היום התפרסם שמו של מועמד מאוד מפתיע, לטובה, למשרת פרקליט המדינה - יוחנן דנינו. הרושם שלי ששמו הועלה לצורכי יחצנות ולא למטרת מינוי נאות.
על-פי הפרסומים בעיתון הארץ (יובל יועז ויהונתן ליס), הועלה היום בוועדת האיתור שמו של ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, יוחנן דנינו, כמועמד לתפקיד פרקליט המדינה.
העלאת השם מפתיעה (לטובה) אך מעלה חששות כבדים שמה מדובר בספין בלבד או גרוע מזה, בניסיון להזיזו מהמשטרה בעיצומו של מהלך רגיש במיוחד אשר ישפיע מהותית על עיצוב יכולותיה של המשטרה להתמודד - או דווקא לא להתמודד - עם הפשיעה המאורגנת של הצווארון המוכתם של קברניטי השירות הציבורי, לרבות קברינטי שלטון החוק העליונים ביותר.
המשטרה עומדת בשנה הקרובה בפני אתגר רגיש ומיוחד במינו - איחוד אגפי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), היחידה לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל) והיחידה הכלכלית.
מדובר למעשה בצימצום שלוש זרועות החקירה העצמאיות במידה מרובה (מדי לטעמם של הנחקרים) לכדי זרוע אחת, שעליה מן הסתם קל יותר לשלוט, לכוון, ולנווט לכיוון אחיד, בהתאם לראש היחידה, יהא מי שיהא - הוא ופטרוניו. ויכול להיות שהוא יהיה ישר ומוכשר, אך הוא תמיד יהיה אחד ובעל השקפת עולם ונטיית לב אחת. לימין או לשמאל, למחנה כזה או אחר. לא יעמידו בראש היחידה הזו חוצן או עב"ם.
מהלך זה הינו רגיש ביותר. הוא יקבע אם המשטרה תשותק לחלוטין ושלוש יחידות החקירה יהפכו לגוף החוקר רק את מי שלא ימצא חן בעיני בעל האינטרסים אשר ישלוט ביחידה המאוחדת הזו, במישרין או בעקיפין, או שהיחידה הזו תאורגן כך שיהיו בה זרועות עצמאיות אשר יהיו חופשיות ליזום ולטפל בחקירות אשר לזרועות האחרות באותה יחידה אין עניין לטפל בהן.
זה בעצם יקבע את עתיד שלטון החוק בישראל. אם המשטרה תהיה מחוייבת לציית לאיש אחד, או שתהיה חייבת לציית למגוון רחב של מפקדים בעלי טעם שונה, רגישויות שונות ואינטרסים פוליטים ("עסקיים" וחברתיים) שונים. משטרה בריאה היא משטרה מרובת ראשים עצמאיים, המקשה על שליטה מוחלטת בה. משטרה שבה המגוון ססגוני ועשיר, לטוב ולרע ככורח בל יגונה, ובזכות זה יאפשר למשטרה "להתפרע" כראוי נגד כל גווני הקשת הפושעת ולא בסלקטיביות כלפי צד אחד ומצומצם של הפשיעה המאורגנת, זה שהפסיד בקרב השליטה על שלטון החוק.
לכן חשוב שאת איחוד האגפים הזה יוביל מקצוען שיש כמה שפחות ספקות לגבי יושרתו, ולא להעיף אותו דווקא כעת "בבעיטה כלפי מעלה".
עם זאת, על-מנת לטהר את פרקליטות המדינה מהשחיתות השולטת בה ונורמות השקר וההונאה המנחות אותה עוד מימי החושך הניהול העברייני של ביניש וארבל, חובה להעמיד בראשה מועמד חיצוני, עצמאי ובלתי תלוי חף מכל עבר מוכתם בשירות במקום המושחת והמשחית הזה, שבו נורמות השקר, תפירות התיקים, הונאת בתי המשפט, והאכיפה הסלקטיבית - שולטות בכיפה (יצויין בימיו של שנדר ראינו שיפור משמעותי מאוד לעומת תקופת שלטון השחיתות האבסולוטית של ביניש וארבל, אך עדיין המעידות שהיו, היו חמורות מאוד וטעונות שינוי מרענן. ככלות הכל, הפרקליטות עדיין נוטה חסד למושחתי השמאל ומחמירה מהגזמה עם מועדי הימין, אנטי דתיים עדיין שולטת, וחפים מפשע כדוגמת עמוס ברנס, סולימן אל עביד ועשרות אחרים עדין חייבים להילחם כדי להוכיח את חפותם הברורה כשמש באור יום).
כדי לקבל פחות שחיתות חייבים אדם שיותר קשה לקנות
האתגרים הקשים הניצבים כעת בפני פרקליט המדינה מחייבים גיוס חירום של אישיות בעלת עמוד שידרה חזק יותר ממועמד רגיל, שגרתי ונגוע.
ועדת האיתור יכולה להוכיח שהיא לא תופרת את התפקיד ל"עוד מאותו הדבר" המאוס והמושחת הקיים בפרקליטות כיום, על-ידי כך שתציע את התפקיד לא לעוד פרקליט מתוך הכשלון הקיים, אלא לאנשים ראויים לשדרג את התפקיד הזה ולהתגייס למינוי חירום לנוכח מצוקת השעה וחומרת השחיתות המשוועת ליד חזקה וזרוע נטויה.
אני הייתי ממליץ לוועדת האיתור לפנות לשופטים (בדימ.) (כגון זיילר) או שופטים מכהנים (כגון זפט או ברוך) ולבקש מהם להתגייס למשימה הקריטית הזו.
לא רוצים שמהגוף החולה הזה יבחרו את אחד האיברים הנגועים שלו. זה לא ראוי, ופסול על פניו. הפרקליטות כיום חולה, נגועה, ורקובה. היא זקוקה לחיטוי ולא לשידרוג אחד מגורמי הזיהם שלה לכדי מנהיג.
יש למנות שופט (בדימ.) שאין לו מה להפסיד ואין לו תפקיד נחשק בעתיד ללטוש אליו עיניים, כדי להלחם בשחיתות גם באומץ הדרוש וגם ברמה המקצועית והאישית אשר תאפשר לו להישיר מבט לעבר החשודים רמי המעלה, מלמעלה, ולא מלמטה.
אסור למנות לתפקיד הזה אנשים שיש להם שאיפות להתקדם, כי את המחיר לקידום הזה יצטרך הציבור ושלטון החוק לשלם, בזיכוי מושחתים שלא ראוי לזכות או בתפירת תיקים לנקיים שלא ראוי להרשיע. די היה לנו מזה, ומזה.
זיילר הוכיח שיש לו בשורה נגד הפשע המאורגן, אם כי לטעמי הוא גם חטא בכך שכיוון את החיצים הנכונים כלפי האשמים השוליים ולא כלפי האשמים האמיתיים בפרשת פריניאן: עדנה ארבל ויסכה לייבוביץ'.
שופטים אחרים, מכהנים, הם פשוט כישרון מבוזבז לשלטון החוק כולו. אין להם את הקומבינה הדרושה כדי להתמנות לעליון, והם ישרים מידי לתפקיד של שופט עליון. מן הראוי ליהנות מכישוריהם במקום שבו הם יכולים לתרום הרבה יותר מסתם תיק אקראי כזה או אחר. יש מספיק שופטים מחוזיים ראויים, שאין להם עבר בעייתי של שירות בפרקליטות, ועם עמוד שידרה ערכי, מוסרי ומקצועי מוכח לכהן בתפקיד החשוב והמכריע הזה.
