מזוז, אל תפחד מאולמרט

מני היקר, השבוע ספגת סנוקרת רצינית מנשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, אשר במהלך הדיון בבג"צ בסוגיית עסקת הטיעון שסוכמה עם פרקליטיו של הנשיא היוצא, משה קצב, ניסתה לערער על מיומנותך בתחום החוק הפלילי ולא היססה לפגוע בכבודך המקצועי, שאתה כה רגיש לו, ובצדק. קשה לדעת האם ביניש הטילה בך דופי בגלל חוסר ההערכה הבסיסי שלה כלפיך, כפי שטענו כמה פרשנים, או אולי כדי לאותת לך כי מוטב שתניח לתפוח אדמה לוהט אחר, שבעבר התחמקו בכירי הפרקליטות מטיפול בו: תיק החקירה הפלילית המתנהל נגד בעלה, עו"ד יחזקאל ביניש, פרקליט שנוי במחלוקת שעבר עבירות מס חמורות וטרם הועמד לדין. ההכרעה בעניינו מצויה כעת בידך. עד כה נהגת כמו קודמיך והתחמקת מהכרעה בעניינו. התוצאה היא ששופטים בבתי משפט ברחבי המדינה זיכו עברייני מס שונים על-פי תקדים ביניש, ולקופת המדינה נגרם נזק כספי. אולי הגיעה השעה שתוכיח סוף-סוף לאזרחי המדינה, שאמונם במערכת אכיפת החוק ובמערכת המשפט נמצא בשפל, כי כולם שווים בפני החוק, ובכלל זה גם משפחת ביניש. אני מאמין ומקווה שהחלטה מעין זו אינה גדולה עליך. הדיון בבג"צ בסוגיית עסקת הטיעון של קצב הקפיץ מכיסאו את שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, שניצל את ההזדמנות להיפרע פעם נוספת מבית המשפט העליון, שדלתותיו ננעלו בפני ידידתו, פרופ' נילי כהן. פרידמן קבל על הערות השופטים, בעיקר על אלה של ביניש, וקבע: "אני חושב שהעליון צריך לשקול את השלכות התבטאויותיו על זכויות הנאשם. כיצד יכול לדון בית משפט שלום בעניין זה אחרי שהוא שומע את הערותיהם של שופטי הערכאה הגבוהה ביותר?". התבטאות זו, גם אם יש בה קמצוץ היגיון, מעידה יותר מכל על צביעותו של פרידמן, שערב מתן גזר הדין במשפטו של שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, נשקן צרפתי מיומן, פרסם מאמר בעיתון ידיעות אחרונות, שבו תקף את שלושת שופטי רמון. באותה העת, יש לציין, פרידמן היה עדיין אדם פרטי, ובכל זאת, לנוכח חומרת מעשהו - ביקורת חריפה כזו מפי פרופסור מכובד למשפטים, בטרם ניתנה הכרעת הדין, עשויה להתפרש כניסיון להטות את תוצאות המשפט - פנתה עמותת אומ"ץ אל לשכתך בתלונה נגדו, בחשד שעבר לכאורה על החוק. תבענו ממך לנקוט נגדו בצעדים, אחרי שהילך אימים על השופטים, אבל עוזרך הנאמן, עו"ד רן נזרי, הזדרז לכתוב לי בשמך שאין מקום להיענות לתביעתנו. מני, אל תשלה את עצמך שבהזדמנות לא חגיגית זו פרידמן שינה כיוון והחל לגונן עליך, כפי שאכן ראוי שיעשה כשר המשפטים. בביקורתו על התנהלות השופטים בפרשת קצב, הוא נהג כפי שנהג לא מאהבת מרדכי מזוז אלא משנאת המן - ביניש. מאבקיך הצודקים והחריפים עימו בסוגיית אופן בחירת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה ובסוגיות אחרות טרם הסתיימו, ואולי אף ילכו ויחריפו. ראה הוזהרת: במסגרת ניסיונו הנואל של פרידמן להחליש את מערכת המשפט, כחלק מהשירותים המשפטיים הבזויים שהוא מעניק לאדונו, ראש הממשלה אהוד אולמרט, הוא יעשה הכל כדי לקצץ את כנפיך. ואם באולמרט עסקינן, הוא ודאי ספק השבוע את ידיו בהנאה לנוכח התחושה שבג"צ, בביקורתו