X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
חשין נודע באמרותיו הפרובוקטיביות כלפי פרידמן ובפסקי דינו הפיוטיים במהלך כהונתו שנות השיפוט איפשרו לו להגשים את הצדק הפרישה איפשרה לו זמן פנוי
▪  ▪  ▪
[צילום: פלאש 90]
היד החזקה של השופט חשין
עו"ד יוסי דר
קשה להבין כיצד - מכל האנשים המוכשרים במדינה - נמצא דווקא פרופ' פרידמן מתאים לעמוד בראש המערכת החשובה הזו, שעד אתמול הוא התגולל עליה ללא הרף בראש חוצות
לרשימה המלאה

מחול (מילולי) אחרון
ענבל בר-און
כסטודנטית למשפטים שקראה פה ושם פסק דין של חשין, וללא יומרה מחקרית להצביע על מגמה כלשהי ולומר: "זהו קו מאפיין של חשין", אני יכולה לציין כי חשין נחקק אצלי בתודעה כשופט ה'אוטונומיה האישית' והליברליזם ביחסי הפרט והשלטון - דברי פרידה מהשופט חשין
לרשימה המלאה

חשין: "פרידמן הוא פיל משתולל"
הילה רפופורט
המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, מישאל חשין, תקף את שר המשפטים דניאל פרידמן, באומרו כי השר הוא פיל אפריקני משתולל בחנות חרסינה
לרשימה המלאה

חשין יקבל את "אות אביר איכות השלטון"
אריאל שמידברג
ועדה ציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון (בדימ.) גבריאל בך, בחרה את מי שיקבל השנה את אות אביר איכות השלטון 2007 בקטגוריות שונות * בין הנבחרים: השופט (בדימ.) ד"ר מישאל חשין, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ד"ר יוסי בכר, וח"כ אריה אלדד
לרשימה המלאה

בסדרת הראיונות שערכו שימי קדוש ואפריים דה-האס לגיליון המיוחד של כתב העת "עלי משפט", "תשעה מן העליון", התראיין חשין, שופט צבעוני למדי אשר פניני הלשון שלו מהוות את הרגע המרענן בכל הרצאה למשפטים, ועולם הדימויים שלו כלפי מושגים משפטיים, מעורר סוג של שמחה בלב על 'עד כמה יכול המשפט להיות פיוטי'. הפיוט הזה נרגז לעיתים, למשל כאשר חשין מכנה את פרידמן "פיל משתולל בחנות חרסינה" ומאיים "לגדוע את ידו של מי שיגדע את ידו של בית המשפט". על חשין נמתחה ביקורת, על כך שהוא "אינו מזכה בפליליים".
מצד שני, היה לו קו ברור בפסקי דינו. הוא הרבה לדון באוטונומיה האישית של הפרט מכל אספקט אפשרי. כשדן בקורבנות עבירות מין, דיבר על עבירת המין כעבירה של הפקעת האוטונומיה האישית של הקורבן ( ע"פ 115/00 אריק (מוריס) טייב נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3), 289). כשדן בהפקעות, ראה בהפקעה את הסמכות השלטונית האלימה ביותר, "אגרוף ברזל בכפפה של משי" ( דנ"א 1333/02 הוועדה המקומית לתכנון ובניה, רעננה נ' יהודית הורוויץ ואח', פ"ד נח(6), 289), כשדן על חובת האזרח כלפי השלטון, הקפיד להצהיר כי חובות אלו צריכות להיות מינימליות, וזאת בכדי לא לפגוע בחירויות הפרט (ע"פ 3417/99 מרגלית הר-שפי נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(2), 735).
פסקי הדין שלו בתחום דיני הקניין העלו על נס את הזכות הקניינית, ודחו את המגמה החדשה מבית מדרשו של בית המשפט העליון, ולפיה 'זכות הקניין הינה מקור לאחריות חברתית וצדק חלוקתי', תוך שהוא מצפה שאך ורק דרך דיני המיסים תתבצע 'חלוקה מחדש של העושר'. הוא שונא לנדב לצרכי 'צדק חלוקתי' אנשים פרטיים (רע"א 6339/97 משה רוקר ואח' נ' משה סלומון ו-3 אח',תק-על 99(4), 1).
ככל אחד מן השופטים המרואיינים, גם חשין נדרש ראשית לשאלת הפרדת הרשויות, משהו שבית המשפט העליון הואשם לאחרונה (בידי פרידמן) בהפרתו. חשין מסביר כי האזרח נשחק על-ידי הרשות המחוקקת כמו גם המבצעת, ועל הרשות השופטת לשים סייגים לרשויות אלו. בכל מקרה, קובע חשין, כאשר הכנסת אוצלת סמכויות חקיקה לממשלה, היא למעשה מתפרקת מסמכותה (בכך יש אזכור לשני פסקי דין שנתן, גם בעניין בג"צ 4885/03 ארגון מגדלי העופות בישראל אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' ממשלת ישראל, פ"ד נט(2) וגם בעניין בג"צ 11163/03 ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל ואח' נ' ראש ממשלת ישראל,תק-על 2006(1)), שם קבל על התפרקותה של הכנסת מסמכותה.
ברוח זו הוא אינו מקבל את התזה של 'נערי האוצר אשמים' ומטיל את האחריות על התפרקות מסמכויות על שר האוצר. הוא זה שמקבל החלטות על סמך האג'נדה שלהם, בסופו של יום. למעשה הוא רוצה שהכנסת תייצג את העם, ולא תאצול את הסמכות לפקידות הבכירה. אבל לעומת זאת, בבית המשפט העליון לא צריכה להיות יצוגיות לכל מגזר לשיטתו. מגישה שכזו משתמע, לשיטתו, כי רק שופט נכה יכול לדאוג לציבור הנכים וכדומה. לשיטתו, שופט "רחב אופקים, המאמין בשלטון החוק" יכול לייצג "בצורה פנורמית" את כל המגזרים. לדעתו, הרצון של הכנסת ב"ייצוגיות" של שופטי בית המשפט העליון אינו אלא מסווה להחדרת "אנשים משלהם" למוסד.

