להקת "נייט ארק" (ארה"ב/ארמניה)
האגדית באיחוד נדיר
הרוק הישראלי מצדיע לגדולי הזמר הערבי:
אהוד בנאי, סאלם דרוויש וג'ורג' סמעאן במחווה לפיירוז; יאיר דלאל, דודו טסה וסולנים לנאז'ם אלעז'אלי, מגדולי הזמרים העירקיים.
אורחים מחו"ל: ההרכב הגיאורגי "השין", המוסיקאי ההודי החשוב איקבל אחמד חאן ניזאמי, והנבלאית הטורקייה שירין פאנגרולו במופעים מיוחדים לפסטיבל
עוד בפסטיבל:"מוצרט בטורקיה" - שירים עות'מניים לצד יצירות מערביות; מחווה לפריד אלאטרש, כ-30 מוסיקאים על במה אחת; הפסקול של שוק מחנה יהודה ושכונת נחלאות - מוזיקה מן המרחב הכורדי; הסקסופון של אבטה בריהון פוגש את העוּד של עמוס הופמן; ויקטוריה חנה וגיא שרף בעיבודים חדשים לנכסי צאן ברזל מן הזמר העברי לצד פנינות נשכחות מתקופת קום המדינה; מורין נהדר והתזמורת הסימפונית רעננה בעיבודים חדשים לשירים עממיים פרסיים, לפיוטים של יהודי פרס ולשירים העבריים הקלאסיים; קלאסיקה, אוונגרד ועוּד ביצירתה של המלחינה ציפי פליישר
25.11.2010-11 בירושלים ובנצרת
הפסטיבל בהפקת בית הקונפדרציה בירושלים בניהולו האמנותי של מנכ"ל הבית אפי בניה
פסטיבל העוּד הבינלאומי ירושלים 2010, בהפקת בית הקונפדרציה בירושלים ובניהולו האמנותי של מנכ"ל הבית, אפי בניה, יתקיים השנה בתאריכים 11-25 בנובמבר בירושלים באולמות בית הקונפדרציה, תיאטרון ירושלים ובית שמואל וכן יתקיימו ממופעי הפסטיבל בשלוחתו שבנצרת.
זוהי שנתו ה-11 של הפסטיבל המתקיים כבר שבע שנים גם במתכונת בינלאומית. במהלך שנות קיומו צבר הפסטיבל מעמד וחשיבות בינלאומיים, ולפני שש שנים התקבל לפורום האירופי של מנהלים אמנותיים של פסטיבלי מוסיקת עולם.
הפסטיבל הוא מפגש מוסיקלי בין תרבויות המזרח התיכון ותרבויות אחרות, ובמרכזו ניצב העוּד, המכונה "מלך הכלים הערבי", כשלצדו קרובי משפחתו וגלגוליו השונים בתרבויות המזרח והמערב: הלאוטה, הקמנצ'ה, הסאז, הגיטרה, הצ'לו והכינור.
הביצועים האמנותיים יפגישו על במה אחת אמנים מאסכולות שונות, שיקיימו דיאלוגים מפתיעים ומרתקים המשלבים מזרח עם מערב וישן עם חדש, והופכים ליצירה מקורית וחדשה.
מופע פתיחה: נייט ארק - האיחוד (ארה"ב/ארמניה
את הפסטיבל תפתח להקת נייט ארק האגדית שלפני 25 שנה הוציאה את אלבומה הראשון - ושינתה לבלי הכר את פני המוזיקה האמנותית והפופולרית. האלבום ההיסטורי, שראשיתו במפגש של נגן העוּד ארא דינקג'יאן ושל נגן כלי ההקשה ארטו טונצ'בויאצ'יאן, פרץ את הדרך עבור עשרות, מאות ואלפים של הרכבים ומוסיקאים.
כעת, למעלה מעשור לאחר פירוקו של ההרכב הנערץ, ובעיצומן של קריירות סולו מצליחות - מתאחדים דינקג'יאן וטונצ'בויאצ'יאן להופעה מיוחדת, כמחווה לפסטיבל העוּד. מאז הקמתה של נייט-ארק ("תיבת לילה") תיאר דינקג'יאן את חזונה המוסיקלי במונחים תנ"כיים. "כמו תיבת נוח", הסביר, "גם נייט-ארק נועדה להציל, לגלות, לשמר ולהעשיר את המורשת המוסיקלית הארמנית העשירה ולגשר בינה לבין העתיד בעזרת דמיון מוסיקלי, חדוות נגינה ופתיחות להשפעות מג'אז, מן המוזיקה הקלאסית ואף מן הפופ". זה החזון שיעמוד גם בבסיס ההופעה המיוחדת שתפתח את פסטיבל העוּד, ותביא אל הקהל הישראלי להיטים מוכרים ויצירות חדשות, ובכללן יצירה שחוברה במיוחד עבור הפסטיבל. ואהאגן הראיפטיאן ינגן על הפסנתר וועל הבס: ארטיום מאנוקיאן .