על עסקת הטיעון בפרשת קצב, החליש אותך וריפה את ידיך לקראת הדיון בתיקיו הפליליים של ראש הממשלה, המונחים על שולחנך. כמובן שאולמרט ופרידמן היו שמחים לו היית נענה לרמזים העבים ש"דורשי טובתך" הפנו אליך בימים האחרונים ומתפטר, מה שהיה מאפשר לראש הממשלה ולשר המשפטים לפעול למינויו של יועץ משפטי מטעם, שהיה ודאי מעניק לאולמרט תעודת יושר רטרואקטיבית. אולמרט נמנע עד כה מלתקוף אותך חזיתית, ואפילו מקורביו עדיין לא אספו עליך "חומרים" כדי להרתיעך מלהמשיך לעסוק בפרשות השחיתות שלו. הם גם נמנעו עד כה מלכנותך "הזוי" - תואר של כבוד שהם העניקו עד עתה ללוחמי שחיתות מסוגם של מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס; החשב הכללי, ד"ר ירון זליכה; העיתונאי יואב יצחק; ועבדך הנאמן. וכי למה שאולמרט יכעס עליך? הרי זמן קצר אחרי שנכנסת לתפקידך הזדרזת לסגור את תיק האי היווני, פרשה שבה היה מעורב מעצם העובדה שבעת שכיהן כראש עיריית ירושלים, הוא אירח בלשכתו את תת-שר החוץ היווני, לבקשתו של איש העסקים דוד אפל, שנזקק לתמיכת השלטון היווני בקידום פרויקט תיירותי ענק שהקים באחד מאיי יוון. שולה זקן, מנהלת לשכתו הוותיקה של אולמרט, היתה המוציאה והמביאה בארגון הפגישה. אפל גמל לאולמרט בתרומה נדיבה למטה הבחירות שלו בעת שהאחרון התמודד מול אריאל שרון על הנהגת הליכוד. משום מה, אתה קבעת שתמיכה פוליטית מעין זו אינה נחשבת למתן שוחד. סגרת את תיק האי היווני גם בהקשר של משפחת שרון, למרות שהפרקליטות כבר הכינה טיוטת כתב אישום נגד ראש הממשלה דאז ובנו גלעד. נימקת את החלטתך בהעדר ראיות מספיקות לקבלת שוחד. אפילו מאות-אלפי הדולרים שקיבל גלעד מאפל תמורת "איסוף מידע" עבורו - מידע גלוי שניתן למצוא בקלות באינטרנט - לא נחשב מבחינתך לשוחד. טענת אומנם כי בעיניך יש דין שווה לראש ממשלה ולאזרח מן השורה, הן בנושא מידת מוצקות הראיות והן בעניין העמדה לדין, אך משפטנים בכירים ומוערכים מסוגו של פרופ' מרדכי קרמניצר מהאוניברסיטה העברית, שבחנו את חוות דעתך, קבעו שהראיות הדרושות בעיניך לשם העמדת ראש ממשלה לדין הן מעל ומעבר למה שיכולה המשטרה לספק במקרים רבים. פרשנים משפטיים הסבירו את עמדתך הנוקשה המוזרה בכך שיש לך יראה מפני זעזועים פוליטיים חריפים, מן הסוג שייגרם אם ראש הממשלה יפרוש מתפקידו בגלל העמדתו לדין פלילי. לטענתם, כך היה במקרה של שרון, וכך חלילה עלול להיות גם בעניינו של אולמרט. בחודשים האחרונים הגשתי לך, בשם עמותת אומ"ץ, כמה תלונות על מעשי שחיתות חמורים שביצע אולמרט, חלקם לפני וחלקם אחרי שנבחר לראשות הממשלה. ביקשתי כי תורה למשטרה לפתוח בחקירה, שתחשוף את מלוא הממצאים המפלילים נגדו. המדובר הוא במקרים הבאים:

• חשד לקבלת שוחד מאיל הון היהודי-אמריקני דניאל אברהמס, שרכש את בית משפחת אולמרט ברחוב כ"ט בנובמבר בירושלים תמורת מחיר מופקע, ובהמשך השכיר לה אותו במחיר נמוך משיוויו בשוק השכירות. אברהמס היה אחד מאילי ההון שנטלו חלק במכרז לרכישת מניות גרעין השליטה בבנק לאומי, בתקופה שבה כיהן אולמרט כשר האוצר. לפי החשד, אולמרט ניסה להטות את תוצאות המכרז לטובת אברהמס ולטובת איל הון אחר, פרנק לואי.

