איני יודע אם עבר חתול שחור בין בנימין נתניהו לבין אמיר אוחנה. אם טרם עבר - החתול בושש לבוא - הוא יגיע גם יגיע. לא ייתכן אחרת אלא אם יקרה דבר מה אשר יגרום לח"כ בנימין נתניהו להסתלק מראשות האופוזיציה עוד לפני שאוחנה יציג את מועמדותו.
נראה לי כי ח"כ ביבי אינו מתכוון לפי שעה לעשות צעד נחוץ כזה. בוודאי לא יפרוש לפני שייוודע אם הכנסת אישרה את תקציב המדינה; ואם יתבררו כמה מהלכים במשפט הפלילי המתנהל נגדו; ואם יהיה סיכוי לחוק הראוי (והבעייתי) בדבר איסור להטיל על נאשם בפלילים בעבירות שיש עימן קלון לשמש כראש הממשלה כפי שזה מובן מאליו גם בלי חוק מיוחד; וחשוב מכל, אם תקום סוף-סוף ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת השחיתות המתארכת בפרשת הצוללות.
במנותק מהשאלה אם ח"כ ביבי יפרוש, הבעיה היא שאוחנה נושא על גבו כישלונות שאינם פליליים.
הוא בחר מפכ"ל חביב ולוחם אמיץ כיעקב (קובי) שבתאי, שפשוט אינו מתאים לעמוד בראש המשטרה, ומה שמתגלה בוועדה החוקרת את האסון הנורא במירון מאושש זאת; והוא מינה את קטי פרי לעמוד בראש השב"ס, והתוצאה נראתה בבריחת ששה מחבלים מסוכנים מן הכלא.
בהר מירון ובכלא גלבוע קרסה מועמדותו של אוחנה. הוא זקוק עוד לשנים ארוכות של צבירת ניסיון בתפקידים ביצועיים - שר או פעילות אחרת - בטרם יהיה מועמד סביר. כל הדיון בנושא הוא עורבא פרח.
