גלעד שליט נפל בשבי בזמן שירותו הצבאי. שירותו של גלעד היה בשליחות המדינה אשר שלחה אותו, כפי שהיא שלחה את כל חבריו למבצע "עופרת יצוקה". כל מי שנכח כאן או אף מרחוק היה שותף למה שהתרחש כאן בזמן המבצע, הייתה לו תחושה של דה ז'ה וו, בכל הנוגע לשותפות הגורל של אלה שהקימו את חלקת הארץ הקטנה והצדדית הזו.
כבר בזמן הרחוק אמר הצורר הקדום המן למלכו אחשוורוש, "ישנו עם מפוזר ומפורד"... הוא התכוון לכך שזה המתכון הבדוק להצלחה בחיסולו של עם, כשהוא מפוזר ומפורד, וזה מה שהוא התכוון לעשות, לחסל את העם הזה.
הערבות ההדדית כערך עליון
למול החולי הזה של כל אומה ועם, ישנו מתכון אחד בדוק לתיקון מיידי של פגם מהותי זה, הוא הערבות ההדדית. המדינה הזו הוקמה על חורבות הגיטאות ומשרפות הנאצים כשבליבם הייתה משאלה אחת, לא עוד. הדרך הנכונה ביותר לישום ה"לא עוד", התמצתה בשתי מילות קסם, "ערבות הדדית".
זה מתכון שיכול למנוע כוונות כמו של אותו המן של אז, של הצורר הנאצי בעבר הקרוב ושל אויבים עכשויים שצובאים ומתדפקים על גבולות המדינה מקרוב, או מרחוק כמו המטורף, נשיא אירן מחמוד אמדינג'אד.
הביטוי העליון של הערבות ההדדית הוא בכך שכל אמא מן הישוב עוטפת את בנה בכל מילות האהבה והעידוד כשזה נקרא לצאת ולהגן בגופו ולעמוד מול הצוררים המודרנים והעכשווים שמבקשים לשחזר פעולות וכוונות של צוררים קודמים להם. ערך זה של ערבות הדדית, עמד למול עיניהם של האבות המייסדים של המדינה הזו שלכל הדעות היא עדיין בין המדינות הצעירות ביותר של העולם.
אבל סתם מילים לא עומדות במבחן המציאות, וכדי ליישם את אותו ערך ולמלא אותו בתוכן ממשי כדי שיתקיים וישמש את המטרה של הקמת המדינה הכמעט בלתי אפשרית כשלנו, יש לבחון אותו למול המקרה של גלעד שליט.
הביטחון שבערבות ההדדית
כל אחד מהבנים והבנות שנשלח למבצע כמו זה האחרון על-ידי הוריו עטוף בברכות ובדאגה, אמור לחוש את מלוא הביטחון שיכולה מדינה ומרכיביה להעניק.
אם לא היה אותו ביטחון לא היה יכול להתקיים כל המבנה הזה שהוקם מבין גחלי האש והמשרפות. הביטחון הוא שהמדינה שלו תעשה כל מה שניתן לעשות בכדי להגן עליו, לטפל בו ובעת הצורך אף לפדות אותו מהשבי.
מקרה גלעד שליט מבטא בצורה הנאמנה והמובהקת ביותר את כל היסוד עליו מושתת מדינת ישראל, שללא הערבות ההדדית היא הייתה חולפת לה עם הרוח, כלא הייתה. השאלה מה צריך לעשות, מעוררת את הצורך לנסות לחשוב בצורה בהירה וברורה.
הפרדת הטיפול בעניין גלעד מכל עניין פוליטי
לא די לצקצק בלשון ולומר שראשי המדינה עסוקים בענייננו של גלעד יום ולילה. הבעיה העיקרית הינה שהאחראיים לטיפול בעניין זה ושהם בראש הפירמידה, הינם אנשים פוליטיים והם עסוקים בכל ענייני המדינה שמטבעם הם טובעים בעיסוקים פוליטיים.
