X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
שטרסמן. בצל הטראגדיה שחווה [צילום: אלי אלון]
עיתונאי, אומבודסמן, שופט
גבריאל שטרסמן, מי שהיה ניצול שואה, עיתונאי ועורך ושופט, נפטר בביתו בקריית אונו בגיל שמונה נפרד מאביו, קצין פולני, שהובל למותו בידי הגרמנים גבי ניצל מהתופת הנאצית, אך מעולם לא דיבר על תלאותיו רק לפני כתריסר שנים, לאחר שפרש מכס השיפוט, נענה להפצרות חברו יוסי אחימאיר והעלה על הכתב את הזיכרונות המרים מימי הילדות הקשים

ילד בן 8 נפרד בספטמבר 1939 מאביו, שהורה לו: "שמור על אימא ואחיך". האב, קצין המילואים הפולני ד"ר הנריק שטרסמן, הובל יחד עם כ-22 אלף קצינים פולנים מזרחה, ליער קאטין, ושם כעבור כחצי שנה נורו כולם בעורפיהם ונקברו בקבר אחים. הבן הקטין, גבריאל, סיפר לימים: "כילד, הייתה לי הזדמנות לבכות את אבי בעוד בחיים. לפתע נעלם מחיי ולא שב עוד, כשמצוותו לשמור על אמי ואחי כבדה עלי. כמבוגר, ידעתי זה מכבר שהוא לא ציפה כלל כי כך יבוא הקץ על חייו הקצרים - פחות מארבעים - ובכלל לא ציפה ששוביו יחסלו אותו עם האחרים ביערות המושלגים, שאליהם נקלע עקב פלישתה הבוגדנית של בריה"מ לפולין, ממזרח, בעוד הנאצים שועטים ממערב.
"אני מסתכל בציור שצייר חבר לשבי. הציור הגיע במברק לתל אביב במרס 1940, כשאמא, אחי ואני עודנו ממתינים בטרייסט, איטליה, לסרטיפיקט המיוחל, שיאפשר לנו להגיע לארץ-ישראל. הצייר היטיב לקלוט את העצב בפני אבא. כמה דמה לעצמו בחיים, כאזרח אמיד, כמשפטן מן הבכירים במשרד המשפטים הפולני של ראשית שנות השלושים במאה העשרים, ולימים כאיש עסקים".
"פלישתה הבוגדנית של בריה"מ לפולין"? - אכן נשמע מוכר בימים אלה של פלישתה הבוגדנית של רוסיה לאוקראינה. עוד יעשו סרטים על הפלישה הזאת, כמו שהבמאי הפולני אנדז'יי ואידה הפיק סרט הנושא את השם "קאטין" לפני כחמש-עשרה שנה, על הטבח הרוסי בקצינים הפולנים. בסרט צפה אותו ילד, עתה כבר גבר בעמיו, כבן שבעים-וחמש, כיצד האב מוצא להורג, בפקודתו של סטאלין: "פשוט ראיתי את האירוע לנגד עיני, והנה הובילו את אבי כפות עיניים וידיו אסורות מאחוריו, שני חובשי מדים מחזיקים בו והשלישי יורה בעורפו מאקדח ושם קץ לחייו". את הקבר ההמוני גילה הצבא הגרמני הפולש לבריה"מ, אבל הסובייטים ניסו ברוב שיפלותם להטיל את האחריות לטבח על הגרמנים, עד שבשלהי המשטר הקומוניסטי חזרו בהם.
עדות כתובה לטראגדיה מגיל שמונה
העדות הכתובה היא של העיתונאי והמשפטן גבריאל שטרסמן, אשר כל ימיו חי בצל הטראגדיה שחווה כילד בן 8, וניצל בעצמו יחד עם אחיו אבניאל בזכות תושייתה של האם, לילקה שטרסמן ולימים איילה לובינסקי. השלושה, לילקה, אבניאל וגבריאל הצליחו לצאת בעור שיניהם מווארשה המופצצת כמה ימים לאחר הפלישה הנאצית אליה, ועשו דרכם ברכבת דרך צ'כוסלובקיה לווינה ומשם לטרייסט. בנמל טרייסט עלו על סיפונה של "אגאו" ועימה הגיעו ב1 ביוני 1940 לחיפה. "האניה האחרונה שעשתה את הדרך לפני הצטרפות איטליה למלחמה. באותו לילה גם תל אביב הייתה מואפלת" - זוכר גבריאל - "אבל למחרת האיר האור". באותה עת כבר היה האב קבור בבורות הרבים שכרו אנשי ה"נקוו'ד" באותו יער נורא וחשוך. "האין דיני מלחמה העולם? - כך לבטח חשב אבא המשפטן ברגע האחרון", כפי שמהרהר לימים בנו שהיה משפטן אף הוא.
