נופי הארץ מעוטרים בו לכל אורכה ואחרי או אולי לפני שיח הצבר אין ישראלי ממנו. הוא כל-כך מובן מאליו לכולנו, שנדמה שאי אפשר להפתיע אותנו יותר במשהו שקשור אליו. האומנם?
מהפכת התזונה הבריאה שאינה פוסחת על מקומותינו איננה פוסקת גם היא להתפעל מאיכויותיו של התמר. ונתונים חדשים לגבי סגולותיו אינם מפסיקים לזרום.
מוצאו של התמר הוא ככל הנראה בעירק או במה שנהוג לכנות מסופוטמיה המקראית, משם הופץ לכל ארצות מזרח התיכון ומהן לעולם.
התמר מוכר על-ידי כל הדתות וההיבט המיסטי שלו נמצא בכולם, ביהדות כפותיו מסמלות שפע והוא אלמנט קישוטי מוכר עוד מימי בית המקדש. שווקי מכירת כפות התמר לסכך הם מחזה מרהיב בכל שנה מחדש. המוסלמים היו נוהגים לכסות את מתיהם בכפות התמרים והיו מגדירים זמן לבקשת מחילה מן המתים על לריקבון שהיה פושט בכפות התמרים. הנוצרים האמינו כי דרכו של ישו לירושלים היתה ספונה בכפות תמרים והם משחזרים גם היום טקסים דומים על-ידי שימוש בכפות תמרים.
בין הזנים הפופולריים שלו נמנים הברהי - התמר הצהוב, חיאני - תמר בצבע אדום, והמג'הול - תמר גדול ממדים. עוד זנים הקיימים בארץ: דקל נור, חלאווי, חדראווי, זהידי, דרי, אמרי ועוד.
בארץ כל הזנים כמעט פופולריים ועדויות שונות נוהגות להעדיף זן כזה או אחר. המג'הול, נחשב לזן האיכותי ביותר מבחינת ריכוזי החומרים שבו והוא גם הזן המבוקש ביותר מבחינת יצוא.
התמר קל ונוח לגידול ובחודשים ספטמבר ואוקטובר, פרי התמר נאסף ומעובד על-ידי מפעלים שונים ברחבי הארץ. מרבית גידולי התמר נעשים בתנאי אקלים מדבריים ולפיכך הערבה ובקעת הירדן הם היצרים הגדולים של תמרים בארץ.
ישראל נחשבת למעצמה חדשה בתחום גידולי התמרים האורגנים אשר תופס תאוצה. צרכני המזון הבריא מעלים את הביקוש בכל שנה במאות אחוזים, בעיקר למה שמוגדר גידולי תמרים אורגנים. ארה"ב, וזהו נתון מפתיע, היא היצרנית הגדולה בעולם והמתחרה המרכזית של ישראל בתחום גידול התמרים האורגנים.
תמר אינו פרי דיאטטי, הוא בעל ערך קלורי רב אבל הוא מכיל את הערכים הנכונים. סוכר הפירות של התמר או "סוכר הענבים", כהגדרתו הוא הסוכר הבריא ביותר לגוף האדם. יתרונו המרכזי של התמר לפיכך הוא גם באחוזי שומן נמוכים במיוחד. בעוד שבשוקולד אחוזי השומן מגיעים ל-22% שומן, הרי שבסוכר תמרים האחוז הוא מזערי - כ-0.2% בלבד.
בשל רכיביו הטובים, התמר נחשב כמזון מעולה לספורטאים, נשים הרות, נשים אחרי לידה ואחרים הזקוקים לריכוז גבוה של סוכרים מאנרגיה טבעית ככל שניתן.
דבש התמרים הידוע בכינויי סילן הוא לדעת חוקרים רבים הדבש המקראי המוזכר בתנ"ך ולא דבש המופק מצוף על-ידי דבורים. חובבי המזון האורגני בלבד שאינם מתירים אכילת דבש דבורים ממליצים על אכילת סילן.
התמר, ודבש הסילן המופק ממנו, הפכו לבני בית בכל מטבח והמתיקות המושגת ממנו משולבת והולמת מאכלי בשר ותבשילים רבים אחרים.
מהפיכת הצריכה של התמרים בשנים האחרונות קשורה בעיקר לסגולות הממתיק הבריא שבו והוא מועדף על-ידי כל מומחי התזונה כבריא על-פני מתוקים אחרים המכילים חומרים לא טבעיים ואחוזים גבוהים של פחמימות ריקות.