• חשד לקבלת שוחד בעת רכישת דירה ברחוב שינקין בתל אביב: המחיר ששילם אולמרט עבורה היה נמוך מזה שנדרש מהרוכשים האחרים באותו הבניין.

• חשד לקבלת שוחד מאילי הון וגופים כלכליים שרכשו עשרות ציורים של עליזה אולמרט, רעייתו של ראש הממשלה, במחירים גבוהים בעשרת מונים משוויים הריאלי.

• חשד לקבלת שוחד בדמות עשרות עטים נובעים יקרים, מתנה מאילי הון שנזקקו לחסדיו ושירותיו.

• חקירת מערכת הקשרים המסועפת בין אולמרט לבין שותפו לשעבר במשרד הפרקליטים שלו, עו"ד אורי מסר. לפי החשד, בנוסף לפרשת מרכז ההשקעות, אולמרט סייע למסר גם בפרויקטים נוספים. בין היתר, הוא צירף אותו לעסקה גדולה שבה שימש כמתווך: רכישת קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים על-ידי ארקדי גיידמאק.

לצערי הרב, דחית את תלונותינו, בנימוקים שונים. עתירה שהגשנו לבג"צ נגד החלטתך באחת התלונות (פרשת העטים הנובעים) נדחתה. למעשה, חקירת המשטרה הגלויה היחידה הנערכת בימים אלה נגד אולמרט היא בפרשת החשד להטיית המכרז למכירת גרעין השליטה בבנק לאומי; וגם כאן, את ההכרעה האם להורות על פתיחת חקירה משטרתית בפרשה זו לא קיבלת בעצמך, אלא העברת (בצדק) לסמכותו של פרקליט המדינה, עו"ד ערן שנדר, הואיל ואחותך, עו"ד ימימה מזוז, משמשת כיועצת המשפטית של משרד האוצר והיתה מעורבת בהליכי המכרז. שנדר גילה אומץ לב כאשר הכריע בעד פתיחת חקירה משטרתית. אנשי אולמרט, בניצוחו האישי הסמוי, מתייחסים לחקירה זו בביטול ונוקטים סחבת ובתרגילים שונים כדי שתעלה על שרטון. מתוך היכרות אישית ממושכת עימו ועל-סמך מעקב אחר התנהלותו בהסתבכויותיו הפליליות, אני יודע שאין לאולמרט בעיה לתחמן חוקרי משטרה, לפגוע ברשויות החוק, ואפילו לטפל בעדים, כפי שעשה כשהועמד בשעתו לדין בפרשת החשבוניות הפיקטיביות בליכוד (דורית ביניש, פרקליטת המדינה דאז, נמנעה מלהגיש נגדו כתב אישום; רק לאחר שעמותת אמיתי, גלגולה הקודם של עמותת אומ"ץ, עתרה לבג"צ בעניין, הוגש נגדו כתב אישום. אולמרט זוכה אמנם, כאמור בין היתר בזכות הטיפול בעדים, אך השופט עודד מודריק העיר כמה הערות חמורות על אישיותו המפוקפקת. אני מציע שתציץ בהזדמנות בפסק-דינו.) החשב הכללי במשרד האוצר, ד"ר ירון זליכה, שחשף את פרשת בנק לאומי בתלונה שהגיש למבקר המדינה, שוחח בשעתו עם אחותך בנדון. לדבריו, היא אמרה לו שהיא חוששת מידו הארוכה של אולמרט. זליכה עצמו היה קורבן למסע איומים והפחדות מצד אנשי ראש הממשלה, על-רקע עמדתו האמיצה והנחרצת. באחד המקרים פנתה אליך עמותת אומ"ץ בתלונה נגד מטרידיו של זליכה, אך אתה הנחת לעניין. מבקר המדינה, שבדק באופן יסודי את פרשת בנק לאומי, וגרם במישרין לפתיחת חקירת המשטרה בנושא, נחשב כיום לאויבו העיקש ביותר של ראש הממשלה. כקורבן של פיו הגדול של אולמרט, הוא זוכה ממנו לעיתים