|
כאימא לילדה החולה בניוון שרירים ומרותקת לכיסא גלגלים המתגוררת בין יבנה לצומת ביל"ו, אני מכירה מקרוב את ההתמודדות היומיומית של אנשים מוגבלים. על-מנת להקל עליהם את ימי המלחמה ולגרום להם להרגיש בטוחים ומוגנים עד כמה שניתן, חשוב להקפיד על מספר דברים, שעשויים להפוך אותם מהחוליה החלשה בבית - לחוליה התומכת והחיונית ביותר:
- התאימו את הממ"ד לאדם המוגבל: המקום הטבעי בו "מתנחלים" רוב המוגבלים בשעה שכזו הוא בסמוך לממ"ד או בתוכו, ועל כן חשוב לדאוג לא רק לנוחות וביטחון בממ"ד, אלא להתאים אותו כך שייספק עיסוק ובידור לבעל המגבלה לאורך שעות היום הארוכות. הצבת מכשיר טלוויזיה בממ"ד, מחשב עם חיבור לאינטרנט, ספרים ומשחקים, מאפשרים לסובלים ממגבלה להמשיך בחיים שפויים, למרות עתות המלחמה;
- נגישות לממ"ד: לא כל הסובלים ממגבלה יכולים לשהות בממ"ד לאורך שעות היום, והיות אדם מוגבל מתקשה להגיע במהירות למרחב המוגן - יש לדאוג לכך שהוא יוכל לעשות זאת במהירות הנדרשת. יש להציב אחראי קבוע לכל אדם הסובל ממגבלה, אשר ידאג באופן קבוע להעביר אותו במהירות אל האזור המוגן. הדבר נכון במקומות שכבר נחתו בהם רקטות, כשם שהוא נכון לכל אותם מקומות שלא חוו נפילה, אך נמצאים במרחב הנתון לאיום הטילים בכללותו;
- התרגול מרגיע: תרגול יומיומי של פינוי מהיר אל הממ"ד, למרות שהוא כביכול מטלטל את האדם המוגבל, יכול לתת לו תחושה של שליטה וביטחון, ולהפסיק אצלו מחשבות חרדתיות כמו "מה יקרה אילו תהיה אזעקה גם אצלנו". חשוב כמובן שהתרגול ייעשה על-ידי אותו אחראי הקבוע על האדם בעל המגבלה. חשוב גם לקבוע החלפת משמרות מסודרת, במקרה שהאחראי חייב להיעדר מהבית. לא מומלץ שכולם יהיו אחראיים, כי אז למעשה אף אחד לא אחראי - והאנשים הסובלים ממגבלה עלולים להיוותר מאחור;
- חשוב לישון בממ"ד: בשל מגבלת התנועתיות, כדאי שהאדם המוגבל יישן בממ"ד. במידה וזה ניתן, מומלץ שמישהו מבני המשפחה ילון איתו, על-מנת להפיג את בדידותו המעצימה פחדים וחרדות. במקרה שבעל המוגבלות לא יכול ללון בממ"ד עצמו, הצבת מיטה על גלגלים בסמוך לממ"ד, או כל פתרון לפינוי מהיר ונוח לממ"ד יכולים להוות עבורו פתרון חיוני ומרגיע;
- אל תשאירו אותו לבד: אנשים הסובלים ממגבלה סובלים ביומיום מבידוד חברתי, האחראי בין השאר לפגיעה בדימוי העצמי שלהם ועלול לגרום להם גם בשגרה לדכדוך ודיכאון. בעת חירום, הבדידות עלולה להחריף ולהגביר את הפחדים והחרדות של האדם המוגבל עוד יותר, ולכן חשוב לדאוג לו לחברה זמינה - להזמין חברים שלו או לוודא שבני המשפחה יהיו איתו, כמובן בהתחשבות בצרכיו ורצונותיו;
- תנו להם תפקיד - אנשים הסובלים ממוגבלות פיזית יכולים לתרום רבות לחברה הנמצאת במצור ובמצוקה. רבים מהם מתנדבים בימי שלום ורגיעה, וישמחו להטות כתף לתרומה לקהילה גם בעתות מלחמה. כל ניסיון לשלבם במערך של ייעוץ, ארגון ומחשבים יכול לתרום בצורה משמעותית לתחושת החשיבות, השייכות והתרומה שלהם, ולהוציא אותם ממעגלי החרדה והבידוד. גם אם קיימת מניעה ליציאה שלהם אל מרכזי הסיוע, ניתן להפקיד בידיהם תפקידים ביתיים חשובים, כמו למשל אחריות על כל נושא חיפוש המידע באינטרנט ובאמצעי התקשורת, אחריות על התקשורת בין בני המשפחה, ווידוא שכולם בסדר ויצרו קשר לאחר הפגזה ועוד דברים הדורשים אחריות ופניות;
- שדרו ביטחון לילדים: ילדים בכלל, קל וחומר ילדים הסובלים ממוגבלויות, חשופים ביתר שאת לפחדים וחרדות, ומצב חירום או מלחמה עלולים להעצים את התחושות הללו. לכן חשוב כמבוגרים אחראים לשדר חוזק ונחישות, להסביר שמדובר בסיטואציה זמנית, למנוע ממראות קשים לחדור אל המעגל הקרוב של הילדים, ולהשרות תחושה של שגרה מוגנת ובטוחה.
|