"המשפט רץ אחרי החיים"

תיאורטיקנים של המשפט מסבירים כי אקטיביזם שיפוטי הוא כורח המציאות כאשר המחוקק בחקקו חוק אינו יכול לדמיין את כל הסיטואציות אשר תתעוררנה במציאות ואשר תדרושנה פרשנות של החוק בהתאמה למציאות. מי שיער שתתאפשר פונדקאות? אומר חשין. "המשפט רץ אחרי החיים". במקרה כזה שבו החוק לא הכין מראש תשובה לסיטואציה מסוימת, "הוא אינו יכול שלא ליתן תשובה".
כמו ברק ושמגר, אשר הסבירו שכאשר המחוקק אינו נותן מענה לצרכים בוערים, על בית המשפט לעשות כן, כך גם חשין, אך כמובן, בדרך הביטוי הייחודית לו: "כאשר המחוקק עצלן" הוא אומר, "כמו שקורה במקומות מסוימים במזרח התיכון", הוא רומז, "אז באים ושואלים למה בית המשפט מתערב וקובע, במקום לשאול את השאלה הרלוונטית שהיא מדוע המחוקק לא עושה משהו או מדוע הממשלה לא קובעת נורמות, הסדרים שיחולו על אותו נושא שכבר הפך אקוטי". אך בניגוד לברק אשר סבור כי "מלוא כל הארץ משפט" לשיטת חשין המשפט הוא חלק קטן מהחיים. העיקר זו התרבות, לא לנהוג בצורות "שלא תעשנה". שחיתות היא דוגמא טובה, בייחוד בעידן שבו מלוא החופן מושחתי-שלטון מנופפים ב"זיכויים" ו"החלטות שלא להעמידם לדין" כאילו אלו היו מטהרי המצפון הרשמיים שלהם.

