X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
למה הארץ יוצא נגד הרב הראשי לצה"ל? כי תא"ל הרב רונצקי עירב, ר"ל, יידישקייט ורוח לחימה לציבור יש נכונות לשלם את מחיר המלחמה (אבדות!), אם המלחמה נראית צודקת הייתה לנו הזדמנות (ב"עופרת יצוקה"), והנהגתנו הכושלת חששה לנצלה הוכח, שצה"ל יכול לפעול, וארבעת העשורים האחרונים - ששיאם בלבנון 2 ובדוח וינוגרד - אינם משקפים את יכולתו
▪  ▪  ▪
[צילום: AP]
יש סף, שמתחתיו, כנראה, יכול חמאס לפעול בביטחון מפני מהלומת תגמול ישראלית - כיוון שלא סיימנו את המלאכה. יתר על כן, התגובה הבינלאומית ל"עופרת יצוקה" לימדה את חמאס, שהעולם כולו נגד היהודים מישראל. שנים של מחדלי הסברה הביאו לכך, שדעת הקהל נגדנו תמיד, וכפי שקבעו חז"ל, מי שמרחם על אכזרים סופו שמתאכזר לרחמנים

את מי הפתיעו התקריות בגבול רצועת עזה?
כנראה, רק את ממשלת ישראל, שהפסיקה חד-צדדית, לרגל הבחירות, את מבצע "עופרת יצוקה". לשלושת מנהיגי המלחמה המוזרה "עופרת יצוקה" יש דברים חשובים יותר מאשר לחשוב על עתיד המדינה. לכן, וגם מחשש מפני הממשל הנכנס של הנשיא ברק אובמה, הופסקה הלחימה בטרם עת. אך יותר מכל הדשדוש המפורסם לשמצה מלבנון 2 הפך לדריכה במקום ב"עופרת יצוקה". לכוחות הקרקע לא ניתנה הפקודה להיכנס לשטח, ולטהרו. לכן, אין פלא, שחמאס טוען לניצחון. הוא לא חדל לירות עד היום, ורק טיפשי ציון חושבים, שהיה עליו להוציא את אנשיו ללחימה פנים-אל-פנים מול צה"ל.
מיד כשיצא החייל הישראלי האחרון - חמאס ניגש לשקם את מערכת המנהרות, שמזרימה לו כסף, אנשים, ציוד ואמצעי לחימה בלי הפרעה. במקביל, התחדש המאמץ להוכיח לכל העולם, שחמאס שולט בשטח ובדרכים - כולל בים - אליו. העובדה, כי כמעט כל מנהיגי חמאס חוזרים להופיע בציבור, ולהנהיג - הינה עוד סימן מעודד למחבלים.
עשינו חצי עבודה ב"עופרת יצוקה", ואולי אף פחות מזה. החלק החשוב הוא הוכחה, שבכל אופן יכול צה"ל לפעול, וארבעת העשורים האחרונים - ששיאם בלבנון 2 ובדוח וינוגרד - אינם משקפים את יכולתו. עם זאת, העובדה היא שצה"ל נמנע מלהיכנס לעזה, ולסיים את העבודה (מחד-גיסא, אני יודע היטב, שיש הנחיה מדינית לפעולות הצבא. ומאידך-גיסא, אני יודע גם, שבעלית הישראלית רווחת הדעה, שאין לאפשר לנו לנצח). ההימנעות מכניסה קרקעית - ישירה, או באמצעות כוחות מיוחדים ואחרים - מקובלת מאוד בתורת הביטחון הישראלית, יותר מארבעים שנה, כבר ממלחמת ההתשה, שבה קיבל הרמטכ"ל חיים בר-לב רגליים קרות כל אימת שנדרש לאשר פעולת תגמול (עיינו בערך "ויקטוריה"). חכמי האי-ביטחון הישראלי המציאו את הפחד מאבדות, וניפחוהו לממדים עצומים - גם כשמחקרים משווים בכל העולם (למשל, של קבוצת המחקר של פיטר פיוור - Peter D. Feaver - מאוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה) מצאו, שלציבור יש נכונות לשלם את מחיר המלחמה (אבדות!), אם המלחמה נראית צודקת.
לעניות דעתי, לא היה שינוי במוטיבציה של החיילים ושל חייל המילואים בשלוש השנים האחרונות. חל שינוי ברצון ההנהגה לנצל את רצונו הטוב של הציבור. בלבנון 2 המוטיבציה הייתה גדולה, למרות פשע ההינתקות, שבו איבדה ממשלת הזדון את הלגיטימיות שלה, ושיתפה במעל את הצבא. למרות זאת, היה ששון-אלי-קרב בקרב החיילים, אלא שהצבא היה שטוף ברוחות דפיטיסטיות, שהפיץ המטכ"ל בשירות ההנהגה, והקהו את חוד החנית. כפי שאומר ד"ר גדי אשל, ידידי, הפצלו"ם הרג את רוח צה"ל.

