המיזמים הטכנולוגיים העוסקים בתחום הפיננסים הולכים ותופסים מקום מרכזי יותר ויותר בשנים האחרונות. האם בקרוב יאלצו הבנקים וחברות הביטוח להתחרות על ליבם של בני דור המילניום, מול שירותים של חברות טכנולוגיה כמו פייסבוק, אפל ו
אמזון?
ליד:
אילנית: "יש כאן דור חדש, דור המילניום. זה דור שהקשר הרגשי שיש לו עם מוסד כמו בנק הוא חלש מאוד".
אינפוגרפיקה:
תחום הבנקאות נמצא בסיכון הגבוה ביותר לפגיעה כתוצאה משינוי בהרגלי החיים של בני דור המילניום (שנולדו בין 1981 ל-2000).
מסקר של 10,000 נשאלים עולה כי: 71% מעדיפים ללכת לרופא שיניים מאשר להקשיב למה שיש לבנקים לומר. 50% מאמינים שסטארט-אפים טכנולוגיים ישנו את הצורה בה בנקים עובדים. 33% מאמינים שבעוד חמש שנים כלל לא נזדקק לבנקים.
אם בעבר המשמעות של טכנולוגיה הייתה מכשור מורכב ארוז בקופסאות, היום, בעידן הענן, הטכנולוגיות הופכות וירטואליות ומתמקדות יותר ויותר במתן שירותים. עולמות ה-IT, האפליקציות, הרשתות החברתיות והאד-טק, פורחים יותר מתמיד, ונראה היה שזה רק עניין של זמן עד שגם התחום הפיננסי יתחיל ליהנות מהתנובה הטכנולוגית ויעבור לקדמת הבמה. הפינטק, כפי שהוא מכונה, הפך לאחד התחומים הטכנולוגיים המרכזיים בשנים האחרונות, עד כדי כך שקשה לדמיין את חיינו ללא שירותי התשלום המקוונים והאפליקציות שמקלות על הניהול הפיננסי שלנו.
"יש התעוררות בכל העולם בחברות פינטק", אומרת אילנית אדסמן, שותפת (FRM) Financial Risk Management ב-
KPMG סומך חייקין. "אנחנו רואים את השווי שלהן מתחיל לצבור תאוצה וגם רואים הרבה גופים ישראלים שנכנסים לתחום".
"החלק היחסי של ישראל בעוגת ההשקעות העולמית צמח", מוסיף
עופר סלע, שותף טכנולוגיה. "רק בשנת 2014 הושקעו בחברות טכנולוגיה בישראל 3.1 מיליארד דולר. זה מספר שיא - יותר מזה של הבועה בשנת 2000, אבל כאן לא מדובר בבועה".
אך מדוע מתרחשת הפריצה של תחום הפינטק דווקא כעת? לדברי אילנית ועופר, הכל מתחיל משינוי דמוגרפי שמערער את המערכת הפיננסית הקיימת. "יש כאן דור חדש, דור המילניום. זה דור שהקשר הרגשי שיש לו עם מוסד כמו בנק הוא חלש מאוד", מסביר עופר. "זה מה שעומד בפני הבנקים היום. הם רואים את האוכלוסייה המסורתית הולכת ומזדקנת, ואת הפעילות הפיננסית שלה יורדת בהתאם".
"מצד שני, לאקו-סיסטמים קיימים כמו אמזון, אפל, גוגל או פייסבוק, יש את היכולת להפוך להיות מוסד פיננסי שמדבר עם הדור הצעיר. האמון מול הארגונים האלה כבר קיים, והידע שלהם על לקוחותיהם הוא מדהים: הם מסוגלים להתאים להם גם משכנתא, גם הלוואה, וגם פיקדונות רלוונטיים. היכולות שלהם לשבש את השוק העולמי הן מדהימות".
עם האצבע על הדופק
עד כמה גדול פוטנציאל השינוי בדפוסי ההתנהלות הפיננסית אפשר להבין מדוגמה שנותן עופר: "יש לנו לקוחות שאת המזומנים שהם מקבלים מהלקוחות שלהם הם משאירים בתוך חשבון הפייפאל, אנחנו מציגים את יתרת החשבון שלהם בפייפאל כמזומן של החברה, והם משלמים לספקים שלהם ישירות מאותו חשבון - וכל זה בלי לעבור דרך הבנק בכלל. הדבר הזה יכול להגיע בסופו של דבר גם למשקי בית. בגלל זה כל החברות הגדולות מנסות לייצר פתרונות דומים משלהן".
הבנקים מצדם, מבינים גם הם את האתגר מולו הם עומדים, ובשנים האחרונות פועלים על-מנת לצמצם נזקים. "חלק גדול מתעשיית הפינטק שואפת להחליף את המודל הקיים", מסבירה אילנית. "קחו את הביטקויין למשל - מטבע וירטואלי שמדלג על חברות כרטיסי האשראי ועל כל מערכות הסליקה הקיימות היום בעולם. אם יום אחד הוא יתפוס, הוא באמת ישנה את כל הצורה שבה התעשיה הפיננסית עובדת".
