משהו רע מאוד עובר על הצמרת הביטחונית של מדינת ישראל, ההדלפות היוצאות ממנה הן מסוכנות ופוגעות במדיניות העמימות שהייתה נהוגה פה במשך שנים ומסכנות את ביטחון ישראל. שר הביטחון בני גנץ קיבל החלטה נכונה בסוף השבוע שעבר כשהטיל על ראש המלמ"ב, שהינו האחראי על הביטחון במערכת הביטחון, לחקור שורה של הדלפות,כעשר במספר, שהיו בעת האחרונה מדיונים סגורים במערכת הביטחון וגם מתוך שורה של פעולות מבצעיות מחוץ לגבולות ישראל.
אל תצפו להרבה, החקירה הזו תיקח כמה חודשים וכלל לא בטוח שהיא תוביל לתוצאות חד-משמעיות, בינתיים היא תקרר את המערכת ותצמצם את נגע ההדלפות, אבל הן לא ייפסקו, כל ראשי מערכת הביטחון עוסקים בהן ישירות או בעקיפין, מלבד ראש השב"כ רונן בר, מדובר ברמטכ"ל, ראש המוסד,ראש אמ"ן ועוד שורה של קצינים בכירים בצה"ל.
ראשי מערכת הביטחון לוקחים דוגמה אישית מהפוליטיקאים הבכירים, מראשי הממשלה ושרי הביטחון והחוץ,מבנימין נתניהו, מנפתלי בנט ומיאיר לפיד. גם הם מצויידים ביועצי תקשורת ועיתונאים ופרשנים בכירים שמשמשים כשופרות שלהם באמצעי התקשורת, אלה הם הצינורות שבהן זורמת האינפורמציה הרגישה אל הציבור וכמובן גם אל אויבינו. ההדלפות נובעות מתוך אגו וגם מתוך שאיפות פוליטיות בעתיד, בכירי מערכת הביטחון עוסקים, בצד העבודה המבצעית, גם ביחסי ציבור לקראת העתיד לאחר שיפרשו ממערכת הביטחון.
דוגמה בולטת הינה ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, שעל-פי גורמים ביטחוניים עסק ב"תדרוכים" של עיתונאים לגבי הצלחותיו האישיות והצלחות ארגונו לקראת העתיד כשייכנס לעולם הפוליטי, לאחר שהשתחרר משירותו במוסד העניק ראיון נרחב לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין שגויסה למערכת יחסי הציבור שלו בתמורה לראיון בלעדי. העיתונאי ברק רביד טען בשבוע שעבר כי גם מחליפו, ראש המוסד הנוכחי דוד ברנע, החל לצעוד בעקבותיו, הוא מעסיק את אותה יועצת התקשורת שהייתה ליוסי כהן והאינפורמציה הרגישה זורמת אל הציבור.
מגיע קרדיט למוסד ולעומד בראשו על הפעולות המיוחדות המוצלחות של הארגון נגד הסכנה האירנית, אבל הדבר צריך להיעשות בחוכמה ובמינון הנכון על-ידי הגורמים המוסמכים, כעת אנו נמצאים במצב של אינפלציה של הדלפות שפוגעת במדיניות העמימות. על-פי גורמים ביטחוניים בכירים, גם הרמטכ"ל הנוכחי אביב כוכבי, לוטש עיניו אל הפוליטיקה, אחרי תקופת הצינון הקבועה בחוק, לרשותו עומדים דובר צה"ל ושורה של שופרות הקוראים לעצמם עיתונאים ופרשנים בכירים, הם משפררים אותו ללא בושה תמורת קבלת סיפורים "בלעדיים", אפשר לספור על יד אחת את מספר הפרשנים והכתבים שעושים עבודה עיתונאית נאמנה ואינם מהססים למתוח ביקורת על צה"ל ועל הרמטכ"ל.
