטונית וכלכלית רקובה ומושחתת, צעירים ומשפחות בעלות יכולת נוטשים את המדינה, עדות רבות בינן לבין עצמן ובתוכן על השפעה, חמולות בולטות אינן מאפשרות חלוקה הוגנת יותר של משאבים. חשיבות הדת, האידיאולוגיה והזהות המקומית אינה צפויה להצטמצם ממקומה העליון בסולם ההגדרות העצמיות של האזרחים, שנאמנותם מעולם לא הייתה נתונה למדינה כמסגרת מכוננת. לבנון, במובן זה, מעולם לא הייתה מדינה במלוא מובן המילה, ואיננה צפויה להפוך לכזאת בעתיד הנראה לעין.
עד כמה שהדבר קשה לעיכול למי שראו באהדה את ההתקוממות נגד הסורים בעקבות רצח רפיק חרירי (פברואר 2005), לבנון, על-מנת שתוכל לשמר את המסגרת הפורמלית שלה כמדינה, חייבת אפוא פטרון חזק שיצליח לתפקד כבורר יעיל, וכבעל סמכות ליישום השקפותיו וראייתו. ישראל כשלה בניסיונה למלא תפקיד זה בעקבות ההתערבות הצבאית (מלחמת שלום הגליל) ב-1982.
מאז מלחמת האזרחים באמצע שנות ה-70 ועד 2005 הייתה סוריה הפטרון אשר דאג שאף שחקן פוליטי לבנוני לא יצבור יותר מדי כוח ולא יכתיב למדינה כיצד לנהוג (לכן התערבה לצד הנוצרים ונגד הפלשתינים והשמאל ב-1976, אף על-פי שמבחינה אידיאולוגית לא הייתה בצד הנוצרים). נסיגתה נבעה מלחץ מערבי כבד, בתקופת השיא של ההגמוניה האמריקנית באזור, ושיקפה זעם במערב על רצח חרירי, אך גם אשליות של גורמים פנימיים שחשבו שיוכלו לנצל זאת על-מנת לבנות מדינה מתפקדת שתצליח במשך הזמן גם לפתור את בעיית חיזבאללה. זה לא אירע, כפי שהמחישו המלחמה עם ישראל ב-2006 והעימות הפנימי במאי 2008.
בהעדר פטרון חזק, תפקיד שנותר ריק זמן רב, ההתפתחויות האחרונות עלולות להבהיר, כי על-אף גילוי ההתעוררות הציבורית (בייחוד אחרי הפיצוץ בנמל ביירות באוגוסט 2020) הפטרונות על לבנון נעה לכיוון חיזבאללה ואדוניו האירניים. הם הגורם היחיד שיש לו כרגע גם רצון וגם אמצעים למלא את התפקיד הזה, ובכלל זה היכולת לכפות את מרותו על שאר השחקנים הפוליטיים, החלשים ממנו מכל הבחינות. מגמה זו, חרף היותה מאיימת ומרתיעה, יכולה – אם תטופל נכון – לחולל גם השלכות חיוביות הן מבחינת ישראל והן מבחינת יריבי חיזבאללה בזירה הפנימית. כל זאת, בתנאי שכל השחקנים בעלי העניין בזירה יתחילו להתייחס ללבנון ולסוריה כאל מקשה אחת – פוליטית, צבאית וכלכלית.

שורש הרע הוא הפקרות מוניטרית
תור לדלק בביירות [צילום: חסן עמאר, AP]

במשך שנים משכו הבנקים הלבנוניים פיקדונות בדולרים באמצעות הבטחת ריבית גבוהה, ואת הפיקדונות הללו העבירו לבנק המרכזי על מנת שהוא יוכל לממן את מדיניות הייבוא של הממשלות הלבנוניות. במקום לנצל את אמון המשקיעים על מנת להפוך את לבנון לכלכלה יצרנית, יצרו כל הגורמים בלבנון, ובדגש על אלו הנמנים עם המחנה ה"פרו-מערבי" דווקא, בועה כספית