כל רצונם הטוב לא יכול לאפשר להם להשתחרר מאותם כבלים מגבילים.יש להפקיד את הטיפול בעניינו של שליט בידיים מקצועיות גרידא ובכך לשחרר גם את הסיכוי אפילו הקלוש של שיקולים פוליטיים או לא ענייניים.
גלעד היה והינו שלוח של העם היושב כאן ולכן אך מתבקש שהפוליטיקאים לא יעמדו בינו לבין שולחיו ואז הסיכוי לטיפול טוב ונכון בעניינו רק יגדל, זה עניין לאומי ולא פוליטי.
שחרור רוצחים תמורת גלעד שליט ומאזן ההרתעה
הדיון בשאלה כמה מחבלים ישוחררו תמורת גלעד, הינה נוגעת בצורה מובהקת בעניינים ובתפיסה פוליטית.
יושם אל לב כי למול הטענה כי מסוכן לשחרר רוצחים עם דם על הידיים, יאמר כי במבצע האחרון, מבנה הרצח של אירגון החמאס, הוכה למשך השנים הקרובות. לכן רוצח כזה או אחר, שישוחרר לא ישמש לעזר לחמאס בצורה משמעותית ולא מהווה איום כזה, כפי שמשתמשים בו כטיעון.
שלא יהלכו עלינו אימים אלה שטוענים כי בשחרור רוצחים יש פגיעה בכוח ההרתעה של ישראל. זו טענה שדופה ונבובה, אירגוני מחבלים שביקשו לחסל את המדינה הזו קמו ונפלו חדשות לבקרים: פתאח, חיזבאללה, חמאס האחים המוסלים, הג'יהאד האיסלאמי ואפילו מדינות כאירן, וכך הלאה עד מחר בבוקר.
מעניין לציין כי אירגונים מרצחים של אתמול הם הפרטנר שלנו כיום לדיונים כאלה ואחרים, כך שזו צביעות לקבוע שלא יהיה שום דיון עם אירגון כזה או אחר. הדיון הוא בדרך כלל עם האויב, איתו מגיעים להסכמות, אז לא יועיל הטיעון של אנינות הטעם.
לשלוף איומים והטלת פחד במניין השמות והמצעד של אירגוני מחבלים כאלה או אחרים כל אלה נימוקים כדי ללא לפעול.
חשוב מה כן נעשה ולא למה לא לעשות.
סוף דבר
אין ספק כי כל מי שמתעסק בעניינו של גלעד שליט טעון כוונות טובות.אך לא די בכך, יש ליישם את הגישה של הפרדת הפוליטיקה והפוליטקיאים מעניין שליט. העניין בנפשינו ולא יכולה להיות לא פשרה ולא שום הנחה בעניין, עניינו של גלעד שליט קבור עמוק בלב ליבו של עקרון ה"ערבות ההדדית", שהעם היושב כאן, קבע כעיקרון יסודי ועליון, בעת הקמתה, כדי למנוע את תמונות ההשמדה שהוא חווה לאורך כל שנות ההיסטוריה הקרובה והרחוקה.
אומר אך זאת, כי אין לי שום בחילה או הרגשת קבס לשחרר כל מספר של מחבלים כאלה או אחרים עם או בלי דם על הידיים יבש או רטוב.
גלעד שליט שאינני מכיר אותו, בחזרה בבית, מבטיח לי אישית, את תחושת הביטחון שאני לא לבד וכי יש מי שערב לי ערבות מלאה, חסרת כל פשרה, ולו רק בזכות הסיבה היחידה בהיותי חבר מן השורה בעם הזה ואזרח במדינה הזו.
זהו הביטוי הפשוט והמיידי של מושג ה"ערבות ההדדית".די בכך בכדי להצדיק עשיית כל פעולה ותשלום של כמעט כל מחיר לשחרורו של גלעד.
