לפני ימים ספורים הגיע מועד ה-D' day, בו אמור היה השלטון במדינת ישראל, להחליף ידיים... בני גנץ היה נכנס, בתוקף הסכם הרוטציה, ללשכת ראש הממשלה, ומכהן שנתיים כרה"מ, עד לתום כהונתו. אלא שכידוע ההסכם לא יצא אל הפועל, ובין אם המדובר במחבלים קטנים שהשיאו את עצתם לאוזנו של רה"מ, ובין אם מדובר בהחלטה אישית שלו, הוא ומקורביו ניצלו את ההזדמנות שזימן להם המועד לאישור תקציב המדינה - שחלף, והכנסת, על-פי החוק, אולצה להתפטר. בחירות חמישיות שהסתמנו באופק היו כבר יותר מדי.
ציבור הבוחרים העייף, סלד מן האפשרות הזו. לא בעוד ששני הצדדים הוכו קשות מעובדת ההסכם שלא מומש, אף נותרו על הקרשים ללקק את פצעיהם, הופיעו, באופן בלתי צפוי, על במת החזיון הישראלי, שני המרוויחים הגדולים: הראשון הינו יאיר לפיד. הוא, בתמרון מפתיע, גיבש מסלול חדש לממשלת חברבורות בלתי צפויה, והוכיח שהקמתה היא דבר אפשרי. השני הוא מנצור עבאס, ראש סיעת רע"ם, שהתפלגה ממפלגתו של איימן עודה.
מסלולו של עבאס אמור היה להיות המסלול הטיפוסי למשכיל ערבי, שנולד, גדל והתחנך בישראל. עבאס, שלבטח יהפוך בשנים הקרובות לאחת מדמויות המפתח בפוליטיקה הישראלית, למד באוניברסיטה העברית ופנה למסלול פוליטי. ב-2010 נבחר לסגנו של חמאד אבו דעאבס, יו"ר הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית. הוא פועל לקידום אמנה חדשה לתנועה, אמנה זו שואפת לבסס את האיסלאם הוַוסַטי, זרם הנחשב למתון.
אלא שהמציאות גוררת את כל הצדדים לעמדות קיצוניות. אחת התביעות הראשונות של עבאס הייתה ביטול חוק קמיניץ, הקובע הוצאה לפועל של פסקי דין המחייבים הריסה של בניה בלתי חוקית במגזר הערבי, וכלה באישור חיבורם של עשרות אלפי מבנים לרשת החשמל גם ללא אישורי בניה, כנדרש על-פי החוק. בעיקר במגזר הבדואי בנגב ובצפון הארץ.
בעוד כל הדברים הללו קורים, מתנהל משפטו של בנימין נתניהו, כאשר בחצר המבנה מתגודדים אנשי שמאל, בידיהם רמקולים המופעלים בעוצמה רבה. האם זו גירסה חדשה של החזיון המביש בבלפור? האם זו הוכחה לכך שהרל"ב לא מת?
עובדה זו מצביעה גם על סימן השאלה המוצב מעל לדמותו של בנימין נתניהו. בסקרי דעת קהל, מפלגתו המזוהה עמו לחלוטין, זוכה לצמיחה מחודשת ואף עברה את שיעור התמיכה בעבר (36 מנדטים). נתניהו אף זוכה לתמיכה אישית (56%) רבה. ועם זאת תוצאות מאבקו המשפטי, הנן בגדר תעלומה. האם מאבקו במערכת המשפט יוכתר בנצחון?
בתכנון ובביצוע המערכה נגד נתניהו השקיעה הפרקליטות תכנון ומחשבה רבים מאד. כל מהלך מתוכנן לפרטי פרטים. כך לדוגמה ההחלטה לגבי סדר המשפטים. מדוע תיק 4000 הוא הראשון בסדרה? ובכן הדעה הרווחת שם היא כי אם תסתמן, בטרם מתן פסק הדין, אפשרות של הרשעה בתיק (להזכירכם, הרשעה בשוחד מחייבת לכלול בסעיף העונש גם מאסר), יאות נתניהו ויאותו מקורביו, לחתום על הסכם של פרישה מוקדמת מרצון ו/או חנינה מלאה ומוחלטת על-ידי נשיא המדינה (כבר היו תקדימים לכך). סיום כזה יאפשר לפרקליטות להציע סיום דומה לנוני מוזס בתיק 2000. במסגרת הכלל האומר: דין שווה לכולם. הרי לכם התשובה לשאלה מהו הצדק הישראלי וכיצד מוציאים אותו אל הפועל...
החיזבאללה - גם הברחת נשק
באחרונה דובר רבות על ה"תרומה" שתרם צה"ל ותרמו הרמטכ"לים שלו, גנץ ואיזנקוט, בשבתם באפס מעשה לנוכח המאמץ המתמשך, לציוד גורמי הפשיעה בחברה הערבית בנשק צהל"י גנוב מנשקיות הצבא. עתה מתברר כי יש שותף ואף יש המשך לעלילה הזו. הפעם מצפון.
בחוגים צבאיים מספרים על כי קיימת עליה בשיעור של מאות אחוזים בנסיונות של הברחת נשק מירדן ומלבנון. צה"ל כבר משקיע מאמצים באיתור מסלולים אלה ובלכידת הנשק המוברח. הגוף העומד מאחרי המאמצים הללו הוא החיזבאללה. כולנו מייחלים כי נתיב נוסף זה ייסגר במהרה, ולכנופיות הלוחמות זו בזו במגזר הערבי לא יתווספו חומרי תדלוק לבערה המשתוללת שם.