קריסתה הכלכלית של לבנון, כפי שידוע, לא באה בעקבות קיומו של חיזבאללה כמדינה בתוך מדינה. שורשי התופעה הזו קיימים כבר עשורים מספר, ולמרות זאת לבנון ידעה גם תקופות של צמיחה כלכלית, כולל בתקופה שלאחר מלחמת לבנון השנייה (2006). הקריסה הנוכחית בלבנון – שנראה כי היא צוברת תאוצה בלתי נשלטת – נובעת בעיקר מההתנהלות המושחתת של הממשלות הלבנוניות והבנק המרכזי הלבנוני בהנהגתו של ריאד סלאמה, שיחדיו יצרו שיטה כלכלית מופרכת שסופה היה קריסה טוטלית של הבנקים.
במשך שנים משכו הבנקים הלבנוניים פיקדונות בדולרים באמצעות הבטחת ריבית גבוהה, ואת הפיקדונות הללו העבירו לבנק המרכזי על-מנת שהוא יוכל לממן את מדיניות הייבוא של הממשלות הלבנוניות. במקום לנצל את אמון המשקיעים על-מנת להפוך את לבנון לכלכלה יצרנית, יצרו כל הגורמים בלבנון, ובדגש על אלו הנמנים עם המחנה ה"פרו-מערבי" דווקא, בועה כספית, וזו התפוצצה בפרצופם של המפקידים והמשקיעים.
על-פי חלק מההערכות, הבנק המרכזי בלבנון אחראי על אובדן של יותר מ-160 מיליארד דולר אשר בוזבזו על ייבוא מוצרים: מדלקים מסובסדים ועד רכבי יוקרה שהיו פטורים ממיסים. מעבר לכך, בעוד שרוב המיסים הוטלו על החלשים בחברה שלא הזינו את המדינה בסכומים משמעותיים, העשירים ובעלי הקשרים הפוליטיים זכו לפטור מתשלומי מיסים כלשהם. גם התופעה הזו דרדרה את המדינה הלבנונית למצבה הנוכחי.
במקביל למה שהתרחש במערכת הבנקאית הלבנונית, הפוליטיקה הפנימית עדיין נתונה במצב של ריק שלטוני וחוסר יכולת להקים ממשלה מתפקדת. כשל מערכתי מתמשך זה החל עם תחילת הקריסה הכלכלית בסוף 2019 והתפטרות סעד חרירי, נמשך עם הקמת ממשלתו החלשה של חסאן דיאב, והוביל למשבר הנוכחי שבו המועמדים להקים ממשלה חדשה אינם מצליחים במשימתם.

חלקם של השחקנים הזרים
מחאה על הפיצוץ בנמל ביירות [צילום: חוסיין מאלה, AP]

לצד הדומיננטיות הצבאית של חיזבאללה, מעמדו כפטרון כלכלי ממשיך להתחזק. בהקשר זה, הארגון לא רק פועל כדי לדאוג לאוכלוסיות מוחלשות, בדגש על בני העדה השיעית, אלא גם פועל על מנת להבטיח חידוש אספקה של מקורות אנרגיה מאירן. הוא אף מדגיש, כי תקיפה של מיכליות אירניות המיועדות ללבנון כמוה כתקיפה בשטח לבנון, מה שמחייב תגובה מבחינת הארגון

