עוד שבועיים לבחירות ועדיין 30% מהציבור מוגדרים כ"קולות צפים" - משמע - אנשים אשר אין להם דעה מגובשת במי הם הולכים לבחור אם בכלל.
הדבר אינו מפתיע מאחר שהציבור אינו מכיר כלל את עמדות המפלגות בנושאים השונים, מחינוך ועד איכות סביבה, מביטחון ועד כלכלה.
הדבר נובע משתי סיבות עיקריות:
1. התקשורת נמנעת מלשאול את השאלות הנכונות ולא מביאה את התמונה המלאה של המועמדים לראשות הממשלה בפני הציבור הרחב.
2. שידורי התעמולה אינם אפקטיביים, ומאחר שהם משמשים כזירת ניגוח של המפלגות הגדולות אלו באלו ואינם מבטאים שום עמדה אידיאולוגית-ערכית שתשכנע את הבוחר לבחור דווקא לרשימה הזאת.
למשל: אם היו שואלים את נתניהו, ליברמן, ברק ולבני למה הם עומדים בראש המפלגות, הם יתקשו להשיב על שאלה זו וייתכן שאף יפריחו סיסמאות באוויר הפתוח.
מה שכנראה מביא למסקנה שאין הבדל גדול בין גוש הימין לגוש השמאל, כי גם אלה וגם אלה ייכשלו בהובלת אחת המדינות המסובכות בעולם.