X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
ראיתם הצגה לאחרונה? כנראה שלא שילמתם מחיר כרטיס מלא בג"צ נדרש כבר בעבר לעשות סדר בתקציב התיאטראות בארץ. הפסיקה אמרה אז שעל המדינה לקבוע קריטריונים ברורים מאוד להקצאת הכספי הקאמרי נהנה כיום מ-22 מיליון שקלים בשנה כתמיכה ציבורית, אך נעם סמל עדיין מלין על תקציב נמוך מדי ומוכר כרטיסים בזול
▪  ▪  ▪
"מגרדים" כסף מקרנות ונדבנים. הקאמרי [צילום: מיקי קורן]
מקפידים על כל שקל. נעם סמל, מנכ"ל התיאטרון [צילום: אורי אלוני]

לקהל המוחא כפיים בעמידה למשתתפי 'כנר על הגג' בתיאטרון הקאמרי, אין מושג במספרים שמסתתרים מאחורי הפקת הענק. הוא אולי יכול לראות ולספור את 35 האנשים שבחזית הבמה ואת עשרת המוסיקאים שבתזמורת. אבל הוא אינו רואה את החשמלאים, התאורנים, אנשי הסאונד, המאפרים ושאר העובדים מאחורי הקלעים, שהופכים את ההפקה של כנר על הגג - שעלתה עד להצגת הבכורה כ-2.5 מיליון שקל - לפרויקט של 80 איש בכל ערב.
תיאטרון הקאמרי, כמו כל תיאטרון רפרטוארי במדינה, נהנה מסובסידיה ממשלתית ועירונית. כתיאטרון העירוני של תל אביב זוכה הקאמרי להקצבה של 11 מיליון שקל לשנה מעיריית תל אביב ו-11 מיליון שקל לשנה ממשרד החינוך והתרבות. אבל הכסף הזה לא מגיע בקלות, לפחות לא כמו שהדבר היה עד לפני שלוש שנים, בטרם קבע הבג"צ שיש להסדיר את חלוקת ההקצבות לתיאטראות - בכל הרמות והמסגרות - על-פי קריטריונים ברורים.
עוגת 80 מיליון השקלים
באוגוסט 2005 פורסם ב'ילקוט הפרסומים' הנוסח הסופי של מבחני התמיכה הממשלתית הנערכים לתיאטראות רפרטואריים, שמטרתם כפי שהוגדרה: "לסייע לתיאטראות לקיים פעילות תיאטרונית איכותית; לעודד ולייצר תיאטרון ישראלי מקורי; לקיים פעילות ייחודית הנותנת מענה למגוון הצרכים התרבותיים בקרב האוכלוסיה; לפעול ברחבי הארץ ולהופיע לפני מגוון רחב ככל האפשר של קהלים; לבסס את הפעילות התיאטרונית לרבות זו שמתקיימת בהמשכיות ולקדם את היצירה, המגוון והחדשנות של הפעילות התיאטרונית בישראל".
כדי לקבל חלק יחסי בעוגת התמיכה הכללית, ששיעורה כ-80 מיליון שקל בשנה, חייבים התיאטראות לעמוד בשורה משוקללת של קריטריונים, שכל אחד מהם נושא בצדו ניקוד, אשר מרכיב בסופו של דבר את סך כל הזכאות. התמיכה נקבעת בהשוואה לפעילות המוסד שקיבל את התמיכה בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה, ובהתאם למשתנים השונים הקבועים במבחני התמיכה. כך נקבעו סעיפי המבחן, ושיעורו של כל אחד מהם לקביעת הסכום שיקבל התיאטרון:
מספר ההפקות - 25%
מספר ההרצות - 20%
מיקום התיאטרון - 6%
מיקום ההרצות (דהיינו, כמה קילומטרים עברה ההצגה למקום ההופעה) - 8%
הוותק - 6%
הייחוד הלשוני - 7%
הרפרטואר - 9%
מורכבות ההפקות (בין השאר, מספר המשתתפים על הבמה) - 6%
עידוד יוצרים ומבצעים בתחילת דרכם - 5%
תרומה לקהילה וחינוך לתיאטרון - 4%
עידוד הפקות פרינג' - 4%
"התיאטרון בישראל אינו דומה לתיאטרון בשום מקום בעולם המערבי", אומר סמל, שהתחיל את דרכו כמפיק פרטי, המשיך לתפקיד מנכ"ל תיאטרון חיפה ומשם למינוי כקונסול תרבות בניו-יורק, בטרם נחת בכס מנכ"לות הקאמרי. "למשל, אין אף תיאטרון בעולם שיוצא לכל-כך הרבה הופעות מחוץ למקום מושבו העיקרי. הקאמרי מעלה 2,000 הצגות בשנה, מהן כ-800 מחוץ לתל אביב. אין גם אף תיאטרון בעולם המערבי שהתמיכה הציבורית בו היא כל-כך נמוכה. התמיכה בקאמרי היא פחות משליש מתקציבו, בעוד שהממוצע בעולם המערבי הוא 50 עד 60 אחוז. בגרמניה ובשוויץ, למשל, התמיכה היא 90 אחוז!". בישראל התיאטראות נתמכים גם על-ידי קרנות ידידים בחו"ל ונדבנים בארץ ובעולם.
לתיאטרון הישראלי יש גם מחוייבות קהילתית, שכאמור מקבלת ביטוי גם באחד מסעיפי התמיכה. במשך שמונת החודשים האחרונים הוריד התיאטרון הקאמרי במאי, כוריאוגרף, עוזרי במאי, טכנאים ומערכות קול לעיר שדרות, כדי להעלות בעזרת שחקנים מקצועיים וכישרונות מקומיים את המחזה המוסיקלי 'סאלח שבתי'. ההצלחה בה התקבלו שתי הצגות הבכורה במתנ"ס בשדרות הביאה את הנהלת הקאמרי לצרף את המחזה לרפרטואר הסדיר, והוא יועלה גם במרכז הארץ בהשתתפות השחקנים משדרות.
את הבסיס לתקציב של הקאמרי, שיעמוד השנה על 80 מיליון שקל, מספקים 40 אלף המנויים שנרכשים במהלך השנה באמצעות ועדי עובדים ובאמצעות מחלקת טלמרקטינג שהתיאטרון מפעיל. סמל אומר שרוכשי כרטיסים במחיר מלא הם בסך-הכל 20% מהצופים. כל האחרים נהנים ממגוון של הוזלות במחירי הכרטיסים: החל מרכישות מרוכזות של כרטיסים במקום העבודה, דרך כרטיסי בונוס שמחולקים על-ידי חברות אשראי וכלה במחירים מיוחדים לגמלאים ולקבוצות אחרות.
יותר כשרונות צעירים
אז צריך ממש אומץ כדי להחליט על הפקה שעולה 2.5 מיליון שקל?
"אומץ? זה פחד מוות ממש", מאשר סמל, "לפני ואחרי שמקבלים החלטה כזאת, אני והמנהל האמנותי של התיאטרון, עמרי ניצן, מגייסים את כל הניסיון המקצועי שלנו, את כל הבטוחות הכלכליות, את התכנון הכי נכון שאפשר. הצרה היא שבמדינה הזאת הלא-ידוע הוא הדבר היחיד שידוע מראש. לכן צריך לעבוד לפי תקציב שלוקח מראש את כל התרחישים, ומכין להם את הפתרונות ההולמים.
"עלייה אחת במחירי דלק, למשל, משבשת לנו את כל חישוב ההוצאות של הנסיעות לפריפריה. כך גם הקפיצות בתעריפי הביטוח, והנפילות של הדולר שמקטינות את הסכום בשקלים שאנחנו מקבלים מקרנות 'ידידי התיאטרון' בחו"ל. ועוד לא דיברנו על מצבי חירום ביטחוניים או מלחמות. במלחמת לבנון השנייה השתתקה הפעילות לארבעה חודשים, כי למי היה ראש ללכת לתיאטרון".
למרות הבעיות התקציביות ישנו תחום אחד שמחמם את הלב: הכישרונות הצעירים שצומחים בארץ. "אין ספק שהיום הרבה יותר קל למצוא צעירים לתפקידי 'קורוס' - מקהלה, רקדנים, זמרים - מאשר לפני 30 שנה. פעם לא היו צעירים שידעו גם לשיר, גם לרקוד וגם לשחק.
"היום ישנם רבים כאלה, בעיקר הודות לבתי-הספר למשחק או תוכניות טלוויזיה כמו 'נולד לרקוד' ו'כוכב נולד', שמגלות אותם, מטפחות אותם ומכשירות אותם לטובת ההפקות הפרטיות שבהמשך".

