מזכ"ל החיזבאללה, חסן נסראללה, ממשיך לנהל מלחמה פסיכולוגית עיקשת מול ישראל. כדי לשקם את מעמדו הפגוע בזירה הלבנונית, הוא מתאמץ להוציא 'שפנים' חדשים מהכובע הפוליטי הבלוי, והפעם הוא חזר לתחום שהוא מכיר היטב: סחר גופות. נסראללה הוכיח בשנית, כי הוא מנהיג טרור בזוי, אנטי-הומאני ושפל. אלא שלצד את, הוא שב והזכיר לנו תחום אחר, שהוא דווקא שולט בו היטב: תחום התקשורת המודרנית.
בעוד נסראללה מנופף בדיסקית החרוכה של הלוחם רס"ב רון משיח ז"ל, צה"ל נערך היטב לתגובה תקשורתית מקיפה. הוא רצה להוכיח לעולם כי נסראללה הוא מנהיג טרור לא אנושי, ציני ונקלה. על כן, החליטו בדובר צה"ל להוציא את נשק יום הדין: תגובה לקונית בת חמישים ותשע מילים. 59.
וכך נאמר: "הדברים הם מהלך ציני ומרושע של ארגון זה והעומד בראשו, אשר רומס ברגל גסה את הקוד האנושי הבסיסי ביותר של כבוד האדם ואינו מכבד אמנות בינלאומיות העוסקות בסוגיות אלו. הדבר מקבל משנה-תוקף לאור העובדה שארגון הטרור חיזבאללה מפר את הערכים המקודשים לכל הדתות, וביניהן דת האיסלאם. אנו קוראים לכל מי שעיניו בראשו להתבונן על האיש ומנהגיו השפלים, ולהוקיע אותו".
אכן, אלה דברים נכונים וראויים. נסראללה הוא מנהיג טרור עיוור לכל פן אנושי, איש נשק אשר צֶלם האדם זר לו. אלא שעתה עלינו לשאול בכנות: האם האסטרטגיה בה בחרו בצה"ל לנהל את מאבק התקשורת מול הבזוי שבטרוריסטים, היא אכן נכונה? ובכן, לא בטוח.
59 מילים של הֶסבר
כהרגלה בקודש, מדינת ישראל פספסה הזדמנות הסברתית נוספת. במקום 'לנצל' את המצב, ולהוביל מהלך תקיפה תקשורתי - נדם קולם של המסבירנים. דובר צה"ל הסתפק בתגובה לקונית יבשה, במקום להצביע על הקוד הגנטי הלקוי של סוחר גופות, והרי זו לא הפעם הראשונה שנסראללה מנופף בשרידי לוחמים.
גם גופתו של איתמר איליה, לוחם השייטת שנהרג במבצע חשאי בשטחי לבנון, הוצגה בריש גלי באופן מזוויע על-ידי אנשיו של נסראללה. ארגון החמאס, אגב, נוקט באותה השיטה בדיוק. בעבר, רגלו של חייל צה"ל הוצגה בדרך דומה על-ידי הארגון, ואם לא די: פעילי החמאס שיחקו בעבר 'כדורגל' עם ראשו של חייל ישראלי. הנה כי כן, היתה לנו הזדמנות הסברתית לתקוף שתי ציפורים במכה אחת: לקשר בין חמאס וחיזבאללה, לפגוע בתדמיתם, להשחיר את פניהם - ובצדק, על סחר וביזוי חלקי גופות חיילים. על כל אלה, וויתרו במשרד החוץ ובדובר צה"ל מראש.
ואנחנו? איפה הזיכרון ההיסטורי שלנו? האם בפרסום הודעה לקונית בת 59 מילים, ישראל אמרה את דברה? מה הלוגיקה ההסברתית שהניעה את אנשי ההסברה שלנו? והאם כולם עתה ישתחוו כפופים ויאמרו: נגלתה לעיננו הבשורה מסיני, חיכינו להודעת דובר צה"ל, ועתה אנו בטוחים: נסראללה הוא אכן אדם שפל? האם בפרסום הודעה שכזו, אפשר לחשוב ששכנענו את כל אנשי העולם בכך שנסראללה מרושע? האם בכך די?