"עם המשפט"

לפני מספר שנים נתפרסם ספרו של עו"ד יובל אלבשן, "זרים למשפט". הספר מתאר צעד אחר צעד את שורת הקשיים אשר אוכלוסיות מוחלשות נתקלות בהן בדרכן אל בית המשפט. חשין דווקא אינו מודע לכך: "אני לא שמעתי טרוניות של ממש שיש איזהשהו קושי לפנות לבית המשפט", הוא מצהיר. בניגוד ל("הכל שפיט") ברק, הוא סבור כי יש לקבוע מה שפיט ומה לא, "אחרת אנשים ירוצו לבג"צ בגלל סכסוכי שכנים" (שאגב, באחד מהם הוא הכריע באופן ציורי במיוחד, רע"א 7112/93 צודלר בתיה ו-18 אח' נ' יוסף שרה ואח', פ"ד מח(5), 550, ויודעי דבר שנכחו בדיון סיפרו כי במהלך הדיון יצא מכליו כאשר שני שכנים קטנוניים במיוחד התקילו תוכנית שיקום של הבית שנהרס).
"אנו עם המשפט" הוא מסביר, "ולכן כתבנו את המשנה, את הגמרא, את התלמוד, ואת השו"ת וגם על כן טקסי השבעה מתקיימים באצטדיונים". בכך הוא מסביר את העומס על בתי המשפט בישראל, אך מציע גם פתרון:
"בין בית המשפט המחוזי לעליון צריכה לקום ערכאת ערעור", טוען חשין. זה יפחית את העומס על בתי המשפט המחוזיים והעליון. הוא מתנגד להקמת בית משפט לחוקה אשר ממנה תשתמע פגיעה בבית המשפט העליון. "העם שלנו אוהב התדיינות", מסביר חשין את הרציונל לארבעה ערכאות. פתרון זה גם יאפשר לשופטים פנאי רב יותר, שכן "שופט חייב לספוג אל קרבו ספרות, שירה, מוזיקה נופים". הוא מתקנא בשופטי העליון האמריקנים שלהם 80 תיקים בשנה, מה שמאפשר להם "להספיק לטייל בהרים". את העומס הגדול המוטל על שופטי בית המשפט העליון הוא מכנה "רצף גדול בתוך מנהרה שחורה". כשעבד משבע בבוקר ועד הלילה, כולל בשבתות, ראה את עצמו "כמו כורה בפולין שנמצא חמישה קילומטרים מתחת לאדמה". במצב שכזה "אין זמן לקרוא" אומר השופט שסיפק חומר קריאה פיוטי לסטודנטים למשפטים, וציטטות נבחרות למרצים, להקראה באמצע השיעור.
הוא לא חושב שיש להאשים את שופטי בית המשפט העליון בפסקי הדין הארוכים שכן לשיטתו על שופט להסביר מדוע הגיע לתוצאה שהגיע, וזאת, במשתמע מדבריו, בכדי שתוכל לקום ביקורת על פסקי דינו.
מהאשמות כלפיו על "סגנון מליצי" הוא אינו מתרגש, וטוען בגאווה משתמעת כי "אלו אשר מבקשים סגנון רזה אינם יודעים סגנון אחר".

עצר חפים מפשע

על חשין נאמר כבר לא פעם כי הוא שופט פלילי מחמיר שאינו מזכה כמעט. הוא מספר כי פעם הוצגו בפניו ראיות על חמישה חשודים ברצח, ראיות חדות מאד. הוא סירב לשחררם ממעצר. בסופו של יום נתברר כי "הם אינם קשורים לרצח".
מודע לביקורת, הוא מספק הסבר ניטרלי: "אני מניח שהסניגוריה הציבורית תטען שעוצרים יותר מידי והפרקליטות תאמר שלא עוצרים מספיק, כל אחד וטעמיו הוא".
עם זאת, בתחום הכפייה הדתית הוא בכלל אינו ניטרלי, ונחרץ. הוא סבור כי דרכי הפעולה של הרבנות אבסורדיות, ומציג לדוגמא מקרה שבו הרבנות לא סיפקה תעודת כשרות למשחטת עופות אך ורק משום שמכרה את העופות שנפסלו ליהודי אחר, אשר מוכר בשר לא כשר. "אני במקום אותם בעלי משחטה שנפגעו מהכפייה הדתית הייתי הולך בדרכים אחרות, כמו תביעות אזרחיות אישיות נגד אותם אנשים אחראים ברבנות. הייתי גורם לאותם רבנים שרצו לפסול את תעודת הכשרות של המשחטה להרהר היטב היטב במעשיהם".
נחרצות דומה מגלה חשין באשר לטשטוש הגבולות במדינה בין הפרטי לציבורי. הוא מתנגד לשוטרים להשכרה לעת מצוא (הכוונה לשוטרים המאבטחים מסיבות פרטיות) ולהפרטת בתי הסוהר שכן "חלק מכבוד האדם הוא שאדם פרטי לא יפעיל כלפי אלימות". בתחום זה לשיטתו, למדינה צריך להיות מונופול.

