היה זה פרויד שכתב בספרו משנת 1920 על מאבק האדם והאנושות בין יצר המוות, הרס עצמי, תנטוס, אל מול יצר החיים, הליבידו, יצר ההנאה, ארוס. יש בנו ובאנושות יצר לפגוע בעצמנו ובזולתנו, רצון לשוב למצב קדמוני דומם, שמרנות, "יש עבר" אל מול "יש עתיד". ואכן, לא עברו שנים מועטות וכל העולם נקלע לעימות בין התנטוס של היטלר לארוס הדמוקרטי.
לרבים מאיתנו יש את ה-KILLER INSTINCT, שכל חכמי הפוליטיקה והעסקים מהללים ומשבחים, כתנאי חיוני להצלחה, להגיע לפיסגה. האכזריות, חוסר העכבות, המיקסום של הרווח והמעמד, "כוח, כבוד וכסף" בראש סולם העדיפות, אגו מנופח, זלזול ביריב, בוז לחלשים, פופוליזם, שקרים ומעל לכל שנאה תהומית לכל מי שלא חושב כמוך ועומד בדרכך.
אך יש כל כך הרבה אנשים שהגיעו לפיסגה בלי הקילר אינסטינקט, שזה מפריך את האכסיומה שזה תנאי הכרחי. אחרי מחשבה מעמיקה ניתן להגיע למסקנה שזה תנאי הכרחי להצלחה רק אם אתה רדוד, עם דימוי עצמי נמוך, עם יכולות מוגבלות, כשאנשים מוכשרים יכולים להצליח בחיים גם אם הם ישרים, אם כי הם זקוקים לחוט שידרה, אמונה עצמית ונחישות החלטה.
זה לא אומר שהם מושלמים. לבן גוריון, צ'רצ'יל ודה גול, וורן באפט ואמיל זולא היו מגרעות רבות, אבל תהום פעורה ביניהם ובין אישים שהיה להם את הקילר אניסטינקט כסטלין, מוסוליני ופרנקו, ברני מיידוף ווגנר. או בימינו בין נפתלי בנט, יאיר לפיד וגדעון סער אל מול בנימין נתניהו, אריה דרעי, משה גפני ובצלאל סמוטריץ', שלא בחלו בשום אמצעי כדי לכבוש מחדש את השלטון ויהי מה!
כל כך הרבה שנאה וקינאה ניבטת מעיניו של אחמד טיבי וכל כך הרבה הבנה והכלה ניבטת מעיניו של מנסור עבאס. זה ההבדל בין אדם רדוד המשועבד לסיסמאות הנבובות שלו לאדם מעמיק הרוצה שלכולם יהיה טוב, גם לערבים וגם ליהודים. אך רוב הנהגת הפלשתינים רוצים הכל עבורם וכלום עבורנו, ולשם כך הם לא נרתעים מכל שקר והשמצה, כי הפוסל במומו פוסל.
השחיתות גואה בעיני המשיחיים הערבים הם גזע נחות כי כל ארץ ישראל שייכת לנו וערבים יוק. ומנגד אל-אקצה בסכנה ויהודים יוק. הנהגת החרדים רואה בחילונים רק פרה חולבת למימון הבטלנות, השחיתות וחוסר הנשיאה בעול שלהם ולכן הם מתקוממים כאשר הם חשים איום כלשהו בזכויות שלהם לעשות תריסר ילדים על חשבוננו, ללמוד תורה כשעלינו להגן עליהם בצבא ובמשטרה.
בנימין נתניהו יהיה מוכן לשרוף את המועדון כפי שהוא עושה באדיקות מסוף 2018 רק כדי להימלט מאימת הדין, כי רשום לו בטאבו שהוא צריך לגור בבלפור, לשתות שמפניה ולטוס בארמון מעופף. קפצו לו כל הפיוזים כשהוא ראה שקמה ממשלה שפויה שדואגת לרווחת העם, עם תקציב, בלי גרעון, עם משק פתוח, עם מאבק יעיל בחמאס, לעומת המחדלים הנוראים שלו.