לקיתונות של שופכין. לצערי הרב, נמנעת להתייצב בפומבי לימינו של לינדנשטראוס: הפקרת אותו במאבקיו מול אולמרט, שהסתייע בשורה של מלחכי פנכה מסוגם של שר המשפטים פרידמן; שר האוצר החדש, הצדיק רוני בר-און; יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ פרופ' מנחם בן-ששון; ח"כ עתניאל שנלר ואחרים - שתקפו את המבקר בתקשורת והחלו לפעול לקיצוץ סמכויותיו. אדם נוסף שמתח במפתיע ביקורת חריפה על המבקר הוא לא אחר מאשר מנכ"ל משרדו לשעבר, עו"ד מרדכי בס. לאחר שבס פרש מתפקידו, הוא הפך להיות - ללא תקופת צינון ראויה וכנראה גם תוך שימוש במידע פנימי שאליו נחשף במהלך עבודתו במשרד - לנציגו וליועצו של עו"ד מסר בהתנהלותו מול מבקר המדינה. עמותת אומ"ץ פנתה ללשכתך בבקשה שתנקוט נגד בס בצעדים משפטיים, הואיל ולכאורה הוא עבר על החוק. בתשובתך אלינו טענת כי לפי הנתונים שבידך, בס לא עבר כל עבירה. צר לי להביא לידיעתך כי הוטעית, ואנו נוכיח זאת. האולמרטים לא הסתפקו בכך והחליטו "ליירט" את ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי, יועצו המיוחד של מבקר המדינה למאבק בשחיתות. מאי-שם נשלף אחד בשם סלומון קרובי, אשר הובא על-ידי אנשי ראש הממשלה אל כתבת הערוץ הראשון איילה חסון (בעלה, שי נשר, שימש בשעתו כאמרגן של עליזה אולמרט) וטען כי שימש כביכול שליח לדבר עבירה להעברת מסר מבורובסקי למשפחת שרון, לפיו אם ראש הממשלה דאז ובניו יתמכו במינויו לתפקיד מפכ"ל המשטרה, יפעל בורובסקי (לאחר שייכנס לתפקידו) לסגירת תיקי החקירה נגדם. אני מכיר את בורובסקי שנים רבות. הוא איש ישר והתנהלותו נטולת דופי. לא היה לי ספק שניסו לתפור לו תיק. על כן, התחלתי להתעניין באותו קרובי וגיליתי כי היה בעבר עוזרו של ח"כ אלי אפללו בעת שהאחרון כיהן כסגן שר התמ"ת, בתקופה שבה עמד אולמרט בראשות המשרד. כמו כן, גיליתי קומבינה שלה היה שותף נציב שירות המדינה, עו"ד שמואל הולנדר: נקבע כי קרובי מכהן כביכול כעוזרו של השר אולמרט, על-מנת להגדיל את שכרו בעוד כמה אלפי שקלים. גילויים אלה היכו גלים, אך אתה, בפעם המי-יודע-כמה, לא נענית לפנייתנו לפתוח בחקירה נגד המעורבים בפרשה המצחינה הזו. בורובסקי נחקר במשטרה - ונמצא נקי כפיים. הפרשה פגעה בו על לא עוול בכפו, מה גם שמשום מה הוא אולץ שלא להיות מעורב יותר בבדיקות שעורך משרד מבקר המדינה בפרשות שחיתות נוספות של אולמרט. אולמרט עצמו המשיך לחבוט במבקר המדינה. גרמת לנו אכזבה נוספת כשנמנעת מלטפל בפנייה נוספת שלנו: בקשה להעמיד לדין את ראש הממשלה בגין העלבת עובד ציבור, כשרמז כי המבקר זקוק כביכול לטיפול פסיכיאטרי. הנימוק שלך הפעם היה שלמבקר יש זכות תגובה פומבית. שכחת אולי שהוא אדם מאופק ומנומס, ואין לו פה גדול כמו לראש הממשלה. פעם נוספת אכזבת אותנו, כאשר המעטת במעשה חמור שגבל בחשד