1. רבבות התכתבויות סלולריות ודוא"ל מן המכשירים של
אילן ישועה הועברו להגנה לאחר שנתגלו במהלך עדותו. לא בטוח מה ההגנה רואה כחשובים ביותר, וסביר להניח שהתביעה סבורה שאין בהם שום דבר מסעיר. מנקודת מבט עיתונאית גרידא, דומה שהחומר המעניין ביותר הוא זה שהציג היום (5.10.21) סניגורו של
שאול אלוביץ, עו"ד
ז'ק חן: ההתכתבויות הפנימיות סביב תחקירו של גידי ויץ בעיתון הארץ (סוף אוקטובר 2015) על הטיית הסיקור בוואלה לטובת
בנימין נתניהו משיקולים רגולטוריים של אלוביץ.
התכתובות מראות, כי בזמן אמת אמרו ישועה והעורך הראשי דאז, אבי אלקלעי, כי התחקיר כלל אינו משקף את המציאות. בחקירתו הראשית אמר ישועה, כי התחקיר קלע בול למרכז ההתנהלות הבעייתית של האתר, וכי הכחשותיו כלפי חוץ היו שקריות. בתגובה לתכתובות שהוצגו לו היום, אמר ישועה כי חלקן היו נקודות שקריות שהכין לקראת שיחות עם גורמים חיצוניים, ואחרות - חלק מהעמדת הפנים שנוהלה גם בתוך האתר.
2. השופט
משה בר-עם הציג שאלה מרכזית, שכבר עמדנו עליה בסיכומים יומיים קודמים: כיצד ניתן לדעת מתי ישועה אמר אמת ומתי לא? ובלשונו: "אני מתחילת החקירה של אדוני לא מצליח להבין מתי הדברים שכתבת לעצמך בפתקים הם אמת, מתי הם לא אמת. בסופו של דבר אנחנו בוחנים את הכתובים. איך נדע על סמך הכתובים מתי אדוני חושב שהדברים שכתב לעצמו הם אמת, מתי הם לא אמת? האם אדוני יכול לתת סימנים? סימנים של אדוני, ולא של מישהו אחר - איך אתה רואה את הדברים".
זוהי שאלה משמעותית ואף מרכזית. התכתובות של ישועה אמורות להיות ראיות מרכזיות מבחינת התביעה, משום שהן ראיות חפציות: דברים מוצקים מזמן אמת, לא גרסאות מאוחרות בעל-פה. אבל כאשר ישועה עצמו אומר שלעיתים הדברים היו שקריים, ולא ניתן לדעת מתוכם מתי זה היה, יהיה צורך לבחון אותם בצורה פרטנית - משימה כמעט בלתי אפשרית לנוכח ההיקף העצום. לכן שאל בר-עם האם יש סממן כלשהו המבדיל בין האמת לבין השקר; מתברר שאין כזה.
לתשובה לשאלה זו יש שני היבטים. האחד הוא במבט-העל: האם ניתן להאמין כיום לאדם האומר שבעבר הוא הגזים, המציא, החניף, עיגל פינות ושיקר? הכלל המשפטי הידוע "פלגינן דיבורא" מאפשר זאת, אפילו לגבי אותה עדות עצמה: לזה מאמינים ולזה לא. אבל זה לא פשוט לביצוע, ועוד יותר מסובך להצדקה; הכלל הפשוט יותר והמובן יותר הוא, שאמון אינו ניתן לחלוקה. ההיבט השני הוא במבט הנקודתי: לאלו אמירות של ישועה יש לייחס משקל ראייתי, ואלו אינן שוות דבר? זו בהחלט יכולה להיות אחת ההכרעות המרכזיות שיעמדו לפני השופטים בתיק 4000.
3. אם הכל ילך כמתוכנן, נותרו שתי ישיבות בלבד לסיום עדותו של ישועה. מחר הוא ייחקר בידי עו"ד
מיכל רוזן-עוזר, סניגוריתה של
איריס אלוביץ, ובשבוע הבא (11.10.21) - החקירה החוזרת של התובעת, עו"ד
יהודית תירוש. אחרי 33 ישיבות, אשר החלו בחודש אפריל, תסתיים העדות - הראשונה בלבד בהליך הוכחות שלפי כל הסימנים יימשך לפחות עוד שנתיים. העד הבא:
אבירם אלעד, שהיה ראש מערכת החדשות ולאחר מכן העורך הראשי של וואלה.
ציטוט היום
"זה נראה כמו תגובה שנכתבה בידי עורך דין" (אילן ישועה על תגובתו של אבי אלקלעי לתחקירו של גידי ויץ, שלטענתו הייתה שקרית).