חסידי הטבעונות והצמחונות משוכנעים שבידיהם מצוי המפתח להצלת העולם, וכי רק באורח-חייהם ובתזונתם הסלקטיבית והבררנית יש כדי להבטיח תוחלת-חיים ארוכה. הם רק שוכחים שהסטטיסטיקה הרפואית דווקא אינה עומדת לצידם כל אימת שיש להוכיח זאת. שהרי בסופו של דבר, הם המיעוט, ואילו הרוב הגדול, הדוגל באכילת כל מזון ללא העדפה מסויימת, חי חיים ארוכים ושלווים לא פחות מהם.
יתר על כן, באחרונה הולך ועולה מספרם של הרופאים ומומחי התזונה שמשוכנעים כי תזונה לא-מאוזנת, כמו טבעונות וצמחונות, עלולה אפילו להזיק לבריאות הגוף, כמו גם לנפש.
בשלהי המאה הקודמת הלך לפניה שמה של יהודית שטהל, הכוהנת הגדולה של תורת הטבעונות. ממקום מושבה בכפר הטבעונים, אמירים, היא הכתיבה לציבור את משנתה הצרופה, וזו נקלטה על-ידי רבים וטובים שהלכו שבי אחריה. אלא שבחלוף הזמן נתגלה יותר ויותר החסר באבות המזון שצורכים הטבעונים והצמחונים. שטהל עצמה, שהקפידה על אכילת תחליפים לבשר ולדגים, נפטרה בדמי-ימיה, כשהוא מצומקת, כחושה וחלושה. הממצאים הרפואיים על-אודותיה הצביעו, בעליל, כי הימנעותה המוחלטת מאכילת החי, הזיקה באורח חמור לבריאותה וגרמה לה נזק בלתי הפיך.
את יהודית שטהל, שאותה הכרתי מעבודתי העיתונאית, אני מזכיר כאן רק כדוגמא, שהרי כמותה, מסתבר, יש רבים. בעצם ימים אלה התוודעתי לישישה תל אביבית, בעשור התשיעי לחייה, שבריאותה הידרדרה בשנה האחרונה לשפל המדרגה, רק משום שנכפתה עליה, באמצעות בתה, דיאטה "רצחנית" של שילוב צמחונות בטבעונות, תוך הימנעות מפורשת מבשר, דגים, פחמימות ודברי מתיקה, כשלכל אלה הורגלה כל חייה. אותה ישישה, פשוט לא ניזונה מעולם מאכילה סלקטיבית ובררנית.
את ה"מהפך" התזונתי של הישישה חוללה בתה, טבעונית אדוקה, שלא יכלה להסכין עם העובדה שאמה אינה הולכת בדרכיה. עד כדי כך היא העבירה אותה על דעתה, שהצליחה אפילו לשכנע את האם הישישה להיבדק אצל רופא טבעוני ולהישמע להנחיותיו, אף כי מצבה הבריאותי היה תקין, יחסית לגילה, ומעולם גם לא סבלה מחולי כלשהו.
נאמן לעקרונותיו ולאסכולה הטבעונית שלו, שינה הרופא את תפריטה היומי של הישישה מן הקצה אל הקצה. כך, למשל, יעץ לה להימנע לחלוטין, מאכילת בשר ודגים, וכתחליף תזונתי הציע לה שקדים, פירות, ירקות ומוצרי-חלב דיאטטיים. הוא גם רשם לה תרופות טבעיות, שאמורות היו לשפר את איכות הזיכרון שלה.
הישישה, שמעולם לא נהגה להמרות את פי בתה, קיבלה את המירשם החדש כתורה מסיני. אלא שחודש ימים לאחר שהחלה בדיאטה הרצחנית, הידרדר מצבה עד לבלי הכר. האשה, הבריאה לכל דבר, נפלה למשכב, נעשתה כחושה ומצומקת, עור-פניה הפך לחרוש-קמטים, מצב-רוחה הידרדר לשפל, ובעטיים של נדודי השינה שהחלו פוקדים אותה מדי לילה, נבצר ממנה לצאת במשך היום מן הבית, כמנהגה מימים ימימה.
המהלומה לא איחרה לבוא והכתה בה ללא רחם. עד מהרה מצאה עצמה הישישה באפיסת-כוחות מוחלטת והובהלה לבית החולים, שם אובחן כי מערכותיה קרסו בשל העדר אבות-מזון חיוניים לגופה. הויטמין B-12 שבגופה הידרדר לשפל המדרגה, וגרועה מכל הייתה האנמיה הקיצונית שפקדה אותה. רק במאמצים נואשים הצליחו הרופאים לייצב ולאושש אותה, כשעירויי-דם וגלוקוזה החזירו את מצבה לקדמותו.
כיום, חודשיים לאחר ההתערבות הרפואית, חזרה הישישה לימיה הטובים ושוב היא מתפקדת ומלאת חיים. "למדתי את הלקח ולא אחזור עוד לסורי" - מצטחקת הישישה באוזני כל מי שרק רוצה לשמוע.
ללמדך שמעשה בנות איננו, בהכרח, סימן לאמהות!