נכון לרגע זה כל כוחות הריאקציה הביביסטים/משיחיים/חרדים מנצחים וימשיכו לדרדר אותנו לתהום כפי שהם עושים משנת 2009, עם העוני הכי גבוה, הפערים הכי גדולים, יוקר המחיה והדיור שהגיעו לשיא, סכנה קיומית שישראל תהפוך לחלדת פרעון כשאוכלי החינם יהיו כאן הרוב ומעמד הביניים יכרע תחת העומס, עם שיסוי, הפרד ומשול, שחיתות, סגידה לטייקונים.
גם בעולם העסקים השחיתות גואה, האתיקה בשפל, מעמד העובדים נשחק, עם שיא במקבלי שכר מינימום, משרות חלקיות, זכויות סוציאליות בנסיגה ועובדי קבלן בשיא. אמר לי פעם איל הון כשראה מטאטא רחובות שבקושי חי ש"הבעיה שלו שאין לו ברק בעיניים, חדוות העבודה" ונפרד ממני במכונית הספורט שלו בדרכו למסיבת הקוקטייל ולווילה שלו בשכונת היוקרה.
גם נתניהו בכלל לא מבין למה מאסו בו, מה קרה לעם העבדים ומזי הרעב שהצביעו עבורו עד כה בתמורה לסיסמאות סרק של ישראל חזקה, שמאלנים תומכי טרור, מזרחים מקופחים, כשביבי אחראי לחולשה של ישראל, לעוני, לפערים, שלא מצליח להדביר את הטרור ובלוני התבערה, והמזרחים והפריפריה שמצביעים עבורו הכי סובלים כתוצאה ממדיניותו הניאו ליברלית.
דמוקרטיה בסכנה אבל זה קורה גם עם דונלד טראמפ וכל המנהיגים הפופוליסטים שהולכים ומתרבים בעולם. בין השאר כי מנהיגי הקידמה הם רופסים, סהרורים, משועבדים לתקינות פוליטית עד זרא, שבויים גם הם בסיסמאות סרק של שלום עכשיו, מוסרניות חסרת היגיון, כשמחרימים את סעודיה בגלל רצח עיתונאי ומשתפים פעולה עם אירן שמוציאה להורג אלפי עיתונאים ודמוקרטים.
ולא אחזור כאן בפעם נוספת על השמאל שלנו שהלוואי והיה נלחם בחירוף נפש כזה גדול בעוני ובפערים כפי שהוא נלחם נגד המתנחלים הקלגסים ועולים לרגל לאבו מאזן מכחיש השואה. אנחנו בצרה צרורה כשעל כף המאזניים שתי תפיסות עולם - "יש עתיד" וקידמה לעומת "יש עבר" וריאקציה. אם "יש עבר" יחזרו לשלטון לא רק אל-אקצה תהיה בסכנה, גם הדמוקרטיה.
אני אופטימי ומאמין ששמונים אחוזים של העם אינם קיצוניים, למרות שחלקם נגררים אחרי מנהיגים פופוליסטים בגין שיסוי, שקרים ושחיתות. הטוב ביותר היה אם הייתה קמה קואליציה מקיר אל קיר, עם הליכוד בלי ביבי כמייצג ימין מתון, ימינה כמייצגת מתונה של המתנחלים ודת"לים, רעם כמייצגת ערבים החפצים בדו-קיום, מפלגות המרכז והעבודה, בראשות יאיר לפיד.
כך היו נשארים בשוליים 20% הקיצוניים - בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר, מרצ, המשותפת והגרעין הקשה של החרדים שרוצה להמשיך בחיי הבטלה בלי לתרום דבר, כאשר המתונים שבהם היו תומכים בימינה, בליכוד או במפלגה חרדית מתונה הדוגלת בלימודי ליבה, עבודה, שירות בצה"ל או לאומי והפרדת הדת מהמדינה. זו לא אוטופיה - זהו האתגר הגדול של יאיר לפיד!
בבחירות הקרובות ניצבים זה מול זה - נתניהו בראש מחנה תנטוס, קואליציית "יש עבר" הרוצים להחזיר אותנו לימי דיקנס של אי-שוויון וטייקונים, קלריקליזם וניאו ליברליזם, קיצוניות, לאומנות וחרדיות, שיסוי, פופוליזם וסגידה למנהיג; ויאיר לפיד בראש קואליציית "יש עתיד", הרוצה להצעיד אותנו לקידמה, סובלנות, הכלה, נאורות, מתינות, של אלה החפצים חיים!