כל זה לא חומק מעיניהם של יזמי הפינטק - בישראל בלבד יש כיום יותר ממאה סטארטאפים, המפתחים שירותים סביב הביטקויין, ואילנית מבהירה שכל התעשיה הפיננסית נמצאת עם האצבע על הדופק בציפייה לראות לאן זה יתפתח. "בסיטואציה הזו הבנקים מעדיפים לאמץ את התעשיה הזו לתוכם ולא להיעלם.
בשנים האחרונות כל הבנקים הגדולים סימנו את תחום הטכנולוגיה כתחום שדורש התמקדות מיוחדת. לדברי עופר, הם יצרו מערכת מעניינת מאוד המאפשרת להם גם לבחון טכנולוגיות שיכולות לשרת את הבנק, גם להתממשק עם טכנולוגיות שיכולות לאיים עליו בעתיד, ותוך כדי, גם להשיג לקוחות חדשים.
תחרויות ומאיצים
בנק לאומי, למשל, הקים לפני שנה את לאומי-טק - זרוע ההיי-טק של הבנק, שמטרתה לפעול לקידום המימון והפיתוח של התחום בארץ ובחו"ל. "זו המשמעות של להיות חלק אמיתי מהאקו-סיסטם", אומרת מנכ"לית לאומי-טק, יפעת אורון. "להעניק מעבר לשירותים הבנקאיים, פעילויות תומכות נוספת, כמו השקעה בקרנות הון סיכון או הקצאה של שני מיליארד שקל לאשראי, עבור חברות היי-טק ישראליות".
"אחד הדברים שאנחנו יכולים לעשות במטרה לעזור לחברות פינטק לדוגמה, הוא לאפשר גישה למערכות הבנק", מסבירה אורון. "אמצעי נוסף לחיבור אל חברות פינטק הוא שיתוף פעולה שאנחנו מבצעים עם המאיץ Elevator, אליו מגיעים סטארט-אפים בתחילת דרכם, לקדנציה של מספר חודשים. מתוכם אנחנו בוחרים חברות שלדעתנו, אם המוצר שלהם יצליח, יהיה מאוד מעניין להטמיע אותו גם בבנק".
גם בבנק הפועלים רואים בפעילותן של חברות אלה חשיבות מיוחדת. "נראה היה שהמערכת הבנקאית, שתמיד שרתה את חברות ההייטק, נותרה מעט מאחור, ולא ביצעה את ההתאמות הנדרשות", אומר יוסי ויניצקי, ראש המערך הטכנולוגי בבנק הפועלים. "בשנה האחרונה, ניכר שינוי מגמה במערכת זו, שמוטמע בהדרגה ומגיע לרמת החברות".
ב-2012 הוקמה קרן פינטק ראשונה מסוגה בישראל, בהיקף של כ-80 מיליון שקלים, ובסוף השנה שעברה ערך הבנק את תחרות BANKAPP לפיתוח אפליקציות מובייל פיננסיות, המתבססות על ממשק תכנות יישומים ייחודי (Open API). בכך פתח למעשה הבנק לראשונה את שעריו בפני לקוחותיו, ואפשר להם ליצור בעצמם מוצרים ושירותים חדשים, תוך שימוש במאגרי המידע שלו.
יוזמה נוספת בה פתח הבנק בשנה האחרונה, היא מסלול פיננסי ייחודי באקסלרטור של Microsoft Ventures בישראל. הבנק מסייע באיתור ובבחירת סטארט-אפים מבטיחים בתחום הפיננסי, ובשילובם במחזור הפעילות של האקסלרטור.
"תוכנית הפינטק של הבנק, שרצה כבר כמה שנים, נועדה מצד אחד לחשוף את חברות הפינטק למערכות הטכנולוגיות של הבנק, ומצד שני לחשוף את מערכות הבנק לפיתוחים שנעשים בחוץ", מסביר ויניצקי. "הבנק לא מתעלם ממה שקורה מסביב. להפך - הוא בודק, רואה ויוצר שיתופי פעולה שמפרים את שני הצדדים. אם אנחנו מזהים טכנולוגיה שהיא פורצת דרך, ושבעתיד צפויה לקחת נתח שוק, עדיף לצרף אותה לסל הפתרונות של הבנק, מאשר להתעלם ממנה".
