לתורות הקונספירציה למיניהן - יש חיות משל עצמן. הן לא נעלמות אלא חוזרות מחדש לחיים, כתוצאה מכוח האינרציה התקשורתית, פוליטית המזינות אותה, מעוררות אותה מהתרדמת, ודוחפות אותה לקדמת הבמה.
הקונספירציה הקלאסית - חיה ונושמת בעיקר בתקשורת, אצל הפרשנים, מבקרים, ידוענים למיניהם ובעיקר רואי נסתרות.
הם לא קוראים בקפה, בקלפים, בקריסטלים, או חוזים בכוכבים, אלא בוחשים בעובדות, זורקים השערות לחלל האוויר וכשקמה מהומה תקשורתית או פוליטית, הם פשוט מפרשנים אותה.
העיתונאי המוערך ארי שביט מהארץ - כתב מאמר ארוך על ליברמן לעניין מינוי בר-לב (17.4.09). מאמר מושקע, עברית יפה, אבל רחוק מלשכנע ולפעמים אפילו די שטחי ודל מבחינת חומר עובדתי ופרשנות הגיונית. לעניין זה, ראה: גם מאמר המערכת של עיתון הארץ - 17.4.09.
לטענתם, מדובר בנפתולי מזימות חשאיות, של ליברמן שבא להראות למשטרת ישראל, מי בעצם הבוס השולט והקובע במשטרה.
השר לביטחון פנים, אהרונוביץ הוא כלי משחק בידי ליברמן, והמינוי של בר-לב, לפני פסיקת בג"צ, בא לרמוז לחוקרים ובמיוחד אלה, החוקרים את ליברמן עצמו, מי אחראי לקידומם, לשיבוצם או להדחתם.
ובכן, כדאי לבדוק עובדתית - את עניין המינוי, לא רק של בר-לב אלא של מפכ"ל המשטרה רב-ניצב דודי כהן. הבחירה המועדפת של השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, הייתה ניצב גנות שהיה יוצא המשטרה ועמד בזמנו בראש שירות בתי הסוהר. בשל לחץ ציבורי ואיומי בג"צ נאלץ דיכטר להתקפל ומצא את דודי כהן כברירת מחדל למינוי הנחשק של מפכ"ל המשטרה.
רבים חשבו אז וגם היום - כי המינוי היה כישלון אישי של השר דיכטר בשל מועמדים טובים יותר ורציניים יותר הן מקרב הניצבים במשטרה ומחוצה לה.
המינוי שהתחיל כטעות, התפתח לפרסה מביכה בהתנהלות עם ניצב בר-לב, כשרצו להכריח אותו לצאת ללימודים, כאשר ברשותו כבר שני תארים אקדמאיים, וברזומה שלו הצלחות מרשימות בתפקידיו במשטרה ובתפקידו האחרון כמפקד המחוז הדרומי.
השר אהרונוביץ שהיה סגן מפכ"ל המשטרה, מכיר את הדמויות הפועלות ואת המערכת, מיהר לתקן את הטעות ואת העוול האישי של השר דיכטר והמפכ"ל, וסיים את הפרשה, ברוח טובה ובמינוי טוב למערכת כולה.
הטענה של המפכ"ל או מקורביו שעדיף היה שבג"צ יפסוק בסוגיה היא מן הטעויות שגרמו נזק למערכות השלטון.
לדעתי, אסור להגיע למצב שבג"צ יתערב או יקבע מינויים, קידומים ושיבוצים במערכות שלטוניות, כך בצה"ל וכך במשטרה.
התערבות בג"צ או הזדקקות לבג"צ - כפי שהיה בעבר, הוא סימן לחולשתה של המערכת המוסדית וכשמדובר בצה"ל, במשטרה, בשב"ס, במוסד, בשב"כ - סימן לחולשתה של המערכת הפיקודית והעומדים בראשה. לעניין סמכויות בג"צ הנרחבות - ראה גם
ראיון עם הנשיא לשעבר השופט מאיר שמגר, הטוען שלא "הכל שפיט", ולא כל נושא יש להביא בפני בג"צ.
לכן טוב עשה השר החדש שבמהלך חכם ומהיר, הוציא את נושא שיבוצו או הטיפול בניצב בר-לב, מידי הבג"צ והחזיר אותו לסמכותו, שם היה צריך לטפל בו מלכתחילה.
האכזבה מהשר דיכטר התנהלותו הכושלת מרגע כניסתו לתפקיד ועד לסיומו, רק מוכיחים שלא תמיד אלוף מוצלח בצה"ל או בשב"כ הוא גם פוליטיקאי מוצלח באזרחות, והאלוף עמי איילון (אלוף בצה"ל - ראש השב"כ) היא הוכחה חיה ונושמת לכישלון טוטאלי מסוג זה.
אי לכך, הטענה שליברמן בוחש במינויים במשטרה באמצעות השר אהרונוביץ, כדי להפחיד את החוקרים בתיקיו הרבים,
היא מסוג הקונספירציות - הנדושות והנבובות הצצות בכותרות חדשות לפרקים.
כדי להשתיק את פרשיות ליברמן או לסגור את התיקים שלו, צריך להפחיד או להחליף את כל מערכת אכיפת החוק לרבות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, תפקיד שגם ליברמן "האיום" אינו מסוגל לעשות.
