שמחת תורה מאחורינו. מועדים לשגרה. ארבע הערות מיום החג:
- בשיחת טלפון שהחלה ביום ששי אחר-הצהריים עד סמוך לכניסת השבת לפני כמה שנים, עמדתי על מרכיב מרכזי בתפישת העולם השמרנית של נפתלי בנט. כרבים מהמנהלים ואנשי העסקים אין לו סבלנות ל"טחנות הצדק טוחנות לאט", להליכי מנהל ומשפט תקינים. המשפט מעכב בעיניו את ההתפתחות. נראה לי כי זה המקור לביקורתו המצערת על בית המשפט בכלל ועל אנשי המקצוע במשרד הבריאות בפרט, שמרסנים את תנופת היזמים.
בנט עומד בראש ממשלת השינוי בהצלחה. הישגיה, המתקיימים בתנאים פוליטיים קשים מנשוא, מרשימים. אך הבוקר שוב קראתי כי בנט אומנם מעריך את אנשי המקצוע במשרד הבריאות אבל התלונן שהם בעד הגבלות. אני נגד הגבלות ותומך בקו של בנט בעניין הקורונה. אבל ראוי למדינה, וגם לקריירה הפוליטית של ראש הממשלה, להניח לאנשי המקצוע להיאבק על דעתם. מאו טסה טונג דרש יפה (ולא קיים כלל) שיש להניח לאלף פרחים לצמוח בערוגה.
אם בנט יכניע או יחליף את אנשי המקצוע במשרד הבריאות זה יתפשט בכל הארץ כגרורה סרטנית. הרי ניתן לראות מה קרה בימים בהם ח"כ ביבי היה ראש הממשלה בשב"ס. אנשי כן-כן עם כישלון קולוסאלי. גם מה אירע במשטרה בה מינו בנימין נתניהו ואמיר אוחנה מפכ"ל שלא דפק על השולחן למנוע את ההתקהלות בהר מירון, ועכשיו הוא - יעקב שבתאי - כמובן מגן על עצמו בטענה שהממשלה אחראית לאסון.
בנט, אם יעלה בידך לשנות את דפוס הפעולה של מומחי משרד הבריאות; אם תנהג כישראל כ"ץ שהדיח את שאול מרידור רק מפני שעמד על חובתו ודעתו המקצועית - תקבל את השופטים והמורים וקציני צה"ל והמהנדסים מכוונים את חוות דעתם המקצועית לרצונך ולציפייתך, ולהאפיל על הערכתם המקצועית האמיתית; ואז, כאשר תתדרדר במורד אל ההתרסקות, הם יתחילו לפרסם מאמרים כמה הם מצטערים שידעו את האמת ולא התריעו בזמן.
- לפני החג הלך לעולמו זאב אקשטיין שרצח ב-1957 את ד"ר ישראל קסטנר. 64 שנים אחרי שלחיצתו על ההדק הסעירה את כל ישראל הוא הסתלק כמעט ללא תשומת לב. ראיתי אותו בהיותי ילד בתנועת הצופים. הוא היה מבוגר מאיתנו בחמש או שש שנים, נטש ועבר לתנועת הצופים החלוציים.
אקשטיין לא רק ביצע מעשה קין בקסטנר אלא היה גם שקרן סדרתי. הבולט שבשקריו היה כאשר בדה מליבו כי בעת הרצח היה במקום עוד אלמוני שגם הוא ירה בקסטנר. דן שמר שהסיע אותו למקום הרצח בשדרות עמנואל בתל אביב הפריך את הבדותה.
יום אחד הגיע למערכת הארץ בתל אביב לדבר על לבי בזכותו אבל לא הבנתי על מה מתבססים טיעוניו. עם זאת היה אדם בהיר כפי שמוכיח גם סגנון ספרו "שמיכת טלאים", שראה אור לפני כשבע שנים.
עתה שבתי לעיין בו. חזרתי ומצאתי את דמותו של "נחום" אלמוני, שם בדוי, שמרמזת לעניינים אשר היסטוריונים יהפכו בהם פעם ועוד פעם (עופר אדרת דיווח בהארץ על חקירה היסטורית כזאת שהעומד בראשה ביקש את הכרעת בג"ץ לכפות על השב"כ לשחרר מסמכים). ייתכן שהכל שקר, אבל פענוח רצח קסטנר יצריך לברר אם יש אמת כלשהי בתפקידו של הצל הזה הנקרא בספר "נחום".
אקשטיין לא רק רצח אדם, ומתעוררת תמיהה הכיצד שוחרר במהירות יחסית עם שני האחרים שהורשעו - יוסף מנקס ודן שמר. הוא עשה זאת לאחר פסק הדין הקטלני נגד קסטנר מאת השופט בנימין הלוי ובעוד הערעור עליו מתברר בעליון. יש סיכוי סביר כי לאחר ההכרעה הסופית בעליון היה קסטנר משחרר עדות וטיעונים שלא הרשה לעצמו לתאר בחקירתו המזהירה על-ידי עורך הדין שמואל תמיר. לא נדע לעולם.
- בין המאמרים המסכמים את כהונתה של אנגלה מרקל מצאתי את הטיעון הבא: סוד כוחה נעוץ בין השאר במה שמכונה שם underestimation, העמדת עצמה בערך שהוא פחות מן הקיים, הצפוי. מין כיווץ עצמה. היא קיבלה זאת ממי שהדריך אותה קודמה הלמוט קוהל והקפידה על הצטנעותה כפי שמעיד אורח חייה. מומלץ לח"כ בנימין נתניהו המבקש לחזור לשלטון ולנפתלי בנט המחזיק בו.
- בעוד חודש בדיוק לפני 65 שנים יצא צה"ל לשבור את טבעת החנק שגמאל עבד אל נאצר הידק סביב ביטחונה וקיומה, וזכה לניצחון המזהיר ביותר בתולדותיו. דוד בן-גוריון התיר אותו לאחר התלבטות חיונית ומשה דיין פיקד עליו בהצלחה עילאית לאחר הכישלונות בעסק הביש בימי משה שרת ופנחס לבון.
הוא העניק לישראל את הפער הגדול ביותר לעומת השכנים בביטחון ובחינוך ובמדע וברפואה.
לכאורה אפשר לומר כי גם מלחמת ששת הימים הייתה ניצחון מזהיר, ודיין ויצחק רבין הובילו אותה בהצלחה מזהירה. אך היא הותירה גרורות פוליטיות הנוגסות בישראל עד לרגע זה. לא כן מבצע סיני. "לא אגדה רעיי/ לא אגדה רעיי" שרנו אז, ובהמשך "הנה מול הר סיני/ הנה מול הר סיני/ הסנה הסנה בוער".
