במסגרת תיקון 147 לפקודת מס הכנסה, אשר נכנס לתוקפו ביום 1.1.06, הוסף על-ידי המחוקק פרק שלם העוסק במיסוי נאמנויות בישראל. במסגרת פרק זה, נקבעו על-ידי המחוקק ארבעה סוגי נאמנויות: "נאמנות יוצר תושב חוץ", "נאמנות לפי צוואה", "נאמנות נהנה תושב חוץ" ו"נאמנות תושבי ישראל". בהתאם להוראות הפקודה, החיוב במס יעשה בהתאם לסוג הנאמנות.
ביום 8.5.2008 אושרו על-ידי ועדת הכספים של הכנסת שתי תקנות אשר עניינן נאמנויות. האחת, תקנות מס הכנסה (הוראות לעניין תיקון שומת הכנסת הנאמן וקביעת רווח הון בידיו בעקבות חלוקה לנהנה תושב חוץ), התשס"ח- 2008 והשנייה, תקנות מס הכנסה (ייעוד הכנסה לנהנה יחיד תושב חוץ וקביעת רווח הון בנאמנות מיועדת), התשס"ח- 2008 (להלן: "התקנות החדשות").
בתקנות החדשות נקבעו שתי סוגי נאמנויות נוספות, מעבר לאלה הקיימות בפקודה – "נאמנות מוטבת" ו-"נאמנות מיועדת", אשר לכל אחת מהן ישנה הגדרה מפורטת בתקנות החדשות. אחד החידושים בתקנות הינו שבעוד שקודם לתיקונן, בנאמנות תושבי ישראל (נאמנות שבמועד יצירתה יוצר אחד לפחות ונהנה אחד לפחות בה היו תושבי ישראל וכן בשנת המס היה יוצר אחד או נהנה אחד לפחות בה תושבי ישראל), ראו את הכנסת הנאמן כהכנסתו של יוצר הנאמנות, התקנות החדשות מאפשרות בנאמנות תושבי ישראל לייחס את הכנסת הנאמן לנהנים תושבי חוץ במקרה שיש כאלו, כך שיראו את חלק ההכנסה האמור כאילו הופק בידם ולא בידי יחיד תושב ישראל, בכפוף לסייגים הקבועים בתקנות החדשות.
חשיבות התקנות החדשות מתעצמת נוכח העובדה שנקבע שהן יחולו רטרואקטיבית החל מיום 1.1.2006, המועד שבו, כאמור, התווסף על-ידי המחוקק פרק מיסוי הנאמנויות לפקודה.