הנריק שטרסמן עוד הספיק לשלוח לרעייתו כמה מכתבים אופטימיים ממקום שביו, מחנה השבויים סטרוביילסק. באחד מהם כתב: "אצלנו מתחילים להרגיש את האביב. מזג האוויר יפה, קצת מערער את שיווי המשקל. האוויר נוח כמו בריוויירה. אני עובד במטבח, מטייל, קורא, מדברים בלי סוף, מבקרים זה את זה, מצריף לצריף, והזמן עובר איכשהוא. אין יודעים דבר על העתיד. אולי יהיה שינוי וזה יכול להיות תוך כמה שבועות אך גם אחרי המלחמה. אהובה שלי, אני מתגעגע מאוד אלייך ולאפשרות לחזור לעבודה. כתבי לי הכל בפרוטרוט על עצמך ועל הילדים ועל כל המשפחה... איפה גרתם בזמן ההפצצות על וארשה? איך זה השפיע על הילדים? אני עיוור כמו חתול בשק. מתווכחים פה רבות בנושא של נסיעה למערב. אני החלטתי שאם תהיה איזו שהיא אפשרות לנסוע, אפילו אם תהיה על-ידי החלפה, אסע. אני מאושר שאחרי חמישה חודשים בלי חדשות, אני מסתכל בשקט לעבר העתיד"...
האם צפתה את הסיכונים בגולה
אבל העתיד היה רע ומר, כי כעבור חודשיים הנריק, או הניו, כבר לא היה בין החיים...
האם לילקה הייתה דמות בולטת בחוגי הרביזיוניסטים בפולין בטרם המלחמה העולמית, וכמו רבים אחרים הפנימה את קריאתו של זאב ז'בוטינסקי: "חסלו את הגולה ולא הגולה תחסל אתכם". ידעה להסתלק מן התופת בעוד מועד. לילקה היא זו שהציעה לז'בוטינסקי את הסמל העתיד להיות סמלו של האצ"ל: מפת ארץ-ישראל השלימה, זו המשתרעת משתי גדות הירדן, ועליה יד מחזיקה ברובה והכתובת: "רק כך". היא גם הייתה עורכת העיתון הלוחמני בפולנית "ירושלים המשוחררת" שמעליו התנוסס הסמל שיצרה. גיליונו האחרון הופיע עם פרוץ המלחמה.
את כל הפרטים הללו נטלנו ממאמרו, פרק זיכרונותיו המרים, ברבעון "האומה" של מי שהיה כמעט ארבעים שנה חבר מערכת מעריב, ולעת כתיבתו שופט בישראל, בבתי משפט לתעבורה ושלום, גבריאל שטרסמן, שנפטר בביתו בקרית-אונו בשבוע שעבר. הילד בן השמונה, שאמו הצילה אותו מהתופת הנאצית ושאביו היה קרבן לתופת הסובייטית, זכה לחיות למעלה שמונים ואחת שנה בארץ-ישראל ובמדינת ישראל, להקים בית ומשפחה לתפארת. הוא הלך לעולמו לאחר חיים עשירים ויצירתיים, כעיתונאי וכשופט בישראל, כשצל הטראגדיה של אביו וחוויות האנטישמיות שהיו מנת חלקו כילד בפולין, לא מרפים ממנו עד יומו האחרון.
מי שזכה לעבוד פרקי זמן לצידו, כמוני, מעולם לא שמע מפיו של גבי מילה על העבר הקשה. רק לפני תריסר שנים, לאחר שפרש לגימלאות מכל עיסוקיו, נענה להפצרתי להעלות על הכתב את הזיכרונות המרים מימי הילדות הקשים. זהו מסמך מצמרר, עדות מזווית אישית על גורל העם היהודי בטרם עצמאות, עם שנקלע בין הרוצחים הגרמנים-נאציים לבין המחסלים הרוסים-קומוניסטים.