גם התנהלותם של השחקנים החיצוניים אינה מסייעת לשחקנים הלבנוניים להתגבר על מחלוקותיהם ולהקים ממשלה. מדינות המערב, יחד עם מדינות ערב הסוניות, מעוניינות למנוע מחיזבאללה ובעלי בריתו תפקיד משמעותי בממשלה, בעוד שהארגון – בתמיכת אירן, סוריה ורוסיה – ממשיך לנצל את כוחו ואת כוח בעלי בריתו בפרלמנט על-מנת לסכל הקמת ממשלה שתאיים על אינטרסיהם בזירה הפנימית ותכרסם בהשפעתם. חוסר ההסכמה צפוי להמשיך ולאפיין את המערכת הפוליטית הלבנונית, וגם בתרחיש שבו תוקם ממשלה, היא, כמו קודמותיה, תמשיך להיות מאופיינת בחולשה, בסכסוכים פנימיים ובחוסר יעילות מובנה. הכשלים המערכתיים שצוינו לעיל אינם צפויים להשתנות.
בשטח, זרועו הצבאית של חיזבאללה איננה מאותגרת, במיוחד משום שצבא לבנון אינו מסוגל וגם אינו מעוניין לפעול נגד הארגון. שאר הפלגים הלבנוניים חלשים לאין שיעור בהשוואה לארגון, וגם התקריות המקומיות שהיינו עדים להן לאחרונה – מהתנקשות מקומית בפעילים ועד למהומות המקומיות בכפר שויא הדרוזי בעקבות מעבר משאית הקטיושות שירתה לעבר ישראל – אינם בגדר איום רציני וממשי על חיזבאללה. גם בתרחיש הלא-סביר שבו כל הפלגים הלבנוניים, כולל אלה הנמצאים כעת בברית פוליטית ואסטרטגית עם הארגון, יתאחדו נגדו, אין בידם המסה הקריטית הנדרשת על-מנת לאיים על הדומיננטיות הצבאית שלו.
מנגד, גם יוזמה מלחמתית מבחוץ נגד חיזבאללה לא תביא בהכרח לתוצאות הרצויות. מלחמה כזו, מן הסתם, תהיה מוגבלת בזמן, תהיה כרוכה בנזקים הדדיים גדולים, ונמוכים הסיכויים שהיא תסתיים בהקמת מנגנון בינלאומי יעיל שיחסום את כל נתיבי הברחת האמל"ח ללבנון, בגלל המחירים הנדרשים להשגת יעד זה. מעבר לכך, ישנה סבירות לא מבוטלת, כי מלחמה יזומה נגד הארגון עלולה להביא לאחדות שורות מסוימת בקרב חלקים גדולים בציבור הלבנוני מאחורי הארגון ולהתחזקותו הפוליטית, כיוון שתקיפה כזו תיתפס בעיניהם כאיום על מה שנותר להם בחיים ועל הכוח היחיד שמקיים שגרת חיים נסבלת.
לצד הדומיננטיות הצבאית של חיזבאללה, מעמדו כפטרון כלכלי ממשיך להתחזק. בהקשר זה, הארגון לא רק פועל כדי לדאוג לאוכלוסיות מוחלשות, בדגש על בני העדה השיעית, אלא גם פועל על-מנת להבטיח חידוש אספקה של מקורות אנרגיה מאירן. הוא אף מדגיש, כי תקיפה של מיכליות אירניות המיועדות ללבנון כמוה כתקיפה בשטח לבנון, מה שמחייב תגובה מבחינת הארגון.
בהיבט זה חיזבאללה, בתמיכה אירנית, נכנס לריק הפוליטי שנוצר עקב קריסתה הכלכלית של ממשלת לבנון. ריק זה לא נוצל כראוי על-ידי גורמים אזורים ובינלאומיים שיכלו למנוע דריסת רגל אירנית, כפי שהיא עושה ביעילות יחסית גם בזירה הסורית, שם הפכה למקור הכמעט-בלעדי שמצליח להכניס למדינה דלקים ועל-ידי כך מרחיבה את השפעתה מהתחומים הצבאיים לתחומים הכלכליים והחברתיים. ההצהרה של השגרירה האמריקנית לפיה ארה"ב תפעל לחבר את לבנון לרשת הגז המצרית-ירדנית, דרך סוריה, מחייבת זמן רב עד לביצוע, בנוסף לצורך בלוליינות משפטית נוכח "חוק קיסר" האמריקני האוסר כיום שיתוף פעולה כלכלי עם משטר אסד.
מנגד, הדומיננטיות הגוברת של חיזבאללה בהיבטים שהוזכרו לעיל, תחייב את הארגון להשקיע משאבים רבים – הן בכוח אדם והן בכסף – על-מנת לשמר את היציבות הביטחונית היחסית בלבנון. על-פי ניסיון העבר, ככל שילך ויגדל הארגון, כך תלך ותישחק איכותו ככוח לוחם (ואכן, בשל כך הוא ניסה להימנע, עד לשנים האחרונות, מלהישאב לתפקיד שלטוני ישיר). מעבר לכך, חרף היותו של הארגון המייצג הדומיננטי של העדה השיעית, הזהות המקומית של המצטרפים אליו לא תתמסמס ועשויה לחזק מתיחויות פנימיות שכבר קיימות, הן בעדה והן בתוככי הארגון.

