לרשת פוקס ניוז יש כישרון לקידום-עצמי, גם אם אין מה לקדם. ביולי 1996 פורסמה בעיתון יוסטון כרוניקל ידיעה תחת הכותרת "ערוץ פוקס ניוז ישים דגש על הגינות", לקראת השקתו ב-7.10.21 בראשותו של רוג'ר איילס ובבעלותו של רופרט מרדוק.
לא כל הסיקור המוקדם של הרשת, החוגגת את יום הולדתה ה-25, היה כה חיובי – מציין וושינגטון פוסט. ביל קרטר, אז כתב מדיה בכיר בניו-יורק טיימס, ציין בינואר 1996, כי "יש הסבורים שזה רק צעצוע בו איילס יוכל לשחק. אבל יש התוהים, האם זה יהיה צעצוע או חבר דמיוני". פרייזר מור כתב ימים אחדים לפני ההשקה, כי הרשת מצטרפת מאוחר מדי ובקטן מדי לשוק הצפוף של רשתות חדשות בכבלים, וכי היא דומה מדי לאחרות.
שני עשורים מאוחר יותר, התחזיות הספקניות הללו נראות מטופשות. בפועל, פוקס ניוז עיצבה מחדש את יחסי הכוחות. חוסר שביעות הרצון של צופים שמרנים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בארה"ב הצטבר במשך עשרות שנים, ואט-אט נבנה בסיס צופים לפוקס ניוז. קהל היעד של הרשת לא היה תושבי החוף המזרחי והחוף המערבי המצטופפים מחוץ לאולפנים המדווחים מוושינגטון ומנהטן. איילס תפס את זה, לצד כמה ביצועים טלוויזיוניים נאים. "82%-56% מהאמריקנים חושבים שהחדשות מוטות, שליליות ומשעממות", אמר ב-1996. "אז נגיד שהמספר הוא 60%; לדעתי זו נישת שוק".
לאיילס מגיע קרדיט על זיהוי קהל המטרה (ולצד זאת צריך להזכיר, שאת יום הולדתה ה-20 ציינה הרשת בפיטוריו בשל הטרדות מיניות) – אבל כאן הקרדיט נגמר, טוען הפוסט. דבר אחד הוא לזהות קהל; דבר אחר לגמרי הוא להרעיל אותו. רשימת המקרים בהם פוקס עשתה ועושה זאת תמלא דפים רבים. די להסתפק בדוגמה אקטואלית אחת: תביעות הענק התלויות ועומדות נגד הרשת מצד יצרניות מכונות ההצבעה סמארטמטיק ודומיניון. השתיים טוענות, כי היו קורבן למסע השמצות אחרי בחירות 2020 מצד השדרנים הבכירים ביותר של פוקס – שון האניטי, מריה ברטירומו, ג'נין פירו ולו דובס – כאילו נטלו חלק בזיוף התוצאות. לשתיהן יש טענות מוצקות והדיון בתביעתה של סמארטמטיק בחודש אוגוסט הוכיח שעורכי דינה של פוקס מתקשים להגן עליה.
האניטי בשירותו של טראמפ
יותר מאשר כל מקרה אחר, סיקור "השקר הגדול" בידי פוקס מוכיח מה הרשת עשתה לקהל אותו זיהה איילס. ב-10.11.20 אמר האניטי [אשר הופיע בעצרות של דונלד טראמפ] לצופיו, כי "עכשיו, הלילה, מיליוני אמריקנים – אתם מרגישים נבגדים". לטענתו, 70% מהרפובליקנים אינם מאמינים שהבחירות לנשיאות היו חופשיות והוגנות, "ויש להם סיבה טובה". חלק מ"הסיבה הטובה" היה מה שעשה האניטי עצמו בשירותו של טראמפ: להניח מראש את היסודות לחוסר אמון בתוצאות הבחירות.
בתחילת אוקטובר שעבר ראיין האניטי את טראמפ, שאל אותו "כיצד תהיה לנו הצבעה הוגנת" ואפשר לו לטעון שהבחירות עומדות להיגנב ממנו. שבוע מאוחר יותר שוב העניק האניטי לטראמפ את הבמה להעלות טענות חסרות בסיס אלו. בסוף אוקטובר אמר אחד מהאורחים בתוכניתו, כי טראמפ חייב לנצח בפנסילבניה בפער של ארבע-חמש נקודות האחוז בשל הזיוף הצפוי בה. האניטי שאל האם הכוונה לפילדלפיה – ולאחר הבחירות עיר זו הייתה המטרה מספר אחת לטענותיו של טראמפ.
זוהי מכונה, מאשים הפוסט: תחילה מקדמים שקרים ולאחר מכן מדווחים על כך שהם תופסים תאוצה. זה מה שעשתה פוקס ניוז לקול הפלורליסטי של האמריקנים שמשכה לצידה ב-25 שנות קיומה.