קריירה עשירה במעריב, אומבודסמן ראשון
גבריאל שטרסמן ז"ל, גבי בפי כל חבריו, היה מעמודי התווך של מעריב בכל שנות עבודתו בו, החל ב-1953, כשהיה כתב העיתון בירושלים ובבתי-המשפט ובין היתר סקר עבור מעריב את משפט אייכמן. בתפקידיו הבאים היה עורך חדשות, עורך המקומונים של העיתון, רכז כתבים ועוזר לעורך הראשי. שלוש שנים אף היה שליח העיתון בלונדון.
אבל לכל זכור תפקידו המיוחד, שאותו הוא המציא ונתקבל על דעת המערכת - האומבודסמן של מעריב. תחת מדור זה "דוח אומבודסמן מאת גבי שטרסמן" פירסם מדי שבוע הבהרות לקוראים על שגגות ושיקולים של המערכת, השיב לטענותיהם שהגיעו למערכת, מהן צודקות ומהן חסרות בסיס, דבר שהיה חדשני מאין כמוהו בעיתונות העברית, וחבל שנפסק עם פרישתו ב-1991 מהעיתון. היו ששיבחו את המדור הזה - שהרי כך העיתון משתף בשום-שכל את קוראיו בענייני כתיבה ועריכה, בניסוחי כותרת ועימוד, והיו שביקרוהו בטענה, שאל לו לעיתון לירות לעצמו ברגל בחשיפת שגגותיו. הכתבות במדור זה היו מלומדות ומנומקות, טבולות בהנמקות עיתונאיות ומשפטיות, ברוחב דעת, בפתיחות, ובשפה שווה לכל נפש.
האתיקה העיתונאית הייתה חשובה לגבי מעל לכל, הן בעבודתו במעריב כאחד מבכיריו והן כחבר ועדת האתיקה במועצת העיתונות בה היה מן החברים הבולטים והתורמים ביותר להשרשת האתיקה, הדיוק והאיזון בכתיבה העיתונאית. במסגרת זו פירסם באפריל 1986 את חוברת ההדרכה "דיני תקשורת ואתיקה עיתונאית הלכה למעשה", שמרכזת מידע רב על תקנון מועצת העיתונות, איסורי פרסומים למיניהם על-פי המערכת המשפטית, זכויות יוצרים בעיתונות, פסקי דין ומאמרים מקצועיים בנדון, ועוד. חוברת שיצאה לאור כאמור לפני למעלה משלושים שנה וראוי שתעודכן ותהיה לנגד עיני כל מי שעוסק בכתיבה, ביצירה עיתונאית מכל סוג ותחום שהם.
חוברת זאת הייתה אחת מני כמה שגבי שטרסמן פירסם בנושאי חוק ומשפט, לשון הרע, וחשיפת ילדים בתקשורת, כמו גם שלושת הספרים שפירסם: "עוטי הגלימה", "המערוך" ו"בחזרה מן הגרדום". שכן היה איש העט המובהק, רהוט, קפדן ודייקן מאין כמוהו, ידען ומי שהיווה כתובת לכל עיתונאי במערכת למגדול ועד קטן בכל נושא של דיוק, אתיקה ומשפט, דבר שמנע הרבה שגגות וחסך תביעות מן העיתון. הוא ידע לתת הסברים מלומדים הן לקוראים והן לחבריו במערכת, וצמרת העיתון בראש וראשונה.
היה חסיד הרעיון שתי המדינות
גבי לקח ללב את עבודתו-שליחותו ולא פלא שלבו לא תמיד עמד במעמס. ואכן, לפני למעלה מארבעים שנה עבר ניתוח לב פתוח, שעליו פירסם כתבה מרגשת, בחתימת שם העט שלו, ג. נטע, תחת הכותרת "לב כמו חדש". הוא חשף את קורותיו ותחושותיו לפני הניתוח ואחריו וכתב: "הרופא אמר לי שבחזי מתקתקת 'פצצת זמן', שאין לדעת מתי תתפוצץ, והוחלט שהרופאים בבית-החולים 'שיבא' ינטרלו את הפצצה"... יש הטוענים שעיתונאים, עקב לחץ ומתח בעבודה, תחת השעון המתקתק, מועדים יותר מציבורים אחרים להתקפי לב. העיתונאי שטרסמן אומנם לקח ללב את עבודתו ואת עבודת חבריו, אבל זכה בכל זאת לאריכות ימים, ואנו זכינו לקרוא מפירות הגותו, המשלבת ידע עיתונאי ומשפטי, גם בכלי תקשורת אחרים כגון הארץ ו"האומה". למרות שאמו המנוחה דבקה ברעיון ארץ-ישראל השלימה, הוא עצמו השמאיל בדעותיו הפוליטיות, נעשה לחסיד רעיון שתי המדינות ועמד על-כך שיש לכנות את יו"ש - שטחים כבושים. בנושא זה התנהל בינינו ויכוח, שלא חרג מפסים קולגיאליים-ידידותיים.
