אולמרט הפנים, כנראה, את התובנה שש"ס תפיל את ממשלתו אם תנהל מו"מ אמיתי על ירושלים. מצד שני הוא חייב לתחזק את דורגל השקרים שהוא נשמת אפו של משטר קדימה: שאפשר להביא גם שלום עם הפלשתינים וגם ביטחון, ושהמיכשול היחיד לכך הוא ה"ליכוד".
ומה עושה פוליטיקאי קטן בצר לו? מוכר נכסים ברי-קיימא תמורת הישרדות קצרת טווח: הוא מניח על השולחן את רמת הגולן כשהתמורה המצופה היא, אליבא דפואד היום ברדיו, "ניתוק סוריה מציר הרשע". ואני, רשע שכמותי, זוכר איך השתלח השמאל ה"שפוי" בשרון ובגין על שהעלו בדעתם, כשתמכו בבשיר ג'ומייל, שבכוחה של ישראל להנהיג במזרח התיכון סדר חדש.
אז, טרם שנשחקה הרתעתה של ישראל עד-דק, כוונה כזו נראתה להם "הזויה". היום אותו שמאל מציע לנו שישראל תיצור סדר עולמי חדש: ארה"ב מנסה שנים, בלא הצלחה, לפרק את ציר הרשע, אבל ישראל של אולמרט וברק – זו שניגפה בפני הפלס"ר של הציר הזה–דווקא היא תצליח. ברגע האמת סירב אסד האב, למרות שהיה בשפל הנמוך ביותר בקריירה שלו, לקבל מקלינטון את כל רמת הגולן תמורת איזשהו "שלום אמת", מן הסתם מפני שאפילו אז העריך שאם יהיה סבלני מספיק הוא יקבל הכל ללא תמורה. מהבוקר מנסה משטר אולמרט "למכור" לנו את הרעיון שבעיני אסד הבן פחתה בינתיים ההסתברות שזה יקרה, והוא כנראה צודק כשהוא מניח שאנחנו אידיוטים: אנחנו מוכיחים לו זאת בעליל יום-יום בעצם העובדה שאנחנו ממשיכים לסבול את הנהגתו ואת נזקיה הבלתי-הפיכים.
הגולן הוא, לכאורה, טרף פוליטי קל. ראשית, אין סיכוי שתקום בציבור תנועה המונית להגנת האינטרס ה"פרטי" של כ-30000 תושביו: למה? מפני שזה לא קרה בעת פינוי הישובים מעזה ומהשומרון, ומפני שאפילו מיליון ישראלים חלשים שישבו חודש במקלטים לא הצליחו לגייס לטובתם את הסולידריות של החזקים, תושבי מדינת תל אביב-רחביה, כדי להפיל את המשטר המרושע שהפקיר אותם לגורלם מידיי נסראללה.
שנית, גם ה"קדוש" רבין וגם ה"רשע" נתניהו ניהלו מו"מ על הגולן, ומדוע תיגרע זכותו של אולמרט? ושלישית - הבונוס הפוליטי. הרי גם ברק ניהל כראש ממשלה מו"מ על הגולן, ומו"מ כזה ישמש עבורו ועבור שאר שרי העבודה תירוץ נפלא להישאר בממשלה: אולמרט משסה את פרידמן בביניש? הפלשתינים-כמה מפתיע- מעדיפים ניצול הצלחה מול ממשלה ישראלית הניגפת בפניהם על פני ספין אנאפוליס של הממשלה? הרי "האחריות הלאומית" נוכח הסיכוי "לנתק את סוריה מציר הרשע" מחייבת לבלוע הרבה צפרדעים לטובת עתיד ישראל.
לסורים יש לפחות סיבה אחת טובה לקיים מראית עין של מו"מ עם ישראל: הופעה טלוויזיונית שערורייתית של פואד בטלוויזיה אחרי מלחמת לבנון בעניין שחיקת ההרתעה הישראלית מול החיזבאללה. כשנלחץ ע"י המראיין בשאלה מדוע, למרות איומייו טרם הבריחה מלבנון לא הגיב ברק בזמנו על חטיפת החיילים ע"י החיזבאללה מייד אחריה השיב בגילוי לב: התנהל אז מו"מ חשאי עם הסורים והוא, ברק, לא רצה "לפוצץ" אותו ע"י פעולה בלבנון.
סוריה מתארגנת היום, גם בלבנון, למלחמה נגד ישראל. ההכנות בעיצומן, ולהשלמתן דרוש זמן. ישראל יודעת זאת ועלולה לתקוף כדי לשבש את ההכנות הללו. שר הביטחון הוא אותו ברק שאת אופן חשיבתו העביר להם פואד בטלוויזיה, שיתוף האינטרסים שלהם עם ברק ועם אולמרט ברורים לסורים: שרידותם הפוליטית בכל מחיר, כאשר התמורה שמקבלים הסורים היא הבשלת הכנותיהם למלחמה. הם יודעים שכל עוד מושטת התותבת שלהם ל"שלום" תתחב ממשלת ישראל את ראשה לחול, תקרא לתותבת הזו "יד" ותדחה את שיבוש הכנותיהם למלחמה.
כל מי שמצקצק כעת בלשונו למקרא הדברים ה"קיצוניים" הללו ראוי שיזכור: ממשלות ברק ושרון עצמו עיניהן נוכח בניית הכוח של החיזבאללה מעבר לגבול לטובת "שלום הצימרים" בגליל כמו שהם עצמם אמרו, או לטובת ה"הינתקות" כפי שסבורים מלעיזים כמו הח"מ. מי שטוען שהם לא יחזרו על כך לטובתם האישית - שיקום.
משטר שרון הצליח ב-7 שנים להפוך קולקטיב סולידרי למעשה –טלאים של קבוצות אינטרסים אותם הוא מסכסך זו בזו כדי להמשיך למשול, ובל נשלה את עצמנו: גם את הגולן הוא ישליך טרף לסכסוך הזה כדי לקנות עוד כמה חודשים בשלטון, כפי שהיה מוכן לעשות לירושלים. גם אם אין במו"מ הזה ממש, אפילו ה"ספין" שלו משרת את שרידות הממשלה, ואם תוך כדי כך מופקרת לידיעת האוייב אינפורמציה חיונית על נכונותה של ישראל לויתורים - לו יהי כן.
הכתובת על הקיר: עבריינים שולטים בנו, והמשטר רקוב עד היסוד. אל תגידו שלא ידעתם.