לשיבוש הליכי חקירה ע"י אנשיו הקרובים של אולמרט ללא ספק בידיעתו של ראש הממשלה. היה זה כאשר צוות של משרד מבקר המדינה בא ללשכת ראש הממשלה כדי לגבות עדות מאולמרט בפרשת הבית ברחוב כרמיה. הצוות ביקש להפעיל מכשיר הקלטה כמקובל אך אני הלשכה הודיעו כי הם מעדיפים להקליט בעצמם את התחקור. משרד מבקר המדינה ביקש את תמלילי ההקלטה ובתגובה נאמר ברוב חוצפה שסרטי ההקלטה נמחקו בטעות. רק תמימים יכולים לייחס זאת ליד המקרה. הגשנו לך תלונה נוספת וציפינו שתורה למשטרה לחקור את העניין כדי להסיק אם נעשתה כאן חלילה פעולה זדונית אבל אתה סירבת. השבוע, כשפרסם דוח חריף על הפקרת העורף במלחמת לבנון השנייה, הוכיח לינדנשטראוס פעם נוספת כי מאמצי ראש הממשלה ואנשיו להרתיעו ולהפחידו נדונו לכישלון. שמחתי לקרוא שיו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ זבולון אורלב, מתכנן לנצל את סמכות הוועדה שבראשותו וליזום הקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת המחדלים שעליהם מצביע המבקר בדוח שלו. שבעתיים שמחתי לקרוא בידיעות אחרונות ממצאים של סקר דעת קהל שעל פיהם רוב מכריע של הציבור מביע אמון מלא במבקר. לעומת זאת, לראש הממשלה נגרמה השבוע קורת רוח מכיוונה של ועדת וינוגרד: תחילה הודיעה הוועדה על דחייה במועד פרסום הדוח הסופי שלה, על-רקע הצורך לשלוח מכתבי אזהרה לקציני צבא שבעניינם צפויות מסקנות אישיות (וכך תתחיל סחבת ממושכת בדיונים; ראש הממשלה יוכל ללא קושי לייצר עיכובים נוספים על-ידי הגשת עתירות לבית המשפט, כפי שעשה בעבר); ובסוף השבוע פרסם בן כספית במעריב ציטוט מפי אחד מחברי הוועדה, לפיו בדוח המסכם שלה לא צפויות להיכלל מסקנות אישיות נגד ראש הממשלה. אודה ולא אבוש: מלכתחילה לא האמנתי בוועדה הזאת, ובעיקר לא ביו"ר שלה, ונתתי לכך ביטוי במאמרים שפרסמתי באתר Nfc. כמו רבים אחרים, לא האמנתי שוועדת בדיקה שקמה ביוזמת ראש הממשלה, על תקן של נחקר שממנה את חוקריו, יכולה באמת להרעיד את אמות הסיפים במדינה. כיום ברור שהיה זה משגה משפטי חמור של בג"צ, ושלך אישית, שלא הצלחתם בשעתו לכפות על הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה, בעלת סמכויות הקבועות בחוק. לפני כמה ימים, מקורות בוועדת וינוגרד הביעו באוזני עיתונאים פליאה על כך שאולמרט לא הבין את הרמזים שנשלחו אליו בדוח הביניים ולא נהג כמו שותפו לפשע, הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, שנטל אחריות והתפטר מתפקידו (גם שותפם השלישי, עמיר פרץ, כבר אינו מכהן עוד בתפקיד שר הביטחון). לא ברור מדוע היה צורך לרמוז לראש הממשלה, שמאז ומתמיד התקשה בהבנת רמזים שלא היו נוחים לו. אם אומנם רצתה הוועדה בהתפטרותו, היה עליה לומר זאת מפורשות, אך לא עשתה כן, וחבל. הסיכוי שוועדת וינוגרד תוביל מהלך להדחת אולמרט