אילנית מוסיפה, כי אפשר לראות את הפעילות בתחום אפילו אצל הבנקים הזרים שמגיעים לישראל ופותחים כאן מעבדות מחקר וחממות, כמו סיטיבנק. KPMG סומך חייקין מצידה, פועלת בשיתוף פעולה עם הבנקים, על-מנת לסייע ללקוחותיה. "מתוקף היכרותנו והקשרים שלנו עם הבנקים הישראלים, אנחנו יודעים מה עשוי לעניין אותם. מעבר לכך, יש הרבה שירותים ונושאים שהם בתחומי ההתמחות שלנו, שיכולים לסייע מאוד לחברות פינטק. אחרי הכל, פניהן של רוב החברות האלה לחו"ל ול-KPMG רשת סניפים בכל העולם.
כמו-כן, חברות הביטוח לא נותרות אדישות לתחום הפינטק ויש לא מעט יוזמות בנושאים שעתידים לשנות את האופן שבו תפעלנה החברות, בין אם מדובר בטלמטיקס, תמחור, השוואות מחירים וכו'. במרבית הנושאים הקשורים לחברות הביטוח יש צורך בבחינה של היבטי אקטואריה, וגם בתחום האקטואריה, שבו כוח האדם בארץ מצומצם, אנו יכולים לסייע לחברות הפינטק הצעירות".
מחפשים את הערך
"הרעיון של רואה חשבון שבא ומסתכל על הדברים פוסט מורטם, כלומר שלא צריך להתמודד עם דברים חיים, כבר לא תמיד רלוונטי", אומר עופר, כאשר הוא מנסה להגדיר את הייחודיות של מיזמי הטכנולוגיה, ובייחוד הפינטק, איתם עובדת הפירמה.
"המטרה של חברות שנמצאות בצמיחה מהירה, היא ליצור ערך, וההבנה שלנו של העולם העסקי, של חברות טכנולוגיה וחברות שנותנות שירותים, מאפשרת לנו לזהות את המנועים המרכזיים לכך".
"ייצור הערך נמדד, בסופו של דבר, בפרמטרים שלוקחים בחשבון לא רק את המצב עכשיו, אלא גם את הפוטנציאל העתידי של החברות", הוא מסביר. "כל רואה חשבון מכיר את הפרמטרים של הכנסות ורווח, אבל בחברות האלה הכנסות ורווח הם לא באמת העניין, ואנחנו עוזרים להן להבין מה בעצם מייצר ערך עבורן. לפעמים מה שבאמת חשוב הוא בכלל מספר המשתמשים וצורת השימוש של המשתמשים במוצר".
"היכולת שלנו לבוא ולנתח את הפתרון הטכנולוגי הרלוונטי לתעשיה מסוימת, ומה יעזור לה לייצר שם ערך, הוא קריטי ביותר". כשמחברים את זה לעולמות פיננסיים, הוא מסביר, היתרון של הפירמה הוא אפילו גדול יותר, מכיוון שאנשים בדרך כלל לא מבינים איך עובד המנגנון בבנקים או בחברות ביטוח. "החיבור שאנחנו עושים בין טכנולוגיה לעולמות הפיננסיים, פותח את הקופסה השחורה הזאת עבור אנשים שרוצים להיכנס פנימה".
"כמו-כן, הערך המוסף שלנו הוא שאנו יודעים להכין את חברות הפינטק לדרישות ולתקנים בהם יידרשו לעמוד, אם ירצו להפוך לחלק מהמערכות התפעוליות של מוסדות פיננסיים, או לשמש לשכות שירות שלהם", מוסיפה אילנית.
למרות פריחת התחום, אילנית ועופר מאמינים שעדיין קיים פוטנציאל רב שאינו ממומש, הנובע מכך שחברות לא מכירות את עולם התוכן הזה, שדורש התמודדות עם נושאים מורכבים, כמו רגולציה והבנת המנגנון הפנימי של גוף פיננסי.
אתגר הרגולציה
"אחד הדברים המקשים על תעשיית הפינטק היא העובדה שהרגולטורים מגיבים לאט יחסית", אומר עופר. זה מאפשר לחברות לרוץ תקופה מסוימת עם המוצר שלהן ולייצר משיכה של לקוחות, בלי שתהיה עליו כלל רגולציה. האיום הגדול במקרה כזה, הוא שיהיה שינוי רגולטורי, וכאן נכנסת היכולת שלנו לבוא ולייצר את הממשקים לרגולציות קיימות או לכיוונים שהרגולציה הולכת אליהם. אין חברת פינטק גדולה שלא תיתקל, בסופו של דבר, בתקרה של רגולציה. המטרה שלנו היא שזו לא תהיה בכלל מגבלה".
עופר מאמין, שהיכולת של הפירמה להביא את עולמות התוכן הגלובליים שלה לתוך עולמות הטכנולוגיה הקיימים, תיצור סביבה שתוליד עוד ועוד חברות. ישראל תמיד הייתה הסטארט-אפ ניישן", מסכמת אילנית. "עכשיו אנחנו רואים שאנחנו בדרך להיות גם הפינטק ניישן".