המודל של איחוד האמירויות
בית חולים בביירות [צילום: חסן עמאר, AP]

מבחינת ישראל, בהיבט הצבאי, יש להמשיך את מדיניות הסיכול של העברות האמל"ח האיכותי לחיזבאללה ולמקד אותה בזירה הסורית. באופן זה תימנע ישראל מביקורת בינלאומית על פגיעה באוכלוסיית לבנון הנתונה במצב קשה. מעבר לכך, ישנו ערך מוסף משמעותי ליזום סיכול פיזי של בעלי בריתם הסוריים של איראן וחיזבאללה, הן בסביבה השלטונית של הנשיא בשאר אסד והן בצבא סוריה וזרועותיו המודיעיניות

מבחינת ישראל, בהיבט הצבאי, יש להמשיך את מדיניות הסיכול של העברות האמל"ח האיכותי לחיזבאללה ולמקד אותה בזירה הסורית. באופן זה תימנע ישראל מביקורת בינלאומית על פגיעה באוכלוסיית לבנון הנתונה במצב קשה. מעבר לכך, ישנו ערך מוסף משמעותי ליזום סיכול פיזי של בעלי בריתם הסוריים של אירן וחיזבאללה, הן בסביבה השלטונית של הנשיא בשאר אסד והן בצבא סוריה וזרועותיו המודיעיניות. המחיר שהסורים משלמים על שיתוף הפעולה בהעברות אמל"ח מסתכם כיום במערכות נשק, מחסנים ואבידות בודדות בנפש בדרגים זוטרים. עלייה במחיר הדמים שבכירים סוריים ישלמו, עשויה לכפות על השלטון בדמשק התנהלות מרוסנת יותר כלפי ישראל.
להתפתחויות הפוליטיות בסוריה יהיו השלכות עומק משמעותיות על לבנון. לאחרונה הצהיר אסד, כי צורת השלטון המרכזית בארצו "מתה" ללא אפשרות להחזרתה וכי יש לאמץ מודל ביזורי, המאפשר למחוזות להתנהל בעצמם עם תלות מינימלית בשלטון המרכזי. על הקהילה הבינלאומית לתמוך במודל זה ולפעול לקידום פתרון פוליטי, ולו חלקי, לסוגיה הסורית באמצעות כינון חוקה חדשה שתאמץ את המודל הביזורי כמרכיב העיקרי בסוריה העתידית.
אם כך יקרה, יהיו לדבר השלכות חשובות על הזירה הלבנונית, באופן שיגביר את הלחצים מהפריפריה על המרכז לקדם גם שם פתרון דומה. מודל מוצלח של שליטה מבוזרת קיים כבר בעולם הערבי והוא נמצא באיחוד האמירויות, שם שבע האמירויות מנהלות את ענייניהן הפנימיים בעצמאות יחסית גבוהה, בעוד אבו דאבי מכתיבה את המדיניות בהיבטי חוץ וביטחון.
את המודל הזה, שהצליח על בסיס החלוקה השבטית במדינה המפרצית, ניתן יהיה לנסות לקדם בסוריה ובלבנון, על בסיס השסעים של זהויות מקומיות, אתניות ועדתיות. הריבוי העדתי המובנה שקיים בזירה זו, כמו גם בעירק, לא יאפשר למדינות הללו אי-פעם להתייצב, מה שמעודד יתר התערבות והשפעה מצד גורמים זרים, ובמיוחד האירנים, ובמידה מסוימת גם הטורקים. צורת השלטון הביזורית והלא-מרכזית לא תמנע מאותן מדינות להמשיך להתערב, אך התערבות זו עשויה להצטמצם אם וכאשר תיפתח בפני אותם מחוזות אוטונומיים-למחצה הזדמנויות נוספות מבחינת התקשרויות חיצוניות.
חיזוקה של הזהות המקומית בכלל חלקי החזית הצפונית של ישראל – בלבנון ובסוריה – עשוי להגביר את התמקדותן של האוכלוסיות השונות בפיתוח הכלכלה המקומית ובתחרות על משאבים, באופן המגביר רסנים בפני יוזמות מלחמתיות נגד ישראל. חלומן של מעצמות המערב – חזון פוליטי נפרד ללבנון, תוך הרחקתה מן ההגמוניה הסורית, שתכליתו העצמת לחצים על חיזבאללה כדי שהוא ייעקר מאחיזת החנק שלו במוסדות המדינה – אינו ניתן למימוש ללא התערבות מאסיבית שלהן, וזו אינה עומדת על הפרק.
בפועל, חזון זה הוא כישלון המתמשך כבר כמה שנים, ועד כה הביא רק ליתר דומיננטיות של הארגון בזירה. לחזון החלופי המוצע כאן, שיראה ביציבות ארוכת הטווח של סוריה, על בסיס הסדר חוקתי חדש, מרכיב מרכזי של שמירת הבלמים והאיזונים בכלל הזירה הצפונית, יש סיכויים טובים יותר להצליח, ומומלץ שישמש בסיס לדיון תכליתי של ישראל עם בעלות בריתה.