"לעשות את ההובי למקצוע"

אם יש תכונה שצריכה לאפיין שופטים – זוהי תכונת חוש הצדק, וזאת להבדיל מחוש הנקמנות. הנוקם עושה צדק עם החלש, אך במקביל, עושה שפטים בחזק. בעל חוש הצדק רואה גם בסיטואציות קשות את הצדק של שני הצדדים. זה קשה, בייחוד במשפטים פליליים שבהם צריך להשית את הלב הן לזכויות הנאשם והן לזכויות הקורבן.
חשין מספר כי כל אימת שהוא מתקן עוול שנעשה למן דהו, הוא חש סיפוק, או לדבריו, זה "לעשות את ההובי למקצוע". כשהיה בן 16 ראה ילדים מתעללים בילד אחר, צוחקים עליו. הוא הגן על הילד, תקף את אחד התוקפים, ואז נקרעה חולצתו (של התוקף). חשין הודאג מכך שאין לו כסף וזו חולצתו היחידה ולמחרת נתן לו כסף לקנות חולצה. כשאני קוראת את האופן שבו נחלץ להגן על ילד אשר ילדים אחרים מתקיפים אותו, איני יכולה שלא להזכר באופן שבו מסתיים פסק דינו בעניין פרשת האונס הקבוצתי בקיבוץ שמרת ( ע"פ 5612/92 מדינת ישראל נ' אופיר בארי ו-3 אח', פ"ד מח(1), 302):
ועוד אני סובר - כמוני כנשיא - כי הנערה לא הסכימה לאשר עשו לה - מוטב נאמר: לאשר עוללו לה - הנאשמים. הנאשמים קלעו את הנערה לסחרור-של-איומים, והפכו אותה לבובת-סמרטוטים שכל המחזיק בה מטלטל אותה כרצונו אנה ואנה, ימין ושמאל, מעלה מטה. הסכמתה או אי-הסכמתה לא נחשבו בעיניהם - לא אי-הסכמתה, לא התנגדותה, לא קיפאונה, לא אדישות-הרובוט שלה - ומאימתי שואלים את הקנקן מה יצקו לתוכו? אכן, נתקיימו בהם בנאשמים כל יסודות המחשבה הפלילית הנדרשת בעבירת אינוס והרי הם חייבים בדינם.
אפילוג וכך צעק אופיר מעבר לדלתו של תומר, בעת שתומר התייחד עם המתלוננת:
"תומר, תוציא את הזונה הזו מהחדר שלך ותביא אותה לחדר שלי" (עמ' 23 לפרוטוקול) "זונה תצאי" כך זוכרת המתלוננת את הקריאה אליה לבוא לחדרו של אופיר. כל כך באשר לאישום השני. כך אף באשר לאישום הרביעי, והוא בפרשה שהייתה בחדרו של אופיר. אריק ושלום עלו לחדרה של המתלוננת, ואריק צעק אליה מאחורי הדלת (בעמ' 27-26 לפרוטוקול):
"בואי לחדר של אופיר, אופיר רוצה לדבר איתך" ובהמשך (בעמ' 27):
"אז הם התחילו לדפוק בדלת ולצעוק: יללה יה זונה תצאי החוצה" ומוסיפה המתלוננת (שם):
"הסכמתי ללכת לחדרו של אופיר בגלל שהם התחילו לצעוק שם: זונה תצאי החוצה. לא רציתי שהילדות מהחדר מולי ישמעו. פשוט פחדתי"
לא נדרשתי לזמן רב כדי להיזכר היכן שמעתי באוזני-רוחי דברים אלה, ואני ילד-נער. וכך אירע לו ללוט שאירח בביתו את שני המלאכים והוא בסדום (בראשית, יט 5-4):
"ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה. ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אותם..."
וכך היה אף באירוע הנורא של פילגש בגבעה (שופטים, יט 22):
"והנה אנשי העיר אנשי בני-בליעל נסבו את הבית מתדפקים על הדלת ויאמרו אל האיש בעל-הבית הזקן לאמור הוצא את האיש אשר בא אל ביתך ונדענו."
הכסדום היינו, לבני-בנימין בגבעה דמינו?
גם שם נחלץ חשין להגן על הצד החלש, בפסק דין אשר הפך לנקודת ציון מכוננת ביחסם של בתי המשפט לקורבנות עבירות מין.