הרוק הישראלי במחווה לגדולי הזמר הערבי
יעלו מופע המשותף המשלב בין שירים של אהוד בנאי לבין שירי עם ערביים ושירים שכתבו האחים רחבאני לזמרת הלבנונית פיירוז. השיר הפותח את המופע הוא שיר עם ערבי שלמנגינתו היה אביו של בנאי שר את הפיוט "צור משלו אכלנו". גיל סמטנה יצטרף לשלושה על הבס.
המופע הוא חלק משיתוף פעולה הנמשך כבר 23 שנים מאז נפגשו אהוד בנאי, ג'ורג' סמעאן וסאלם דרוויש לסשן מוסיקלי לילי ארוך שהוליד גם ידידות אישית ומוסיקלית המתפתחת ומתעצמת עם השנים: דואט בין-תרבותי, ערבי-עברי, הנרקם לכדי שפה מוסיקלית עשירה ורבת ניואנסים. "הצליל הטבעי והמתבקש של האדמה והארץ הזו", כפי שמגדירים זאת שלושת המוסיקאים. בעקבות מפגשם הראשון הזמין בנאי את סמעאן ודרוויש, מוסיקאים מהכפר ראמה שבגליל, לשמש כמופע הפתיחה בהופעת הבכורה של להקתו, הפליטים, ב-1987. לפני עשר שנים, בנאי ועובד אפרת הפיקו והשתתפו באלבומם של סמעאן ודרוויש, "הלה", שכלל שירים עממיים מאגן הים התיכון. השלושה המשיכו להיפגש ולנגן יחד בהזדמנויות שונות.
במופע אחר יארח נגן העוּד והכינור יאיר דלאל את דודו טסה במופע מחווה לאחד מגדולי הזמרים העירקים: נאזם אלע'זאלי, ששיריו עדיין מושרים ברחבי המזרח התיכון כולו. אלעז'אלי נפטר באופן פתאומי מהתקף לב ב-1963, כשהיה בשיא תהילתו.
במופע המחווה יתארחו זמרים ונגנים שכמה מהם נולדו בבגדד וזכו להכיר את שיריו של אלע'זאלי בזמן אמת, ובהם דלאל סלאם, יוסי בגדדי וחיים אנקרי, וכן המוסיקאי והזמר דודו טסה, שהקליט באחרונה את "פוג אל נח'ל" המפורסם של אלע'זאלי.
אמנים מרחבי העולם בפסטיבל
מרחבי העולם יארח הפסטיבל את המוסיקאי החשוב איקבאל אחמד חאן ניזאמי (צפון הודו) במופע שכולו מיצירותיו של חזראת אמיר ח'וסרו, מוסיקאי ומשורר דגול מן המאה ה-13 שנחשב לאבי מוסיקת הקוואלי.
שירת הקוואלי, הסגנון המוסיקלי הסוּפי, החלה את דרכה בהודו כשילוב בין מסורות מוסיקליות קלאסיות הודיות, פרסיות וערביות. ראשיתה מיוחסת לחזראת אמיר ח'וסרו, המשורר והמוסיקאי הנודע בן המאה ה-13, שהיה איש המסדר הסוּפי ההודי הגדול, הצ'יסטי, וראה בשירת הקוואלי אמצעי דתי מרכזי. מאסטר איקבאל אחמד חאן ניזאמי ממשיך במסורת זו. הוא בא ממשפחה ענפה של מוסיקאים חשובים, ורכש השכלה קלאסית כזמר. כיום הוא משמש ח'ליפה (ממונה) של אסכולת דלהי של שירת הקוואלי, ונחשב למייצג המורשת האמנותית של אמיר ח'וסרו. הוא הקליט למעלה ממאתיים יצירות קלאסיות, ופועלו המוסיקלי זיכה אותו בפרסים רבים בהודו ומחוצה לה.
משתתפים: איקבאל אחמד חאן ניזאמי (שירה), ד"ר אניס אחמד חאן (הרמוניום), אפזאל זאהור חאן (כינור), שרי אכבאר לטיף חאן (טבלה), שרי סעד איקבאל (טמבורה).
