סביר להניח שאתה או את הקוראים ברגע זה את השורות הללו הורים לילדים שנוסעים בהסעות לבתי הספר או הת"תים. לכן אני ממליץ לכם לקרוא עד הסוף. בישיבת הוועדה לביקורת המדינה, עסקו השבוע בדוח מבקר המדינה בנושא הרשויות המקומיות, והפעם בחרה הוועדה להתמקד בסוגית הסעות התלמידים על כל היבטיה. מערך ההסעות לבתי הספר בארץ הוא מערך אדיר שמוביל בכל יום כ-280 אלף תלמידים, מהם 40 אלף תלמידים של החינוך המיוחד, בתקציב העולה על מיליארד שקלים. התלמידים הללו ברובם ילדים קטנים, לפעמים בני פחות משש. מי אחראי לנהגים, לניסיונם ולהכשרתם? מי יודע מי הם הנהגים הבאים במגע עם הילדים והאם עברם נקי ללא דופי? על איזה אוטובוס או כלי רכב הם עולים, האם הם עומדים בתקנות?
כדי להבין את הנושא יש לדעת כי את המערך האדיר הזה מפעילות הרשויות המקומיות בשלושה אופנים: באמצעות כלי רכב של הרשויות, התקשרויות עם חברות הסעה או מתן כרטיסיות שהן מימון הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית עבור התלמידים הזכאים להסעה.
נציג משרד המבקר התחיל בסקירתו וציין כי מצא שיש מקרים שבהם ההתקשרויות עם קבלני הסעות אינן כחוק, אם מדובר במכרזים ואם בחוזים שנחתמו. "למשל", אמר נציג המבקר, "יש חוזים עם קבלנים שבכלל אין להם מספיק כלי רכב אז הם בעצמם שוכרים קבלני משנה". "ומי אחראי לכך?" שאל יו"ר הוועדה. "משרד החינוך", היתה התשובה. "משרד החינוך אינו אחראי לפיקוח על המכרזים", הגיבה בכעס האחראית להסעות במשרד החינוך, הגב' שוש ימין, "על המכרז לא, אבל על החוזים כן", ענה לה נציג המבקר, "משרד החינוך מכין בהתנדבות חוזים אחידים עבור הרשויות, אנחנו בכלל לא אחראים לניהול המכרזים, זו ועדה מיוחדת ברשויות המקומיות", ואז היא יורה את המשפט הבא: "אין לי דרך לפקח על העסקת עבריינים שמסוכנים לילדים בתור נהגים למרות שהתנאי מופיע במכרז".
יו"ר הוועדה המופתע תלה עינים שואלות בנציג מבקר המדינה: "מי מפקח? משרד החינוך או משרד התחבורה?" "זו הרשות המקומית", קיבל את התשובה. "יש כללים ברורים: תעודת יושר, אישור רפואי וכדומה". נציג המבקר המשיך בדבריו לגבי כשירות האוטובוסים ואמר כי גיל האוטובוסים צריך להיות עד 10 שנים, בעוד בחלק מהרשויות יש אוטובוסים שהם בני 14 שנה ואף למעלה מזה.
"יתרה מכך. אתם זוכרים את ההוראה לחגור חגורות בטיחות?" הקשה נציג המבקר, "ובכן מצאנו הרבה מאד אוטובוסים שבהם אין חגורות. ושימו לב לאבסורד, ב-77 רשויות מסיעים בכלל את התלמידים בשיטת הכרטיסיות, דהיינו בתחבורה ציבורית, ושם הרי אין בכלל חובה לחגור חגורות בטיחות. כך שיש ילדים שנוסעים עם חגורות ויש ילדים שלא". בתוך כך נתגלע ויכוח בוועדה בין נציגי המשרד לביטחון פנים ליו"ר הוועדה. "במשטרה אמרו שהם לא אוכפים את ענין החגורות - הם אמרו ניתן לזה זמן והילדים יתרגלו - וככה בדיוק כמו שהם התרגלו לחגור חגורות במכונית, הם התרגלו לחגור באוטובוסים".
"איך אתם יודעים את זה", שאל בתימהון יו"ר הוועדה. "יש לנו אנשים בשטח", ענו לו אנשי המשרד לביטחון פנים. "תסלח לי", תמה, "איזה נציגים יש לכם בתוך אוטובוס של ילדים?"
"הרושם הוא שאין בכלל פיקוח, לא גיל אוטובוסים, לא כשירות, לא חגורות ולא מכרזים. אני מכיר את זה", נאנח, "התחבורה יגידו שהמשטרה אחראית, המשטרה יגידו שמשמר אזרחי אחראי, ומשמר אזרחי יטיל את האחריות על הג"א".
נציג משרד התחבורה אמר בוועדה כי "מערכת ההסעות היא מערכת בטוחה, הרבה יותר מהסעות של הורים". "לאמירה הזו שלך אין שום כיסוי בדוח", ענה לו יו"ר הוועדה ושאל: "ומה לגבי קציני בטיחות? קציני רכב שמטפלים בצי האוטובוסים?" האחראי ברשות המקומית ענה לו כי "אם יש מעל 40 כלי רכב יש קצין רכב"."ואם אין?" שאל. "אז אין קציני רכב", ענה איש הרשות המקומית והוסיף כי "כך גם לכל חברת היסעים גם אם יש בה רק חמישה - שישה אוטובוסים" – "סליחה אני בדקתי ואין!" ענה נציג המבקר שהסביר כי כך בדיוק עובדת השיטה - מוסרים לקבלני משנה שלהם אין בכלל קציני רכב ואלה מעבירים את העבודות לקבלני משנה נוספים. "ומי מפקח על תחנות ההסעה?" שאל יו"ר הוועדה "זהו פר אקסלנס תפקידה של הרשות המקומית וגם משרד התחבורה", ענתה הגב' שוש ימין ממשרד החינוך, "ומה לגבי מקומות מסוכנים? הרשות המקומית יכולה לקבוע ללא אישור משרד התחבורה?" "בשביל תחבורה ציבורית צריך אישור שלנו", אמר נציג משרד התחבורה. "מה פתאם!" הזדעק ראש המועצה המקומית קדימה - צורן "משרד התחבורה מעורב בכל פרט".
יו"ר הוועדה: "ה' ישמור! מה יגידו אזרחים שצופים עכשיו בדיון הזה? האם משרד התחבורה טוען שרשות מקומית יכולה לעצור את האוטובוסים בנקודות פיראטיות? מה קורה פה? אתם שניכם חיים באותה מדינה?"
בקיצור- לא נהגים מפוקחים, לא אוטובוסים כשירים, אין קציני רכב, אין בכלל פיקוח בטיחותי, כל רשות מקומית עושה כטוב בעיניה. יש שלושה ארבעה אחראים, כאשר אין בכלל מישהו שלוקח אחריות כוללת. לכן - טוב תעשו הורים יקרים אם כבר במוצאי שבת תתקשרו אל המועצה המקומית ותבררו - מי מסיע את הילד שלכם ומי אחראי לגורלו.