תאריך:  31/03/2009   |   עודכן:  31/03/2009
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
חשין: "האזרח נשחק על-ידי הרשות המחוקקת והמבצעת"
תגובות  [ 24 ] מוצגות  [ 22 ]  כתוב תגובה 
1
"רק שופט "רחב אופקים"..."
מד' ליונה עיוורת  |  31/03/09 23:54
2
הרשות השופטת שוחקת עד דק!
צביעות חשין  |  1/04/09 00:01
3
מאמר של כתב חצר -דבש מלוקק
מרק טווין  |  1/04/09 00:33
4
האזרח נשחק?
רונן גולדשטיין  |  1/04/09 00:52
 
- איומי הפה הגדול בגדיעת ידיים
ע. סובול  |  1/04/09 08:34
5
ענבל בר און הרקובה מגינה על
השופט הרקוב חשין  |  1/04/09 02:20
6
שוב טעות, ביהמ"ש הם השוחקים
מוטקה 45  |  1/04/09 03:55
7
הבריון חשין מבקר את פרידמן האצ
קורן נאוה,טבריה  |  1/04/09 05:52
8
אם הוא רק "גם אדם
יש מיש  |  1/04/09 07:25
9
מצחיק, השופט חשין.
דג  |  1/04/09 07:33
10
שופט צבוע, שחצן, פזיז, רשלן וְ
ע. סובול  |  1/04/09 08:15
11
תסירו במשרדי העליון ותבינו למה
מאיר  |  1/04/09 08:50
12
השחיקה בגלל עבמי"ם כמוך ל"ת
אהרון ברק  |  1/04/09 09:12
13
עבמים גזלנים
ש כ  |  1/04/09 09:47
14
מרוב הודכבודו לא רואים את הארץ
דפנה.  |  1/04/09 09:50
15
חנן וייס-נשחק ?! בגלל מערכות
פשע שלטוניות  |  1/04/09 10:21
16
חנן וייס-פרידמן הוא היחידי
שעשה משהו  |  1/04/09 10:27
17
חנן וייס-כיצד שופט נחקר ותיקו
אינו מראה על כך?!  |  1/04/09 10:49
18
על חשין ליטול קורה מבין עיניו ל"ת
א מ רול  |  1/04/09 11:25
19
הסמכות הכי אלימה של השלטון
מישהו  |  1/04/09 14:38
20
גן עדן לגנבים בחסות בימ"ש
העליון  |  1/04/09 15:19
21
להיפך - אין כמו בית משפט כדי
מרק  |  9/07/09 09:22
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איתמר כהן
"פגישת ראיון" עם אהוד אולמרט לרגל סיום כהונתו כראש הממשלה    כל האמת נשפכת...
ד"ר אברהם בן-עזרא
יובל שטייניץ כבר עשה תפנית מהאקדמיה אל התחום המדיני וקנה לו מעמד בכיר בנושאי ביטחון, החופף לא מעט עם תפקידו החדש כשר האוצר, והוא יכול להצליח כשר אוצר ולהבין כראוי את השפה המקצועית של מקצועני הכלכלה והכספים
עו"ד יוסי דר
מי הם אלו שיהיו כמריונטות ביד היוצר אביגדור ליברמן?
גיא רפאלי
כספי הקמפיינים המיותרים של אורי שני יכלו לממן התפלת אלפי קובים של מים וכך לחסוך, באמת, במים    ובממשלה: השחיתות נגמרה או שמא רק החלה בסיבוב חדש?
דורית וורמן
אגוזים הם חטיפים בעלי השפעות בריאותיות רבות    הדיאטה הים תיכונית נחשבת לדיאטה בריאה ולמונעת מחלות, בין היתר, עקב צריכה יומיומית של אגוזים    לאגוזים השפעה מיטיבה על התסמונת המטבולית ומחלות לב וכלי הדם
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il