במופע אחר תתארח להקת השין (The Shin) מגאורגיה, שתעלה את המופע "אגארי!" המציג את המוזיקה הגיאורגית האינסטרומנטלית, הריקוד העממי והשירה הפוליפונית. אלה שלושה מרכיבים נבדלים של התרבות הגיאורגית המתאחדים לראשונה במופע של להקת השין (בגיאורגית, "השיבה הביתה"). להקה יוצאת דופן זו מביאה בכפיפה אחת מסורות ממחוזות גאורגיה השונים, ויוצרת שילוב בלתי רגיל בין הארכאי והמודרני, עם השפעות של ג'אז, פלמנקו ומוזיקה הודית.
משתתפים: זאזא מימינושבילי (גיטרות ופנדורי), זוראב גגניז'ה (גיטרות בס, קונטרבס וגורולי גזנג), מאמוקה גגניז'ה (שירה וכלי הקשה), אלכסנדר צ'ומבריצה (ריקוד, דולי, שירה וגודאסטריבי), בידונה מורגוליה (שירה), ולריו בוגהינו (קוואל, דודוקי, שירה), אלכסנדר קיליאן (פנדורי, צ'ונגורי), גיאורג שאפר (ריקוד).
במופע נוסף, יופיעו יחד נגן כלי ההקשה הישראלי ינון מועלם והנבלאית הטורקייה שירין פאנגראולו שגם שחררו ב-2009 את אלבומם המשותף "טלווטן" (Telveten), ובו יצירות בארוק מצרפת וספרד, טנגו ארגנטינאי ומוזיקה מסורתית מאנטוליה, יצירה מודרנית של המלחין האזרביג'אני אפטאנדיל ישראפילוב ויצירה מקורית של מועלם עצמו, ואף את נעימת הנושא של הסרט "החיים יפים", שכתב ניקולה פיובאני. בהופעה בפסטיבל העוּד יארחו השניים את נגן הקמנצ'ה מארק אליהו.
שיתוף הפעולה בין השניים הוא נדבך נוסף בדרכם כיוצרים וכמבצעים, ונוסף על שיתופי הפעולה של מועלם עם מוסיקאים דוגמת רוס דאלי ועומר פארוק טקבילק, כמו גם על התנסויותיה המוסיקליות של פאנג'ראולו בשילוב בין נבל לבין הרכבים קאמריים, הרכבי ג'אז ועוד.
כמו בכל שנה וכחלק מהייחוד המוסיקלי של התוכנית יועלו בפסטיבל מופעים בהפקה מיוחדת המשלבים מזרח ומערב מתקופות שונות: המופע "מוצרט בטורקיה: פגישה מאוחרת" מציג רפרטואר נדיר של שירים עות'מאניים אמנותיים מהמאות ה-18 וה-19 לצד יצירות של מלחינים מערביים פוסט-קלאסיים: המופע המשותף של זמרת הסופרן קלאודיה נורית הניג, הבאה מעולם האריה והלידר, ושל פרופ' וולטר
זאב פלדמן, המתמחה במוזיקה הטורקית מן התקופה העות'מאנית. ביצועיה של הניג מן הרפרטואר העות'מאני הקלאסי זיכו אותה בתשואותיהם של גדולי המבצעים הטורקים, אשר החמיאו לה באומרם שהיא נוגעת בעומקה של המוזיקה ממש. משתתפים: קלאודיה נורית הניג (שירה), אינה אבקוב (פסנתר), וולטר זאב פלדמן (טנבור, דיירה, קודום), בועז גלילי (קמנצ'ה), אסף אור (צ'לו), ב. איתן (עוּד), יובל הרפז (דיירה), חי מאירזדה (עיבוד מוסיקלי), הנרייטה וודובודוב (נגנית אורחת, כינור).
בהמשך לסדרת המחוות המסורתית של פסטיבל העוּד תתקיים השנה מחווה ל"מוסיקאי העצוב" פריד אלאטרש - מגדולי זמרי מצרים ומהנערצים ביותר בעולם הערבי.המופע, בביצוע הכשרונות הצעירים והמבטיחים של תזמורת תרשיחא, ובהם הסולנים מאמון זיוד ומאג'ד עזאם לידי, ובניצוחו של תייסיר חדאד - ישקף את מסעו המוסיקלי רב ההשפעה של אלאטרש בזמר הערבי של המאה העשרים, ויכלול מבחר יצירות מן הרפרטואר הענק שהותיר אחריו מאז תחילת דרכו כנגן עוּד, דרך השירים והיצירות שחיבר ועד תפקידיו הבולטים בסרטי קולנוע רבים שהופקו במצרים. תזמורת תרשיחא פועלת זה כ-18 שנה כדי להעשיר את קהליה במיטב המוזיקה הערבית הקלאסית, כמו גם כדי להעמיק את השכלתם של הדורות הצעירים בתרבות מוסיקלית עשירה זו.