תאריך:  18/07/2008   |   עודכן:  18/07/2008
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
לנהל תיאטרון זה לא משחק
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
אם ההצגה נגד ישראל ,יש עוד
מרק טווין  |  19/07/08 09:16
 
- אמת לאמיתה!! וצריכה היתה להאמר ל"ת
הניה  |  19/07/08 10:02
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
נסים ישעיהו
כשיהודי נסחף בזרם החיים וקצת מתרחק מריבונו של עולם, זה עניין שניתן לתיקון בקלות יחסית. הוא הרי לא רוצה להתרחק, רק נסחף, אז ברגע ששומע קריאת כיוון – הוא חוזר בשמחה    כאשר אותו הדבר קורה על בסיס של הצדקות אידיאולוגיות – זה כבר מסובך הרבה יותר
אמיר קוליק
הזמנתו של אסד לוועידת פריז, מעבירה מסרים בעייתיים ביותר ולמעשה מהווה אישור וקבלה אירופיים לתמיכתה של דמשק בטרור, לקשריה עם אירן, למדיניותה בלבנון ולמו"מ העקיף הבעייתי שלה עם ישראל
דר' יובל ברנדשטטר
מערכת החינוך הישראלית נמצאת בקריסה על אף הכספים הרבים שמוזרמים אליה    דווקא ההשכלה הגבוהה ששומרת על איכותה, סובלת מחסרון תקציבי    הפתרון: להעלות את שכר הלימוד, כמקובל במדינות רבות, אך גם לתגמל מי ששירתו את מדינתם במשך שלוש שנים ונלחמו למענה
דר' אברהם בן עזרא
הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מתעלמת לא אחת מזכויות של אזרחים בעלי זכויות במקרקעין וגורמת להם פגיעה והפסד ללא כל דיון    כל עוד זהו המצב, יעיל יותר בכל מקרה של פגיעה במקרקעין להפעיל שירותי מומחים ולא לסמוך על המקצועיות ו/או על האובייקטיביות של הוועדה
דר' צ'לו רוזנברג
שלמה גולדווסר מתראיין לפני הבשורה המרה. מעביר מסר של חוזק, בוז לחיזבאללה ומשבח את המדינה. עיתונאי אינו מתאפק ושואל "ומה עם משפחת הרן ומשפחת ארד? האם זה היה כדאי?" ושלמה, בתעצומות נפש, מסביר ומפרשן. מדבריו ניתן להבין שזהו "משפט שלמה" תרתי משמע
רשימות נוספות
העתיד שייך למולטיקאסט  /  מושיק קוברסקי
נסיונות להקים דיסני וורלד ישראלי   /  גור סלומון
דרושים עניים   /  ג'ק יואינג
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il