מזה כמה ימים שמתחרים ביניהם שרי ממשלת ישראל, על צבירת כותרות בהכפשת ציבור המתנחלים ואוהדיהם. אין ספק כי מערכת הבחירות שבפתח מדרבנת אותם ומוציאה מפיהם התבטאויות רוויות שנאה, והכפשות כנגד ציבור שלם. בראש השנה האחרון, למי ששכח, התחיל העליהום על המתנחלים והימין, שעה קלה לאחר הפיצוץ סמוך לביתו של שטרנהל, ימים ספורים לאחר מכן הואשמו המתנחלים ברצח נער ערבי בבקעת הירדן. באירוע הראשון עדיין לא נתפס אף אשם ואין אפילו חשודים, ובאירוע השני התברר כי שלח הנער את ידו לנפל של פגז וקיפח כך את חייו.
והנה חלף לו כחודש מאז, שבו הוחלט כי הולכים לבחירות, וגם יום הזיכרון לרבין כבר כאן, ואין כר יותר פוריה מזו עבור שרים מן השמאל לפתח את "הסטריאוטיפ המתנחלי השלילי", לתפוס עוד כמה כותרות, לעשות שרירים ולקרוץ למצביעיהם הפוטנציאלים אי שם בבתי הקפה של תל אביב. נכון, אמירות בוטות מאוד מצד מתיישבים בודדים בחברון ראוי שיגונו בחריפות כי צה"ל זה אנחנו, אחינו, בנינו. אך הניצול הציני שעשו ברק, רמון, בן-אליעזר ואחרים נגד כשלוש מאות אלף מתנחלי יהודה ושומרון וכנגד תומכיהם ואוהדיהם בכל רחבי הארץ, שהינם אזרחים שומרי חוק, שרבים מהם נושאים בנטל השירות הקרבי ושירות המילואים בצה"ל שהם חלק ממנו והוא חלק מהם, ראוי אף הוא לכל גינוי.
אני סמוך ובטוח שמאות אלפים אזרחים אלה שסופגים עכשיו את קיתונות השנאה ואת ההאשמות המוטחות בפניהם הנם אזרחים ישרים ללא אשמה כזו או אחרת, נקיי כפיים ובטוח שלא פגעו בשערה מראשו של חייל או חיילת צה"ל, וזאת לעומת השר רמון שאמנם לא התבטא נגד צה"ל אך ביצע מעשה מגונה נגד חיילת צה"ל והואשם בגין עבירה זו.
לעליהום של השרים ושל חברי הכנסת מן השמאל הצטרפו באמירות בלתי אחראיות ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה. אם יש ממש באמירותיהם שהרצח הפוליטי הבא בפתח, מוטב שימלאו את תפקידם כראוי, יפעלו, יעצרו, יסכלו את הרצח שמפניו הם מזהירים במקום לספק עוד כותרת ועוד תמונה. מוטב שימתינו עם הכותרות והתמונות עד שישבו הם על כסאות הכנסת, אם רצונם בכך.
עכשיו בואו נבדוק מי פה פוגע באמת בחיי צה"ל. מזה כמה שנים מתפרעות קבוצות של פעילי שמאל אנרכיסטים עם חיילי צה"ל ושוטרי מג"ב בבלעין, בנעלין, בחברון (כן חברון), בדרום הר חברון, ביצהר ובמקומות אחרים. האנרכיסטים מתוגברים בפעילים זרים שהתקשורת אוהבת להעניק להם את הביטוי "פעילי שלום", וביחד עם ערבים, ופוגעים פיזית ופוצעים חיילים. מדי שבוע ולעתים אף מדי יום אנו שומעים על שוטרי מג"ב וחיילים שנפצעו קל, בנעלין למשל, אך מן הראוי לזכור את שוטר מג"ב נתן יסאיס ז"ל מלוד, שנהרג בעת מרדף אחרי מתפרעים בבלעין, את סגן מפקד הפלוגה ששבר את האף, את חייל השיריון שאיבד את עינו ופציעות חמורות נוספות שמדווחות ותופסות מבזק אחד או שניים.
תגידו שהייתי תמים, אבל ציפיתי מאותם שרים בעיקר הגנרלים שביניהם שיתבטאו ויפעלו גם כנגד אותם הגורמים שלא רק מתבטאים אלא שפוגעים בחיילינו. גם את מוצא פיו של המפכ"ל שמן הראוי שיגבה ויגן על שוטריו, לא שמעתי. אך בזמן שהשרים ימשיכו קרוב לוודאי בניסיונותיהם לצבירת נקודות פוליטיות, באמצעות מסע הכפשות זה, והמפכ"ל יורה על חקירות של מתנחלים המתבטאים בחריפות - ימשיכו להיכנס לארץ "פעילי השלום" הזרים, יחברו לפעילי השמאל האנרכיסטים וביחד עם הערבים לא יכלו את זמנם בהתבטאויות נגד חיילי צה"ל ושוטרי מג"ב, אלא ימשיכו, כהרגלם, לפגוע בהם ולפצוע אותם באין מפריע ללא איומים בצווי הרחקה ובמעצרים מנהליים וללא גינויים מצולמים ומתוקשרים של רמון וחבריו לשולחן הממשלה. אלה ימשיכו לתקוף רק צד אחד ולגבות בשתיקתם את עברות הצד השני.
