מסכת עינוייו של החבר החלה כאשר בשלהי 2006, בעודו מהלך בשעה 10:00 בבוקר באחד מרחובות קמישלי, עצרה מכונית וממנה פרצו שלושה אנשים. השלושה הלבישו שק כהה על ראשו, ודחפו אותו לתוך המכונית. "פשוט נחטפתי", שחזר באוזני ס'.
ואז החלו החקירות והעינויים. החבר סיפר כי קרוב לשבוע ימים היה תלוי מרגליו, בניסיון להוציא ממנו את המידע. הוא אומר שלא עמד בעינויים, שכללו חִשמול אבריו המוצנעים. בשלב מסוים גם שברו את אפו במכות.
השבועיים הראשונים של העינויים עברו עליו בכלא אל-קמישלי, סיפר החבר. בדיעבד התברר שנושא החקירה של העצורים האחרים היה זהה. ככל הנראה, עלו תמונות די ברורות של ס' ושל התנועה, שהמשותף להן היה מידע שהגיע מאותו איש עסקים כורדי מארה"ב. ס' אומר באצילות שאינו חושד בו כמשת"פ, אלא שחוסר הזהירות והעסקים שעשה בסוריה בהכרח הביאו לחשיפת התנועה ולמעצר החברים. לדבריו, המציאות המסוכנת הזו לא השתנתה. עכשיו היא מסוכנת שבעתיים.
באותו שלב, בשלהי 2006, כשהגיעו השמועות הראשונות על העינויים, אומר ס', הוא יצר קשר עם 'אמנסטי' ועם ארגון משמר זכויות האדם (HUMAN RIGHTS WATCH) וביקש את עזרתם. לדבריו, פעילותם למען הכורדים עזרה מאוד למתן את מסכת העינויים. לפחות לתקופת מה.
אולם לחברו של ס' נכונו עוד מבחנים קשים מאוד. החבר, כך סיפר ל-ס', הועבר זמן לא רב אחר כך מן הכלא הראשוני לכלא של 'אמנת אל-דאולה' - אחד משלל ארגוני המודיעין הסוריים המופקד על ביטחון הפנים. מן הכלא הזה, שנוהל על-ידי הגנרל חאפז מחלוף, הועבר בהמשך לכלא 2931, שם בילה יותר משנה. לדבריו, זה הכלא האיום ביותר בסוריה. ממנו, במסגרת מדיניות של סבב אסירים לצורכי ביטחון, הועבר לכלא נוסף - סידנאיה, שם ישב באגף האסירים הפוליטיים.
בכלא סידנאיה, שאותו נהג לפקוד מאהר - אחיו של
בשאר אסד, נמשכו החקירות והעינויים. "בתקופה הראשונה בסידנאיה", סיפר החבר ל-ס', "פשוט הועלמנו. העינויים היו בעיקר קשירות. בילינו תקופות ארוכות מאוד בצינוק. אחר כך השתנו הדברים ועברו לחקירות מסודרות יותר, שנערכו אחת לשבועיים.
"המוטיב העיקרי בחקירות היה איומים. בעיקר על המשפחות בחוץ. איומים מסוג 'אביא לכאן את בתך, אחותך, אשתך, ואחלל אותן בפניך'. האיום הנפוץ השני היה מעצר ועינויים של בני משפחה". באחד המקרים ידע החבר על מקרה שבו נעצרו שלושת אחיו, גיסו ושכניו של אחד האסירים, נידאל אוסקן. החבר אמר שאלמלא פעילות של ארגונים מסוגו של 'אמנסטי', מן הסתם איש לא היה שורד את התקופה ההיא. "בכל אותה תקופה", סיפר החבר, "היה מפגש אחד עם המשפחה, שנערך לפני כשנה".
ס' אומר שהחבר שלו נשמע בו-זמנית שבור ונסער. השיחות עמו, הוא מקווה, יימשכו עוד זמן רב. יש הרבה על מה לדבר. "סוריה", הוא אומר, "בוערת. יותר נכון לוחשת". מתחת לפני השטח הבעירה חזקה מאוד. אם הוא צריך להמר אם המשטר ישרוד או לא, ס' אומר שאי-אפשר עדיין לדעת. לדבריו, נקודת האל-חזור קרובה מאוד, אולם המהלך המכריע עדיין לא התרחש.