איפה השינוי?

ראו כיצד השמאלנים - ובראשם הארץ - חורקים שיניים בזעם לנוכח פעילותו של תא"ל אבי רונצקי, הרב הראשי לצה"ל. עוד לפני המלחמה יצאו נגד פעולותיו של הרב, שהחל את דרכו הצבאית כחניך חילוני בפנימייה הצבאית, היה מ"פ ב"שקד" ההיסטורית, וקיבל את דרגותיו בפיקוד על יחידות במערך השדה. לטענתם, מחדיר תא"ל הרב רונצקי אווירה לא-נכונה לצבא.
לטענת הארץ, "רונצקי אמר לאנשיו, כי תפקידם אינו 'חלוקת יין וחלות לשבת', אלא 'להביא יידישקייט ורוח לחימה'. זוהי אי-הבנה במקרה הטוב, ועיוות מכוון ומסוכן במקרה הרע. הגיעה השעה שהרמטכ"ל ושר הביטחון, שעד עתה מילאו פיהם מים לנוכח השתוללותו, ייפטרו סוף סוף מעונשו. אחר כך כדאי שיבדקו איך הפכה הרבנות הצבאית, שתפקידה המוגדר הוא אכן הספקת תנאים הולמים לחיילים דתיים, לזרע פורענות. מוטב שצה"ל יסתפק במשגיחי כשרות, ולא יזדקק עוד לרב.
הארץ - ביתם האוהב והחם של גדעון לוי ושל עמירה הס, אוהבי הערבים - לא יכול לסבול צבא, המוּנע בערכים יהודיים, ונלחם ברב רונצקי עוד כשהוזכרה מועמדותו לרב הראשי לצה"ל. ומאז הוא תוקף אותו בהתמדה בכל הזדמנות, ונותן בימה לכל מבקרי הרב הראשי לצה"ל (גיגול קצר מוכיח זאת בעליל).
מה מפריע להארץ? לעניות דעתי, נימות רבות של רוח קרב יהודית, ריבוי אזכורים של תפילה בטרם קרב, דרישת חיילים (גם לא-דתיים!) לציציות קרביות (בצבע חאקי) בצאתם למבצע. יחסית, זה נראה צבא אחר, יהודי מאוד. קראו את ביקורתם על הרב רונצקי. הרי זה בדיוק סלע המחלוקת - עירוב יידישקייט (בעברית - יהדות) ורוח לחימה. אלא שאי אפשר לתקוף את אישיותו הקרבית של תא"ל רונצקי (כיוון שרבים היו רוצים ביוגרפיה צבאית כמו שלו) - תוקף הארץ את מקום מגוריו (איתמר) ואת חזרתו בתשובה.
והארץ הוא פה בלבד לעלית, שמרגישה, שהצבא אובד לה. ורואים זאת היטב בכל מסדר בבית-הספר לקצינים (בה"ד 1), המוצף בעשרות חובשי כיפות. מי שבחנו היטב את התמונות מ"עופרת יצוקה", הופתעו לראות בהם דתיות בוטה.
כרגע, נמצאת ההנהגה במצב מוזר. עשתה את הנדרש, אך חסרה לה נחישות לסיים את המלאכה; וכתוצאה מכך, למעשה, איינה את ההישג הצבאי, ולא השיגה הרתעה כלל. אויבינו כידידינו ראו, שלהנהגה הישראלית אין הכוח לפעול, ואולי חסרה לה התבונה לפעול?
לכן, ביום שאחרי "עופרת יצוקה" לא נותרה ממנה אפילו שארית דלוחה, הנותרת ממדוזה, שנפלטה לחוף הים.
כלומר, היישובים חוטפי עזה (עד גדרה. לא סופי!) צריכים לחשוב על הבוקר הבא, שבו הם יכולים להיות מופגזים שוב. דווקא אזור גדרה וצפונה לו ושאר המצטרפים למעגלי האש צריכים להיות שמחים בחלקם - אם פיתוח "כיפת ברזל" יסתיים אי-פעם, ואם המערכת תנפק את מה שהובטח תמורת התועפות, שהושקעו בה - הם מוגנים, אך לא כל מי שנמצא בטווח של כארבעה ק"מ וחצי ממקום השיגור. לכן, מתחזקת התמיהה על סירוב משרד הביטחון להביא ארצה את מערכת "נאוטילוס" ו/או לפתח ממנה נגזרות ("סקאי-גארד"). וזאת, למרות שב"עופרת יצוקה, הוכיח המכ"ם של "נאוטילוס" את יכולתו.
כלומר, חזרנו למשבצת הראשונה - כמעט כמו במשחק "מונופול" הוותיק - פצועים, חבולים ומוכים.