הכותב הוא ממכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JCSS). סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
תאריך:  08/09/2021   |   עודכן:  08/09/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ללבנון דרוש מודל חדש: משטר ביזורי
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות העולם הערבי
ירון פרידמן
השבוע פורסמו ידיעות על עסקה להזרמת גז ממצרים וחשמל מירדן שאולי תפתור את משבר האנרגיה בלבנון, שכלכלתה ב"צניחה חופשית". למרות העיצומים על סוריה ולבנון, ארה"ב תעלים עין מהעסקה כדי שזו תחליף את חלופת הסיוע האירני ללבנון. אם הפתרון מגיע ממצרים ומירדן, מדוע פרשנים ערביים מודים לנסראללה? וכיצד הפתרון המוצע קשור לישראל?
אדי כהן
רשת אלג'זירה נחשפת במערומיה כשאינה מדווחת על המתרחש בקטר    הרשתות החברתיות הערביות רועשות וגועשות כולם נגד קטר ונגד אי-סיקור האירועים המתרחשים בה בימים אלה
יוסי אחימאיר
השנאה היוקדת, תאוות ההרס, הרצח, השריפות - זה מה שמשותף לחמאס ולחיזבאללה כאן, לטליבאן ולדאעש באפגניסטן. בישראל פנימה גוברת התסיסה בקרב הציבור הערבי, כפי שבאה לידי ביטוי בפרעות מאי שעבר ובמעשי הרצח היומיומיים
יוחנן צורף
הביקורת על אבו מאזן וממשלתו הולכת וגוברת, אך נכון לעכשיו אפילו החמאס מבין שהקרקע אינה בשלה להפיכה; השאלה היא מה יקרה ביום שאחרי הנשיא הנוכחי
איתמר לוין
המזרח התיכון מחולק לשלושה מחנות בראשות מדינות שאינן ערביות - אירן, טורקיה וישראל    השליטים ששרדו את האביב הערבי מתקשים לשמר אפילו את הלאומיות המקומית
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il