בתקופה האחרונה היו כמה הדלפות חמורות מהממסד הביטחוני, הדלפת סרטון על שריפה במפעל פלדה של "משמרות המהפכה" באירן שנגרמה ממתקפת סייבר, הרמטכ"ל כוכבי צפה בסרטון הזה בעת ביקור ביחידה 8200 וכמה שעות לאחר מכן שודר הסרטון באחד מאמצעי התקשורת.
הסרטון תיאר את הבהלה הגדולה שאחזה בעובדי המפעל כולל שידורים ברשת הקשר של כוחות ההצלה והחילוץ, אפשר לשער בסבירות גבוהה מהו מקור ההדלפה של הסרטון, אבל נניח זאת לחקירת המלמ"ב שתעשה את עבודתה נאמנה. מה שמדאיג לא פחות היא המערכה בין המוסד לבין צמרת צה"ל וראש אמ"ן כדי לנסות ולהשפיע על ראש ממשלת המעבר יאיר לפיד לקראת ביקורו של הנשיא ביידן בישראל. המערכה הזו דלפה מהחדרים הסגורים של מערכת הביטחון הישראלית אל מסכי הטלוויזיה והכותרות הראשיות של אמצעי התקשורת בישראל ומשם גם הגיעה לאמצעי התקשורת הבינלאומיים.
הויכוח הקשה והמר בין המוסד לאמ"ן נסוב אודות השאלה האם ישראל צריכה לתמוך בהגעה להסכם גרעין חדש או עדיף שהמעצמות לא יגיעו להסכם גרעין חדש עם אירן. ראש אמ"ן אלוף אהרון חליווה גורס, כמו ראש אמ"ן לשעבר האלוף (מיל') תמיר היימן, כי הסכם גרעין גרוע עדיף על מצב שבו אין הסכם, מכיוון שהדבר יאפשר לישראל להרוויח זמן חשוב ולהכין היטב את האופציה הצבאית לתקיפת מתקני הגרעין באירן.
לעומת זאת, ראש המוסד דוד ברנע גורס כי הגעה להסכם גרעין חדש עם אירן היא גרועה לישראל, ישראל תרוויח בתרחיש הזמן פרק זמן של כשנתיים וחצי של שקט אך צה"ל לא יספיק להיות מוכן להתקפה צבאית מוצלחת על מתקני הגרעין באירן. ההערכה במוסד היא כי לאחר הסרת הסנקציות הכלכליות מעל אירן בעקבות החתימה על הסכם גרעין חדש, יוזרמו עשרות מילארדי דולרים לשלוחות שלה ברחבי המזרח התיכון והיא תחזק את מנגנוני הפיגועים שלה בחו"ל. הערכת המוסד קובעת כי בשנת 2025, לאחר הסרת ההגבלות מעל אירן, היא תשעט לעבר העשרת אורניום לרמה הגבוהה ביותר ללא כל פיקוח.
באופן מעניין, גם הרמטכ"ל כוכבי, המעורב במחלוקת החריפה הזו, דווקא תומך בעמדת המוסד נגד עמדת ראש אמ"ן,גורמים בכירים בצה"ל אומרים כי הוא כבר "מריח את סוף כהונתו" וכי העמדה הזו שלו נגועה כבר בשיקולים פוליטיים. המרוויחה העיקרית מההדלפות האלה הינה אירן, המודיעין האירני איננו צריך להתאמץ ולגייס סוכנים במערכת הביטחון הישראלית, די בכך שיעקוב אחרי ההדלפות ממערכת הביטחון לתקשורת הישראלית ויקבל תמונה מלאה על מערכת קבלת ההחלטות בנושא אירן והשיקולים המפורטים לכל מהלך עכשווי ועתידי. לעמדת ראש אמ"ן אהרון חליווה הצטרפו בימים האחרונים גם ראש חטיבת המחקר תא"ל עמית סער, ראש החטיבה האסטרטגית תא"ל אורן סתר וראש אגף אירן אלוף טל קלמן.