שואף אפוא לאפס. אם לא נתעשת כולנו, דומה שראש הממשלה הכושל ביותר בתולדות המדינה יוכל להמשיך בכהונתו עד לתום הקדנציה שלו. בינתיים, באין איש פוצה פה, אולמרט נוהג כהרגלו: השבוע מינה את עוזרו הפוליטי, עובד יחזקאל לתפקיד מזכיר הממשלה, במקום ישראל מיימון, שפרש מהשירות הציבורי לטובת עסקים פרטיים. בשלב זה, סירבת לבקשתנו לעצור את המינוי עד לקבלת החלטה האם יש מקום להורות על חקירת יחזקאל בגין מעורבותו בכמה מפרשות השחיתות של הבוס שלו. מני היקר, הגיעה שעת האמת שלך ושלנו. בשבוע הבא יימשך הדיון בבג"צ בפרשת עסקת הטיעון של קצב. אינני יודע האם תופיע בעצמך בפני השופטים, כפי שנטען בתקשורת, או שהמשנה שלך, עו"ד שי ניצן, ישמש פעם נוספת כנציגך בפניהם. ייתכן שהשופטים ימשיכו בביקורתם החריפה על התנהלותך בתיק הזה. בכל מקרה, אני פונה אליך בבקשה למחול על כבודך - למען עתידה המוסרי של המדינה - ולא להתפטר מתפקידך, כפי שאולי ייעצו לך לעשות כמה ממקורביך, או אולי כמה מדורשי רעתך. להזכירך, לפני זמן מה, בנאום חוצב להבות שנשאת, הגדרת את השחיתות הגואה כסכנה קיומית ממשית הניצבת לפתחנו. מוטלת עליך אפוא החובה המוסרית והציבורית להמשיך בעשייתך ולא להפקיר את הזירה המשפטית ליועץ משפטי מטעם, שיסייע לשר המשפטים (ואולי גם לפרקליט המדינה החדש, האמור להיבחר בקרוב) לטהר את השרץ האולמרטי. השבוע, בעקבות פרסום דוח המבקר בעניין הכשלון בעורף, בזמן המלחמה, אמר אחד מחברי הכנסת הבולטים אמירה עליה אני חותם בשתי ידיים: "בחירת אולמרט לראשות הממשלה היא תאונה היסטורית בתולדות עם ישראל". ואכן, אולמרט הוא הפוליטיקאי המושחת ביותר שידענו, אדם שהפך את השירות הציבורי לקרדום לצבירת מיליוני דולרים; לפי החשד, חלק מהונו מופקד בבנקים זרים, וחלק מושקע בפרויקטים שונים. אם הוא ייענה לבקשותי החוזרות ונשנות ויתבע אותי סופסוף לדין על הוצאת לשון הרע, אני מבטיח שבבית המשפט יוצגו ממצאים אשר יכו את הציבור בתדהמה. אדוני היועץ המשפטי לממשלה, יש לך הזדמנות חד-פעמית לתקן את ה"תאונה ההיסטורית": חרף המשמעויות הפוליטיות הסבוכות של המהלך הזה, עליך להורות מיד על פתיחת חקירה משטרתית מקיפה בפרשות השחיתות השונות של אולמרט, ובראש ובראשונה בפרשה של חשד לקבלת שוחד בעסקת רכישת הבית ברחוב כרמיה בירושלים. הראיות שנאספו ונבדקו על-ידי אנשי משרד מבקר המדינה, בעקבות חשיפת הפרשה על-ידי יואב יצחק באתר זה, הן מוצקות ואינן ניתנות לערעור ולהרהור. אם בתום החקירה תחליט, על-סמך חומר הראיות המוצק, להגיש כתב אישום חמור נגד ראש הממשלה, הוא ייאלץ לארוז את חפציו ולרדת מהבמה הפוליטית מבויש ומבוזה, כיאה לו. כך ייעשה לאיש אשר בגלל התנהלותו המושחתת, אף אחד כבר אינו חפץ ביקרו. אל תיתן לכוחות החושך לגבור על כוחות האור, כי בנפשנו ובנפש ילדינו הדבר.