מכל ברברת הבחירות לאחרונה מסקנה אחת ברורה לכל כלי התקשורת: העדפתו הברורה שלי אביגדור ליברמן היא לשבת עם ממשלה בראשותו של בנימין נתניהו בשנים הקרובות. זה ברור ומתבקש שגוש הימין ישב יחדיו בקואליציה וינהל את ענייני המדינה.
בשבתרבות האחרונה אמר ליברמן שהוא לא פוסל ישיבה באף קואליציה כולל אחת בראשותה של ציפי לבני. הרבה ייחסו אמירה זו כגג פוליטי בו משאיר יושב-ראש ישראל ביתנו את כל הדלתות פתוחות אך לא באמת היה רוצה בכך.
אבל קיימת עוד אופציה.
ליברמן לא מסתיר את רצונו להיות ראש ממשלה בראשות ישראל ביתנו כמפלגת השלטון. הדרך בה עשה זאת כאשר הפכה מפלגתו ממפלגה ימנית נצית פעוטה למפלצת זוללת מנדטים בבחירות הקרבות (לפחות על-פי הסקרים) שכל מי שירכיב קואליציה יהיה תלוי בה, מעידה שאולי באמת יש לו סיכוי לכך.
דווקא מסיבה זאת יעדיף ליברמן להיות בממשלה שתקים לבני. הוא לא רואה בציפי לבני כאחת שהציבור יראה בה ראש ממשלה חזקה וודאי הוא סבור שהמפלגה שלה תחשק אותה או תתפצל בחלקה. וליברמן רוצה להיות בממשלה כזאת. הוא יחוקק, יביע דעה בכל נושא מהותי ויחשוף עצמו יותר בתקשורת כביטחוניסט שלא מתפשר.
האופציה השנייה של קואליציה בראשות ביבי תזיק לו. ביבי, על כל מגרעותיו, תמיד ייתפס בציבור כמנהיג חזק ולידו ליברמן לא יוכל להתבלט.
מנהיג ישראל ביתנו רוצה להיות האיש החזק בממשלה ורק קואליציה בראשות לבני תחזק את מעמדו בציבור ככזה.
לתפיסתו הוא ייבנה כמנהיג דווקא בממשלה שתיתפס כחלשה בציבור.
הוא יישב שם שנתיים-שלוש עד שימצא איזו סיבונת לפרוש ולפרק את הקואליציה, להוביל מהלך למערכת בחירות והפעם מתוך עמדה חזקה יותר בדרך לראשות הממשלה.
האם כל זה מעשי?
לפני שאתם עונים ישר לשלילה נסו להיזכר אם אי-פעם העליתם בדעתכם שאריק שרון יפרוש מהליכוד ויקים מפלגת מרכז-שמאל או שחברת כנסת מהשורות האחוריות של ספסלי הכנסת תזנק כל-כך מהר ותהיה מועמדת מרכזית במרוץ לראשות הממשלה.
