בדיווחים המעטים המגיעים מארה"ב ניתן להבין שהנשיא לשעבר בוש פשוט עושה חיים. בהתחשב בעובדה שלהיות נשיא ארה"ב זו מלאכה קשה מאוד, וודאי שלאחר שמונה שנים אינטנסיביות, ירצה הנשיא לשעבר לנוח ולעשות לעצמו ומשפחתו. לנסות ולשפוט את תקופת נשיאותו סמוך כל כך לסיום כהונתו אינו דבר קל. היסטוריונים זקוקים לזמן כדי לעכל את מאסת החומר שיש לבחון, אך יחד עם זאת, לא תהיה זו החטאה לאמת ההיסטורית אם לפי קווי המתאר הידועים לנו עד עתה נקבע ששמונה שנות כהונתו היו גרועות ביותר ואולי הזיקו לשלום העולמי יותר ממה שניתן כיום להבין. מדיניות החוץ של ממשלו הייתה מן הגרועות שידעה ארה"ב בעשורים האחרונים. הייתה זו מדיניות אשר הפכה את ארה"ב לנמר של נייר בכל זירה אפשרית. הנזקים נראים כיום גדולים ביותר אך לא מן הנמנע שהעתיד יוכיח שהיו אלה נזקים קטסטרופאליים.
קיבעונו המחשבתית והרדודה, המהול ביצר נקמה על חטאיי אביו, כול אלה הביאו אותו להרפתקאות מלחמתיות ומדיניות שלא הניבו אלא תוצאות גרועות ביותר. מלחמת עירק השנייה הייתה טעות שהכניסה את ארה"ב לתוך בוץ ספוג בדם חיילים אמריקנים הנשפך עד עצם הימים האלה והסוף אינו נראה לעין. בוש וממשלו יחד עם שירותי הביון כשלו כישלון מוחלט בהערכת המצב הצבאי של עירק וכוונותיו של סאדאם חוסיין. שום נשק להשמדה המונית לא נמצא על אדמת עירק ושום אמצעים אחרים אשר יכלו לסכן את העולם. הסכנה האמיתית הייתה כוונותיו של הרודן העירקי להדיר את רגלי ארה"ב מההגמוניה שלה במדינות הנפט הערביות. סאדאם חוסיין נעלם והאנדרלמוסיה השתלטה. הכישלון בעירק הקרין על אזורים אחרים.
אחת ההשפעות השליליות של המלחמה בעירק הייתה התחזקותה של אירן הפונדמנטליסטית המהווה כיום כאב ראש רציני לעולם. למרות כל האיומים , ממשל בוש לא נקט בשום פעולה ממשית להפסקת הפרויקט הגרעיני האירני. האירנים צחקו עליו והמשיכו בדרכם. כאשר הראש כולו בעירק ובמדינות מוסלמיות נוספות, אין אפשרות לפתוח חזית נוספת. הטעות האיומה המוכיחה חוסר הבנה בסיסי במתרחש בעולם המוסלמי הייתה, כאמור, מלחמת עירק וסילוקו של חוסיין. הוא היה הערובה לכך שאירן לא תגשים את מאווייה כי שונא גדול יותר של האירנים מסאדם חוסיין לא היה. בדרכים שונות ניתן היה להגיע עמו למודוס וויונדי, כפי שקרה עם מנהיג לוב. לדאבון הלב, היצר גבר על השכל.
המלחמה הטוטאלית שהכריז בוש על הטרור העולמי ועל המדינות הנותנות לו חסות הייתה נכונה לו ממשל בוש היה עושה שעורי בית לפני כול מהלך. ארה"ב שקועה עד צוואר בתוך אפגניסטן הנותנת חסות, לפי כול המידע הקיים, לא רק לטאליבן אלא לארגוני טרור אחרים רדיקאליים לא פחות. הבוץ הזה גם הוא גובה מחיר דמים שאין לתארו. הסיכויים לסיים את המעורבות באפגניסטן מהר קטנים ביותר. במהלך כהונתו של בוש פקיסטן, מדינה מוסלאמית ענקית, מסוכסכת בתוכה ואכסניה לארגוני טרור מן הגרועים ביותר ומעל הכל, מדינה בעלת יכול גרעינית בלתי מבוטלת, נפלה כפרי בשל כאשר הנשיא מושארף שהיה עושה דברם של האמריקנים נתגלה כחלש מאי - פעם. מעורבותו ברצח גאנדי והאנדרלמוסיה שהשתררה בפקיסטן לאחריו גרמו לנפילתו מבלי האמריקנים מסוגלים היו לסייע. למרבה הפליאה, פקיסטן מהווה איום על העולם החופשי לא פחות מאירן דווקא משום שבידה נשק גרעיני. כל מי שעוקב אחר ההתרחשויות באפגניסטן ופקיסטן איננו יכול שלא להיות מודאג. ממשל בוש אחראי, בעקיפין כמובן, לתסבוכות בשתי המדינות הללו.
ישראל נהנתה מתמיכתו של בוש באופן ראוי לציון. בישראל סברו רבים שהממשל יצליח בעיקשותו להגשים את חלום השלום. הביקורים הבלתי פוסקים של קונדוליזה רייס באזור אמורים היו להניב תוצאות, אך גם בגזרה זו האמריקנים נכשלו. מלחמת לבנון השנייה ומלחמת עזה המחישו לכול שהחיזבאללה והחמאס אינם סרים למרות ארה"ב, יהיו האיומים אשר יהיו. מפת הדרכים ואנאפוליס, שתי תוכניות אמריקניות מובהקות, מתבררות כיום כלא שוות את הנייר עליו נכתבו. שום התקדמות ממשית לא הושגה. אם נתייחס להיום, הממשלה החדשה בישראל דוחה בשתי ידיים תוכניות אלה למרות הלחץ של הממשל החדש בארה"ב. מי שצוחק ומלטף את כרסו מרוב הנאה הם מנהיגי רוסיה וסין. גם לכך עלולות להיות תוצאות קשות.
הכלכלה הליברלית של מר בוש, פרי האסכולה הרפובליקנית המוכרת, ההפקרות המוחלטת בכל הקשור לפיקוח ובקרה על פעולות הגופים הכלכליים ובראשם הבנקים וחברות האשראי, כל אלה הביאו למשבר הכלכלי הכה חמור בארה"ב המקרין על כל העולם. ומה בוש עשה? שום דבר ממשי. את תוצאות "הכלכלה האמריקנית" בתקופת בוש עלולים כולנו להרגיש היטב.
היו לארה"ב נשיאם טובים ופחות טובים. לעניות דעתי, בוש הבן היה מבין הגרועים שבנשיאי ארה"ב.