ובכן, התשובה ברורה. במקום לצאת במסע תגובות מתוכנן, מקיף, רחב, בחרו בצה"ל לשגר הודעה יבשה לתקשורת, שאגב כך, אף אינה מופיעה באתרם הרשמי. אכן כן, לא בעברית ולא באנגלית. עיתונאי זר שירצה לאתרה, ייכשל בדרכו.
הלו, איפה האסטרטגיה?
במקום להוכיח לעולם רוטינת פעולה של טרור, שימוש באיברי לוחמים כדרך שבשגרה, אנו דווקא בשקט. אם כן: מדוע לא נתן דובר צה"ל דוגמאות קודמות של סחר איברים, של זלזול ופגיעה בקודים הומאניים? איפה בדיוק גוף המחקר והאסטרטגיה של דובר צה"ל? ומה הוא בדיוק עושה שם? איפה היצירתיות והמעוף?
חברים יקרים, תביאו עובדות. תוציאו תמונות. תציגו הוכחות. תעשו מה שהחמאס עושה; מה שארגוני זכויות האדם עושים. תשגרו דוברים, תפרסמו נתונים. למה לא לנצל את ההזדמנות שניתנה? למה להיכנע מראש?
הדברים זוכים למשנה תוקף, בעיקר לנוכח העובדה כי חיזבאללה מוגדר כ"ארגון טרור" בחמש מדינות בלבד: ישראל, ארה"ב, קנדה, הולנד ואוסטרליה. ולא רק זאת. נראה כי דובר צה"ל מהווה דוגמא יוצאת דופן בעולם התקשורת המודרנית, בהיותו גוף התקשורת היחיד, המייצג צבא במדינות המערב, המוותר על האינטרנט ככלי מרכזי במדיניותו התקשורתית.
את חשיבות האינטרנט הפנימו גם ארגוני הטרור האיסלאמיים. אל-קאעידה, לדוגמה, מנהל את מערכת ההסברה, התעמולה והגיוס היעילה שלו דרך האינטרנט, המשמש אמצעי רב ערך להפצת עיתונים וירטואליים, סרטוני וידיאו, קטעי אודיו ולקיום במה פתוחה לדיונים, הרצאות, שיתוף מידע וכיוצא באלה. מידת ההצלחה של ארגון אל-קאעידה ושלוחותיו להעביר את המסרים הרצויים, היא גבוהה ביותר. כל סרטון וידיאו של אוסמה בן-לאדן או סגנו זוואהירי, זוכה לחשיפה מיידית בראש מהדורות החדשות ברחבי העולם, וזאת מבלי שאל-קאעידה ישלם עבור "פרסומת החינם". ארגוני הטרור הפלשתינים פועלים באופן דומה, ולא רק הם. גם ארגוני זכויות האדם מנצלים את הרשת כדי להטמיע מסרים לעולם, ולהקל על גישתם לאמצעי התקשורת המובילים ביבשות השונות.
המטרה: מהפך!
בעיית ההסברה עליה אני חוזר ומתריע, איננה רק סוגייה הקשורה למחדלים בתפקוד אגף ההסברה של משרד החוץ או מחלקת ההסברה בדובר צה"ל. הסקת מסקנות על תפקודם של האחראים לנושא ההסברה, נתונה הרי בידי שרת החוץ ודובר צה"ל.
הבעיה העיקרית, אם כן, נוגעת
ב"מפגע לאומי" חמור, הממשיך להתקיים למרות דוחות מבקר המדינה, ונראה כי איש אינו עושה דבר כדי לתקן את המצב, משל היה ביוב זורם בהיקפים עצומים למי השתייה, והמערכת המופקדת על הנושא יושבת בחיבוק ידיים, תוך שהיא מצדיקה את חוסר עשייתה. חברים יקרים, אנחנו רק פוגעים בעצמנו. עלינו להתעורר. ובינתיים, נסראללה, אתה יכול להיות מרוצה.