בהפקה המיוחדת "ארם נהריים: מוזיקה יהודית מהמרחב הכורדי", תבטא להקת בית אבא והפייטן דוד מנחם את הצליל הירושלמי השורשי. ארבעת חבריה מביאים בכפיפה אחת פיוטים מסורתיים מבית אבא והשפעות מודרניות יותר של מסורות מוסיקליות אתניות. החיבורים הללו - מסביר אלעד גבאי, מייסד הלהקה ונגן הקאנון שלה - הם חלק אורגני מן ההוויה הירושלמית. המרחב הכורדי, חבל הארץ המוכר כיום ככורדיסטן (ארם נהריים, במקורות), היה משופע בקהילות יהודיות בעלות מסורות מוסיקליות עשירות. העתק מצומצם של מרחב זה ניתן למצוא כיום בשכונות הוותיקות של ירושלים, דוגמת נחלאות הסמוכה לשוק מחנה יהודה, שנוסדו ונבנו בידי יהודים שהגיעו מקהילות שונות במרחב הכורדי. המוזיקה של הקהילות הכורדיות, על גווניה השונים, בוקעת בטבעיות מבתי השכונות הוותיקות של ירושלים, מן החצרות ומן הסמטאות, והייתה לאחד מסימני ההיכר של העיר.
במופע נוסף בפסטיבל, יחברו הסקסופוניסט אבטה בריהון ונגן העוּד והגיטריסט עמוס הופמן למופע המגשר בין מסורות מוסיקליות אתיופיות לבין אלתורי ג'אז. אליהם יצטרפו המקישן אלון יפה והפסנתרן עמרי מור.
אמנית הקול הבינלאומית ויקטוריה חנה והמפיק המוסיקלי גיא שרף יציגו עיבודים חדשים לנכסי צאן ברזל מן הזמר העברי לצד פנינות נשכחות מתקופת קום המדינה במופע "לךְ מחכים כל הפרחים". המופע יכלול שירים כ"צריך לצלצל פעמיים", "חנה'לה התבלבלה" ו"זמר" לצד שירים אחרים, בהם כאלו של זמרות שנשכחו לגמרי. זהו מופע שבמרכזו עבודת קול ושפה וירטואוזית, בעיבודים אקוסטיים ואלקטרוניים עכשוויים הכוללים ציטוטי צלילים מהתקופה ההיא - ונגינת עוּד.
מורין נהדר - זמרת וחוקרת שירתה של יהדות אירן - אשר נולדה באיספהאן ועלתה לירושלים בהיותה ילדה, תופיע עם התזמורת הסימפונית רעננה בעיבודים חדשים לשירים עממיים פרסיים, לפיוטים של יהודי פרס ולשירים העבריים הקלאסיים. הערב, בניהולו האמנותי של ד"ר מיכאל וולפה, ייחתם בשירים פרי עטם של המלחינים דוד זהבי, מרדכי זעירא, משה וילנסקי וסשה ארגוב, המתכתבים עם השירים הפרסיים שפתחו את המופע.
במופע "קלאסיקה, אוונגרד ועוּד" יבוצעו יצירותיה של המלחינה ציפי פליישר. יצירותיה הצבעוניות של פליישר הן תחנות רבות משמעות במסלול חייה: "גלימת הלילה" לקולות ילדים בדואים נוצרה בתהליך עבודתה עם ילדים ברהט בשנות השמונים; "בהרי ארמניה" נוצרה בהשראת מקהלת הנערות של הכנסייה הארמנית בעיר העתיקה בירושלים; את "דניאל בגוב האריות", המתארת את השר היהודי בחצר מלך פרס, הפיקה פליישר כווידיאו-ארט במסעה למצרים בשנות התשעים, שם ביקרה במנזרים קופטיים במדבריות שעל גבול סודן; ואילו "מוֹדֶרְנָה" המסקרנת נוצרה בעקבות שירתה הנועזת של המשוררת המצרית העכשווית אִימַאן מַרְסאַל, תושבת קהיר. יצירה זו, לזמרת סופרן, עוּד, צ'לו ופסנתר, תושר בערבית ובעברית. משתתפים: אֶמִיל גַ'מאַל (עוּד), רונה ישראל-קולת (סופרן), יוני גוטליבוביץ' (צ'לו), פיליפ לוריא (פסנתר).
הפסטיבל מתקיים בתמיכת משרד התרבות והספורט - מינהל התרבות, האיחוד האירופי, הקרן לירושלים, עיריית ירושלים - האגף לתרבות, הרשות לפיתוח ירושלים - מינהלת התיירות, מועצת הפיס לתרבות ואמנות, משרד החוץ - האגף לקשרי תרבות ומדע.
