יש קיצורים ששום אדם שפוי לעולם לא יעז לכתוב אותם, ולא כל שכן להשמיע אותם. אדם כזה עלול ליפול קורבן (ובצדק) לסידרת עונשים קשים, החל בנידויים וחרמות וכלה בכליאה בצו מינהלי באי-השדים שמשם ברח כידוע רק סטיב מקווין על-פי ההוראות שקיבל מהבמאי.
איך כותבים בר"ת שופט עליון? נכון, שוע"ל. עכשיו, כפי שכותבים למשל "מר אבי בלשניקוב, מנכ"ל", הייתי רוצה לראות את המייצג המתאבד או המתדיין הנועז שיכתוב למשל "גב' עדנה ארבל, שוע"לה".
זה בהטיות שונות מעלה סידרה מעניינת של אפשרויות. למשל, שוע"לי ביניש (מזכיר לי את השיר הידוע "שווו-אועליו של שמשון..."). או שהמנחה אומר, "המרצה הבא רבותי הוא מר חשין, שוע"ל (בדימ.)" וחשין מחייך אליו כמובן בהכרת תודה. או "תבוא יותר מאוחר, השוע"לים בהפסקת צהריים".
נותר עוד לדסקס, כיצד כותבים שוע"ל בלשון נקבה. משאירים שוע"ל, כותבים שוע"לה כפי שלמדנו באגדות האחים גרים, או כותבים שוע"לית כמתבקש מעקרונות כתיבת קיצורים? יש ביטויים שאיתם אין כל בעייה. למשל מנכ"ל, מנכ"לים, מנכ"לית וכו' וכך גם עם מג"ד, רס"ר ועוד. יש מלים שעם ראשי התיבות שלהם יש בעייה גדולה כמו למשל עו"ד, שמטעמי עירפול מקצועי (אין לי רעיון אחר) אין כותבין עו"דים או עו"דית.
על עובדה אחת בוודאי שאין אפשרות להתווכח. ביניש היא ראש לשוע"לים ופרידמן הוא רוש לשוע"לים.
לאתר המחבר