הדיון הנוקב על הבחירה השערורייתית של פקידי האוצר לקצץ שבועיים מחופשת הלידה, הוא דיון ראוי. יש כאן שיטתיות לא ראויה של בזבוזי ענק לצרכי אתנן פוליטי לישיבות ולמגזרים המפעילים לחץ על האוצר, ומאידך שורת קיצוצים דווקא בזוטות שמסייעות לתחושת הרווחה של אוכלוסיות מוחלשות ונטולות השפעה על גליון האקסל של תקציב המדינה - נשים בכללן.
אולם אף אחת מאיתנו לא נתנה את הדעת לשאלה המהותית - מדוע הוארכה מלכתחילה חופשת הלידה ל-14 שבועות, האם זה נחוץ ומה הנזק שהארכת חופשת הלידה עלולה לגרום לנשים בשוק העבודה בישראל.
לפני כשנתיים ביקרה בארץ, בהזמנת קרן 'אברט', חברת פרלמנט גרמניה. נפגשנו איתה במשרדי הקרן על-מנת לשמוע מה עושה ההארכה הזוחלת של חופשת הלידה, למעמדן ולמידת השתתפותן של נשים בגיל הפיריון בשוק העבודה. מסתבר שבדומה למתרחש במדינות סקנדינביה, עקומת ההשתתפות הזו יורדת פלאים בגילאים 25-40. נשים גרמניות צריכות לבחור בין שתי אפשרויות שמחירן בלתי נסבל - צמצום השתתפותן בשוק העבודה, או ויתור על הבאת ילדים לעולם. גרמניה, שכבר עברה לפנינו את גל הפופוליזם שמדגיש את זכויותינו רק בתחומים בהם ממילא יש לנו בלעדיות, התעשתה לכשהגיעה לנתוני ילודה שלילית.
12 שבועות זה מספיק: החוק הישראלי מממן לנשים זמן מספיק למנוחה, הסתגלות להורות, החלמה מהלידה ושהייה עם התינוק/ת, ואף מגן עלינו מפני פיטורין במידה ובחרנו להאריך את תקופת החופשה. זוהי חקיקה סוציאלית (בניגוד למקבילתה האמריקנית - המאפשרת 10 ימים בלבד) המאזנת בין תקופת ההיעדרות ה"נסבלת" ממקום העבודה, מבלי לפגוע כלכלית במעסיק (ובהתאם - בכלכלת המדינה) מחד ובצרכי המשפחה מאידך. אישית, ילדתי פעמיים. בפעם הראשונה חזרתי לשוק העבודה לאחר 8 שבועות, מבחירתי. בפעם השנייה - לאחר 24 שבועות, גם אז מבחירתי. אף אחד לא הפריע לי, כך או כך.
אם לשוב לפתיח, ראוי שאותם שבועיים שקוצצו (בחטא מדיניות מחיקת המשבצות באקסל, שאינן מוגנות על-ידי קבוצה לוביסטית חזקה - ולא ממניעים ענייניים או ערכיים) מחופשת הלידה המשודרגת - לא יושבו לנשים, בהן הארכת חופשת הלידה פוגעת מהותית, מעמדית, תעסוקתית ומבחינת פערי הקידום והשכר, אלא יועברו כשי של המדינה לאבות דווקא - שעד היום אין הכרה בזכותם לחופשת לידה נפרדת מזו של האם.
הפמיניזם החדש הוא פמיניזם פרגמטי, המכיר בחשיבות התמיכה הסוציאלית של המדינה בתפקודים אמהיים ונשיים, ולצידם בחשיבות העצומה של התמיכה בהפיכת שוק העבודה לידידותי למשפחה כולה. בכך, ניתן יהיה למוסס חלק מהסטיגמות התרבותיות שמשאירות נשים באופן קבוע בתחתיתה של סקאלת הפערים. תנו 12 שבועות בלבד לאמהות, שבועיים לאבות, ובא הן לציונה והן לציון גואל.
