3 שאלות לאחמד טיבי הבא ללמדנו מוּסר:
1. החמאס, במשך שנים, רישת וחפר את עזה במנהרות נפץ מתחת לבתים, אבל מקלטים לתושבים לא בנו. למה? למה אין מקלטים לאוכלוסיה בעזה?
2. מדוע צבא החמאס היורה טילים על אזרחי ישראל לא התמקם מחוץ לשטחי האוכלוסיה בעזה כדי לבצע את הירי אלא דווקא בתוך האוכלוסיה האזרחית? איך אתה רואה זאת מבחינה מוסרית ולשם מה נועדה השיטה הזו?
3. מדוע אחרי "ההינתקות" ונטישת הישראלים את ישוביהם בגבול עזה לא הופנו משאבי השלטון בעזה לרווחת התושבים ופיתוח העיר אלא נמשכו ההתקפות מתוך עזה על ישובים ישראלים?
ולמתהדרים בדמותם המוסרית הטהורה, מהם שואבים אחמד טיבי ושכמותו את העידוד לחתור תחת המדינה בה הם יושבים - לכל אלו הבאים ללמדנו כלל מוסרי עליון המקדש את ערך החיים כאילו היה נחלתם הבלעדית:
נפלתם, כמו רוב העולם המולעט בצילומי הדם עליו חי ומתקיים התת-אנושי, נפלתם בפח המוחות השפלים ביותר שקיימים בחברה האנושית. נפלתם בפח מוחו של התת-אנושי, של חלאות אדם, הוא צבא החמאס.
התכנון השטני, האידיאולוגיה הרצחנית והביצוע - מושלמים:
1. אמנה "אמנת החמאס" שנותנת הכשר ומקדשת כל האמצעים כדי להגשים את האידיאולוגיה.
2. האמצעי העיקרי: מילכוד פיזיפסיכולוגי - השיטה של החמאס ששואפת להבטיח להם ניצחון בכל מצב: אם לא תוחרב המדינה היהודית לפחות ניתן לקעקע דמותם בעיני העולם, ימולא העולם המערבי בתמונות של דם - נמלכד את היהודים בקסאמים ובמוסר שלהם.
התבצרות שיטתית דווקא ובכוונה תחילה בתוך ריכוזי אוכלוסיה בעזה תזרע מבוכה והיסוס אצל הישראלים ותמנע מהצבא המוסרי מלהגיב. והיה אם יגיבו - בהכרח ייהרגו ילדים ונשים והם יוקעו בעולם כמבצעי טבח ורוצחים צמאי דם.
הישראלים יכו זה בזה בוויכוח על המוסר - שינשוף בעורף החיילים. התמונות המזוויעות של המגן החי, של קורבנות החפים מפשע שמאחוריהם מסתתרים אנשי החמאס ישכיחו מיד את כל העובדות, יתעתעו בשיפוט, ימחקו את כל האמת.