בודק תמיד

חמאס יודע היטב מה הוא יכול לעשות, ועד היכן יוכל להעז, והוא בודק כל הזמן את מעטפת פעולתו, ומנסה להרחיבה. חמאס יודע, שלא נוכל להגיב על כל פצמ"ר ועל כל רקטה, שנורים ל"שטחים פתוחים". כלומר, אנו נכנסים למלחמת התשה, שבה תושבי הדרום הם בני-ערובה.
יש סף, שמתחתיו, כנראה, יכול חמאס לפעול בביטחון מפני מהלומת תגמול ישראלית - כיוון שלא סיימנו את המלאכה. יתר על כן, התגובה הבינלאומית ל"עופרת יצוקה" לימדה את חמאס, שהעולם כולו נגד היהודים מישראל. שנים של מחדלי הסברה הביאו לכך, שדעת הקהל נגדנו תמיד, וכפי שקבעו חז"ל, מי שמרחם על אכזרים סופו שמתאכזר לרחמנים.
כתב עפר דרורי: "מפתיע עד כמה העתיד צפוי ובמיוחד עד כמה תגובתנו ידועה... בבוקר הפעילו... מטען קלע [בכיסופים]... התגובה המילולית הייתה חריפה הרבה יותר הן של ראש הממשלה והן של שר הביטחון וגם זה כרגיל...".
גם אם אקבל את התיזה המפוקפקת, שאי אפשר להכריע ארגון טרור, שהתחפש לתנועה עממית - ניתן לקצץ מאוד בכנפיו. הייתה לנו הזדמנות (ב"עופרת יצוקה"), והנהגתנו הכושלת חששה לנצלה. לכן, למרות כל הדמגוגיה, נחזור מהר מדי לשלב של ניהול הסכסוך. כלומר, נידרש להבליג, ולספוג - תמיד העלינו את כושר הבלגתנו לממדים הירואיים (והארץ אמן בטיפוח ההבלגה כבר שמונה עשורים) - עד שתיגדש הסאה שוב. כפי שאמרתי כבר לפני שנים, איחור בטיפול רפואי מביא להחמרת המצב, ומחייב שימוש באמצעים חריפים יותר מאשר לו טופלה הבעיה בזמן. כמאמר השייח' הבדואי בבדיחה המפורסמת - "יש להרוג את הקומקום לפני שיהפוך לקטר דוהר ודורסני".
כדי למנוע את כניסתנו למדרון חלקלק, יש לקבוע מיד "קווים אדומים" ותגי מחיר להפרות שקט, ולבצע את החלטתנו. לא היינו טובים בזה מעולם, ואיני מניח, שנחרוג ממנהגנו.

תאריך:  30/01/2009   |   עודכן:  30/01/2009
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ד"ר רון בריימן
15 המנדטים הצפויים לישראל ביתנו יכולים להוות לשון המאזניים שתאפשר לציפורת החוץ להקים ממשלה למרות שהימין צפוי לנצח בבחירות. בנסיבות אלה, במקום ממשלת נתניהו עלולה לקום ממשלת לילי, כלומר ממשלת לבני-ליברמן. האם ליברמן הוא האתרוג הבא?
עודד וגים
אם פוקס הצליחה גם ערוץ 10 מסוגל
רות פורסטר
עצם ההצהרה מבטאת בעיה, האם גבר היה אומר אני מקבל החלטות - לא מתקן תקרים?, העובדה שהגברת לבני חשה צורך למקם עצמה, לא ב"תפקיד" הנשי שעבר זמנו, מצביעה על חוסר ביטחון שלה - בעצמה
מוטי היינריך
הזרמות הכסף האדירות, ללא תקדים היסטורי, של הממשלות והבנקים המרכזיים במערב יכרסמו בערך המטבעות ויגררו להיפר אינפלציה ולמשבר עמוק יותר. המשבר האמיתי, שעליו טרם החלו לדבר, יביא כנראה את הקץ למערכת המוניטארית שהכרנו, בשליטת הבנקים המרכזיים והממשלות. בשבועות הקרובים נדע אם הנשיא אובמה יצעיד את אמריקה בעקבות זימבבואה
חגי סרי לוי
הרב רביץ, בניגוד בולט לעמיתיו בכנסת, שלט היטב בחומר. הוא לא היה מהמתפרצים, בוודאי לא מהמתלהמים. היה יושב בכורסא בשקט, עושה אזנו כאפרכסת, וכשמגיע תורו, לאחר שהיה גם מוסיף משל, מדרש או מעשה ולפעמים גם בדיחה טובה, היה מארגן את דבריו כמו סוגייה תלמודית שבאה לידי פתרון או מקשה את קושיותיו החריפות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il