האם עם ישראל נמצא כעת "אחרי המלחמה"? את זה עוד קשה לקבוע בוודאות, אולם הפוליטיקאים כבר נמצאים עמוק וחזק ב"לפני הבחירות". השבוע נפתחו הסכרים, הסוסים המתוסכלים מקיפאון של שלושה שבועות פרצו בכוח את דלתות האורווה - מערכת הבחירות הרשמית, זו שמותר להגיד בה הכל (כמעט) נפתחה. אלא שאותם סוסים גילו את שחששו מפניו כל העת - המלחמה אולי נגמרה, אבל סדר היום הפוליטי השתנה לבלי הכר והזמן העומד לרשותם כדי לשנותו קצר מדי.
על המגמה המסתמנת הזו יעיד אולי הסיפור הבא: באחד מימות השבוע הגיע פעיל של מפלגת "הירוקים" לקמפוס של האוניברסיטה העברית בהר הצופים, והאקדמיה לאומנויות "בצלאל" כשהוא לבוש בחולצה שעליה סמל המפלגה וסיסמאות בחירות ובידיו אחז "פלאיירים" עם חומר הסברה ושכנוע לטובת הצבעה ל"ירוקים". הפעיל הנמרץ והאומלל הסתובב בין הסטודנטים, אולם איש מביניהם לא טרח אפילו להסב את מבטו אליו, לא כל שכן לקחת ממנו חומר הסברה. אין צורך לומר כי בימים כתיקונם מוסדות אלה הם מקום מרעה פורה של מצביעים פוטנציאליים למפלגות כמו הירוקים. אך לא בימים אלה. הפעיל המבויש הפנים את המסר, עלה על האוטובוס וברח מהמקום.
זה אומנם סיפור קטן, אבל יש לתופעה זו ביטוי רחב הרבה יותר ואפילו קצת מפתיע. בכנסת התקיימה השבוע ישיבת ועדה חשובה ביותר, שלו הייתה נעשית בימים אחרים, ללא ספק הייתה זוכה לכותרות ראשיות, כתבות המשך ומי יודע אולי אפילו הייתה מובילה לאיזו ועדת חקירה קטנה. הישיבה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה עסקה בשריפה הגדולה שפרצה במפעל אגן כימיקלים באשדוד לפני מעט יותר משבוע. המפעל, יש לציין, ממוקם בסמוך מאוד לבתי תושבים בעיר אשדוד ומושבים הסמוכים אליה והוא מכיל גזים מסוכנים כמו ברום וכלור.
בישיבה חשף מפקד שירותי הכבאות בעיר אשדוד, דני ששון, בפני הנוכחים כי בעצם לולא הכוננות הגבוהה והזמינות של מערך הכיבוי שנבעה מהמלחמה בדרום, הייתה השריפה גורמת לאסון גדול. וכל כך למה? מפני שלדבריו, בימים רגילים עומדים לרשות תחנת הכיבוי ארבעה כבאים בלבד, הפעם השתלטו על השריפה במהירות לא פחות מ-53 מאנשי כיבוי שנעזרו גם בסיוע אווירי שבימים כתיקונם אינו עומד לרשותם. ששון סיפר לחברי הוועדה על שריפת ענק עם להבות של כ-20 מטרים, "היה לנו הרבה מזל", ציין. נציג משטרת אשדוד, הזכיר כי עשרות אלפי אנשים קיבלו הוראות להסתגר בבתיהם מחשש שהגזים הרעילים יפגעו בתושבים ו"הדבר גרם לפאניקה גדולה".
נכון להיום אומנם לא ידוע מה גרם לשריפה, אם כי ברור שלא היה זה טיל. כידוע המפעל באשדוד איננו המפעל היחיד שממוקם באזור מגורים או בסמוך אליו. "אגן כימיקלים" באשדוד, שהופנו כלפיו טענות על אי עמידה מלאה בדרישות בטיחות, הוא גם לא היחיד שהושמעו כלפיו טענות כה חמורות. יש עשרות רבות של מפעלים שממש מסכנים חיי - אדם. יו"ר הוועדה ח"כ אופיר פינס הבהיר כי לצערו "לא מדובר באירוע נקודתי". לדבריו "הסכנות הן עצומות, אסור לנו לעשות הנחות באכיפה ובפיקוח על מפעלים, אחרת זה יחזור אלינו כמו בומרנג". הנה הוועדה העלתה לפני השטח מקרה שאין להגדיר אותו באופן אחר חוץ מאשר המונח "נס גלוי" ובכל זאת, שקט - דממה.
אכן, נציגי המפלגות כמו גימלאים, צעירים, קשישים סטודנטים נכים או הדואגים לחינוך נשמעו השבוע די מיואשים למעט נציג של מפלגה אחת "מימ"ד - התנועה הירוקה" שהיא המתחרה של מפלגת הירוקים ולמעשה איננה אלא פתרון פוליטי לח"כ מיכאל מלכיור שנותר ללא בית ונעשה לפתע "ירוק" (אולי מקנאה בחבריו חברי הכנסת שימשיכו בתפקידם בעוד הוא ותנועתו שמעולם לא עברו את מבחן הבוחר יסתכלו על המשכן ככל הנראה מבחוץ). למרות הכול כינס השבוע ח"כ מלכיור כנס פעילים מרשים של כ-2,000 איש שישבו בגני התערוכה בתל אביב והאזינו לנאומים נלהבים. "אנחנו נרוץ לוועדת החינוך ואיכות הסביבה", הבטיח להם ח"כ מלכיור הנרגש.
שינוי סדר היום הלאומי לביטחוני-מדיני מובהק היא חיזוק המפלגות הגדולות, וכאלה שכבר קיימות והאג'נדה שלהן היא בעיקרה מדינית-ביטחונית. למעשה ניתן לומר כי בכך מתגשם בפועל החלום הישן והטוב של המפלגות הגדולות על העלאת אחוז החסימה גם אם בינתיים הוא רק יצא למילואים. מסתבר שכאשר התותחים רועמים, אפילו הזקנה במסדרון קמה מהמיטה והולכת לארוז סנדוויצ'ים לחיילים.
