בצהרי היום (יום ג',14.7.15), ליתר דיוק, דקה לפני 15:00, חלפה החללית ניו הורייזונס על פני הכוכב פלוטו, ושיגרה לכדור-הארץ מידע יקר ערך. חברי קבוצת המחקר של פרופ' חגי פרץ מהטכניון, החוקרים את פלוטו ואת ירחיו, מעריכים שמידע זה יתרום רבות לידיעותינו על אותו אזור רחוק במערכת השמש.
החללית, המכילה ציוד מדעי וכן את אפרו של האיש שגילה את פלוטו, תמשיך לעבר הירח הראשי של פלוטו ומשם אל שולי מערכת השמש.
ה"ביקור" ההיסטורי הצפוי היום יתרחש 50 שנה בדיוק לאחר שהתמונות הראשונות מפני השטח של מאדים הגיעו לכדור הארץ. ב-14 ביולי 1965 גילתה האנושות לראשונה כיצד נראים פני השטח של כוכב לכת שאינו כדור הארץ. מאז נחקרו שאר כוכבי הלכת, מלבד פלוטו.
כדי לחקור את פלוטו שוגרה ניו הורייזונס לפני כתשע שנים. החללית, שמשקלה כ-500 ק"ג, נסקה לחלל במהירות שיא הקרובה ל-60,000 קמ"ש. כדי לחסוך אנרגיה היא "הורדמה" לאחר מכן למשך כמה שנים, ורק בדצמבר האחרון "הקיצה" כדי שתוכל לשדר את המידע מסביבת פלוטו. שידורים אלה החלו לפני כמה חודשים, והביאו לכדור הארץ מידע רב ותמונות מופלאות.
רגע היסטורי
במשך עשרות שנים נחשב פלוטו, שהתגלה ב-1930, לאחד מכוכבי הלכת הראשיים במערכת השמש. מאז זכו כל כוכבי הלכת האחרים ל"ביקורים" של חלליות שצילמו אותם, ולכן סגירת המעגל היום היא רגע היסטורי. רבים ברחבי העולם יעצרו היום את נשימתם - גם כאלה שנולדו הרבה אחרי ה"ביקור" במאדים ב-14 ביולי 1965. שניים מהם הם פרופ' חגי פרץ והדוקטורנט ארז מיכאלי, מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, החוקרים "ירחים פוטנציאליים" העשויים להתגלות סביב פלוטו.
"פלוטו התגלה ב-1930," מסביר מיכאלי, "ורק ב-1978 התגלה הירח הראשי שלו, כארון. בעשור האחרון, הודות לטלסקופ החלל האבל, התגלו ארבעה ירחים נוספים החגים סביב פלוטו באותו מישור. מאז נשאלת השאלה: האם יש לפלוטו עוד ירחים?"
ירחים פוטנציאליים. במחקרם המשותף מנבאים מיכאלי ופרופ' פרץ את מיקומיהם האפשריים של ירחים פוטנציאליים נוספים. "אנחנו לא מתיימרים לומר אם יש ירחים כאלה, אלא רק 'ממפים' את האזורים שבהם הם עשויים להימצא," מסביר מיכאלי. "המיפוי שלנו מבוסס על המידע הנתון ועל מערכת של משוואות, ואנו מנבאים שאם יימצאו ירחים כאלה, הם יהיו בתחום שאנחנו 'מרשים'."
"גילוי של ירחים נוספים עשוי לעזור לנו להבין טוב יותר כיצד נוצר פלוטו," אומר מיכאלי. "הסברה המקובלת כיום בקהיליית האסטרופיזיקה היא שפלוטו נוצר כתוצאה מהתנגשות שמימית מקרית של שני עצמים, שחלק מרסיסיה (Debris) הפכו לירחיו, אבל ההדמיות מראות כי מהירות ההתנגשות הייתה איטית באופן חריג."
"התנגשות של גוף שמימי עם ירח שלו מתרחשת במהירות איטית יחסית," אומר פרופ' פרץ, "וכעת אנחנו עובדים על מודל חדש שבו פגע בפלוטו ירח מרוחק שלו. התנגשות כזאת עשויה להסביר את מה שאנו רואים היום. לפי המודל הזה, הירחים הנוכחיים של נוצרו מהתנגשות של פלוטו באחד מירחיו הקדומים."