זה לא אומר שראש המוסד דוד ברנע איננו צודק בעמדתו, מטבע הדברים אי-אפשר לפרט, אך להערכתי המוסד מכיר טוב יותר את מערכת קבלת ההחלטות האירנית, שיקוליה ותכנוניה העתידיים, הוא גם מכיר היטב את יכולותיו המבצעיות בתוך אירן, לא סתם התחייב ראש המוסד בפומבי לפני כמה חודשים בטקס בבית הנשיא כי "לאירן לא יהיה לעולם נשק גרעיני". הכדור עובר עכשיו להכרעת הדרג המדיני, כלומר להכרעתו של ראש הממשלה יאיר לפיד, שר הביטחון בני גנץ ואולי גם של הקבינט הביטחוני.
לפיד יהיה חייב להתחשב בעמדתו של הנשיא ביידן אבל סביר להניח כי בגלל הרגישות הגדולה בתקופת הבחירות הוא ינסה ללכת בין הטיפות, להרגיע את המתיחות בצמרת מערכת הביטחון בין המוסד לאמ"ן ולנסות להגיע להבנות עם הנשיא ביידן כי חופש הפעולה של ישראל יישמר וכי "משמרות המהפכה" לא יוסרו מרשימת הטרור ואירן תשלם על הפרות הסכם הגרעין מ-2015. אבל זה לא יפתור את בעיית הפוליטיזציה במוסד ובצה"ל, בעיקר בקרב הצמרת הביטחונית בארגונים האלה, בכירים במוסד ובצה"ל, שאינם נמנים על המדליפים, חוששים להביע את דעתם בדיונים הסגורים מחשש שדבריהם יודלפו.
"יש מעין תהליך של התקרנפות" אומר גורם בכיר, "יישור עמדות עם הקו הפוליטי המוביל ולא עמדות ענייניות" וזה מסוכן מאוד לביטחון ישראל. ומה יקרה אם המלמ"ב יצליח לאתר את המדליפים בסבירות גבוהה? לדעתי לא יקרה שום דבר, הדבר יובא לידיעת הדרג המדיני שמקסימום ינזוף באותם מדליפים בכירים ויעבור לסדר היום.
זה מזכיר לי סיפור שהיה לפני כמה שנים בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה, הייתה הדלפה של מידע רגיש בנושא אירן לפרשן בכיר, נתניהו זעם וביקש מראש השב"כ דאז לחקור מיהו המדליף כולל שימוש בפוליגרף לחקירת משתתפי הישיבה שממנה דלף המידע, מספר המשתתפים באותה ישיבה שממנה יצאה ההדלפה היה מצומצם מאוד וההערכה הייתה שהשב"כ יאתר בנקל את המדליף, המדליף שהיה דמות ביטחונית בכירה ביותר נשבר והודה בפני נתניהו ושאר משתתפי הישיבה כי הוא זה ש"תידרך" את העיתונאי הבכיר.
נתניהו זימן אותו לפגישה בארבע עיניים ונזף בו ובכך הסתיימה הפרשה, הוא נרגע לתקופה של כמה חודשים ואחר כך חזר להדליף אבל תוך נקיטת אמצעי זהירות, הפרשה לא פורסמה בזמנו ושמות כל הנוגעים בדבר שמורים במערכת. המערכת המדינית והביטחונית בישראל רוויה במדליפים אינטרסנטים בדרגות הבכירות ביותר, אבל כשהדבר פוגע בביטחון ישראל, על הדרג המדיני הבכיר, דהיינו ראש הממשלה ושר הביטחון לקרוא אותם לסדר, מדובר בהפרה חמורה של החוק, עליהם מוטלת האחריות לדאוג לכך שסודותיה הכמוסים של ישראל לא יפורסמו, מכיוון שפרסומם הוא פגיעה קשה בביטחון ישראל.