הוא היה גם חבר הוועדה לפרס ישראל שהמליצה על הענקתו לעורך מעריב לשעבר שמואל שניצר. כידוע, בג"ץ פסל את החלטת הוועדה בגלל מאמר שבו טען שניצר כי יוצאי אתיופיה מסוכנים כתורמי דם. "בעברי כעיתונאי עבדתי במחיצתו של שניצר במשך עשרות שנים" - כתב שטרסמן במאמר בהארץ ב-2004, שבו לא הסתיר את תרעומתו משלילת הפרס. "הוועדה דנה בתכונותיו של שניצר כעיתונאי בלבד. על-פי תקנון פרס ישראל, המליצו שלושת חבריה פה אחד על מתן הפרס לשניצר מתוך מועמדים רבים. לאחר צו הבג"ץ, הוחזר הנושא לדיון בוועדה ואז שינה אחד מחבריה, גדעון לב-ארי, את דעתו. אני והחבר האחר בוועדה, עו"ד מיכה ינון, חזרנו ואישרנו את מועמדות שניצר, לאחר שהבאנו בחשבון את מאמרו והרשעתו על-ידי מועצת העיתונות. בגלל הוראת תקנות הפרס, שיש להמליץ על מקבל הפרס פה אחד, הפרס לא חולק באותה שנה".
גורבצ'וב הודה באחריות סטאלין לטבח הקצינים ביער קאטין
ובחזרה לטבח ביער קאטין. עד 1990 הכחיש המשטר הסובייטי כל קשר לאחריותו לרצח הקצינים הפולניים, והנריק שטרסמן ביניהם. היה זה הנשיא הסובייטי האחרון גורבאצ'וב, שהודה באחריותו של סטאלין לטבח ההמוני הנורא. רוסיה אף פירסמה את מסמכי הנקוו"ד, החושפים זאת. את מאמרו המרגש ב"האומה" על ההוצאה להורג של אביו, סיכם גבי שטרסמן במלים אלה: "ביום הולדתי השמיני, כשהצבא הגרמני ברחובות וארשה, החלונות פרוצים מימי ההפצצות והקור העז, הכינה אימא מתנות ספורות כמנהג הימים ה'נורמליים'. אחת מהן הייתה ארנק בורדו לשמירת תעודות. אימא אמרה לי: 'זה מאבא'. הארנק שמור עמי עד היום". הניו, האב, אילו היה חי, היה גאה בגבי בנו, במשפחה לתפארת שהקים, בפועלו ובהישגיו העיתונאיים-משפטיים במשך עשרות שנים.

תאריך:  14/05/2022   |   עודכן:  14/05/2022
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אפרים הלפרין
אביעד גליקמן, שופר סף, ושומרי הסף בפרקליטות המלעיטים אותו במידע, מזיקים באורח שלא ניתן לתארו ולא ניתן לתקנו לשלטון החוק בישראל    הם לא צריכים בולדוזר הם חוצבים במקוש לאורך השנים בקירות בית המשפט והורסים אותו מבפנים    מהרסייך ומחריבייך ממך יצאון
אפרים הלפרין
כאשר כל ממשלתו הוקמה על בסיס של התמודדות עם הטוען ולא עם הנטען, מצפה ראש הממשלה שדווקא הציבור יתקן את חטאו הכבד    טחינת ה"פלגנות" על-ידי ראש הממשלה מעלה חשש כבד לסתימת פיות, במקביל לכך שהעיתונות ממלאת פיה מים
יאיר נבות
אם ברית נאט"ו תחליט להפוך את פינלנד וגבולה עם רוסיה למעין "מאחז קדמי" עם ריכוזי כוחות משמעותיים זה עניין אחד, אך אם לא כך יהיה - יהיו השלכות אחרות וקטנות יותר
אפרים הלפרין
ח"כ פינדרוס שולח D9 להרוס את בית המשפט העליון, אך הוא שוכח שבקהילה שלו יש מיעוט שבמיעוט מקרב מפעילי ה-D9
דן מרגלית
מנסור עבאס בראייה רחבת אופקים הציג לראשונה את תפישת העולם החותרת לשיתוף פעולה שלא היה כמותו מאז החלו יהודים לחזור לארץ-ישראל
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il