האיחוד האירופאי עומד להגדיל את הסיוע לרשות הפלשתינית בארבעים מיליון יורו, על-מנת לשלם את משכורות עובדי הממשלה. חיבתו הראשונה של כל אירו-בירוקרט נתונה תמיד, כמובן, ובכל מקום לעובדי המגזר הציבורי. אם באיזה שהוא יקום מקביל מוזר, האיחוד האירופאי ימצא עצמו ללא כסף, תוכלו להמר על כך שהאירו האחרונים ישמשו כתשלום ל"מאעכרים" שלו.
ובינתיים, האיחוד האירופאי, בנדיבותו הרבה עם כספנו – שילם לרשות הפלשתינית 256 מיליון אירו עד כה השנה – ויצר שתי בעיות. הראשונה, הרשות הפלשתינית מנוהלת על-ידי החמאס, ארגון הנמצא ברשימת ארגוני הטרור של האיחוד. במסגרת חוקי בריסל, מימון ארגונים כאלו מהווה עבירה פלילית. עורכי דין אירופאים חיפשו דרכים לעקר את מילותיו של החוק על-ידי ניתוב כספי הסיוע דרך ארגונים בלתי ממשלתיים, אך זאת התפלפלות ותו לאו. רבים מפקידי הרשות הפלשתינית הינם אנשי מיליציה של החמאס, שמשכורותיהם משולמות בעוד הם מרצים את עונשם בבתי כלא ישראלים.
השנייה, הולך ומתבהר כי סיוע בינלאומי מעכב הסדר פוליטי באזור (בדומה לסיוע האמריקני לישראל, אשר כפי שרון פול טוען, פוגע ביזמות של המדינה היהודית; אולם זה כבר סיפור אחר).
הפלשתינים קיבלו יותר סיוע, ביחס למספר האוכלוסין, מכל עם אחר על פני האדמה, וחיים באחת מן החברות האלימות ביותר. שתי העובדות קשורות זו בזו.
הרעיון שניתן לקבור תוקפנות תחת מפולת של אירו נשמע סביר, אולם הוא מבוסס על הנחה מוטעית, והיא שאלימות פוליטית נגרמת על-ידי נישול כלכלי. רעיון זה נובע ביסודו ממרקס, וכמו רעיונות רבים אחרים - הוא נראה סביר על הנייר, אולם מתגלה כמראית עין בלבד.
רוב המהפכות בעולם התרחשו בתקופות של עליית העושר והתקוות, לא בתקופות של עליית העוני. אומר זאת באופן מפורש; לאנשים הדואגים למזון ומחסה יש מעט מאד זמן, אם בכלל, לצאת להפגנות. רק בעת שיש להם זמן הם מסוגלים לשבת ולהמיר את מחשבותיהם לשפיכות דמים.
מדינת רווחה הינה בית הגידול האידיאלי לטרוריזם. ראו את שני המפגעים של הרכבת התחתית בלונדון שחיו על תמיכת הכנסה ותמיכות דיור. אם הייתה אפשרות זאת נסגרת, אולי הם היו נאלצים לצאת ולהשיג עבודה, ואז להיות עסוקים מדי מכדי לשכנע עצמם בזעם התאבדותי.
שון או'קאלגהן, מתנדב IRA לשעבר, זוכר שיחה עם המנהיג הרפובליקני בריאן קינן. "הבריטים מאד נבונים" אמר לו קינן. "הדבר היחיד שהם לא קולטים הוא תנועת ההתבדלות האירית (FNIAN). אנו מדברים בשפתם, בעלי אותו צבע עור, חיים עם תוכניות הדיור הציבורי שלהם, לוקחים את התמיכות שלהם ועדיין שונאים אותם". האם יתכן שזה בדיוק בגלל תוכניות הדיור והתמיכות שבשלהם הם שונאים אותנו?
זה לא חייב להיות כך. הפלשתינים הינם אנשים בעלי יוזמה אשר בהיותם במדינות ערב, הם מבססים לעיתים קרובות את המעמד המקצועי והאדמיניסטרטיבי שם. פלשתין קפיטליסטית, שבה דורשים האנשים דברים מעצמם ולא מן המדינה, תהיה יותר יציבה. מעמד בעלי הנכסים ייטול חלק בסדר הציבורי. לאנשי העסקים יהיה תמריץ להישאר ביחסים הוגנים עם לקוחותיהם, ובכלל זאת עם אלו שבישראל.
אולם דבר מכל אלו לא יתרחש כל עוד הפלשתינים נותרים לכודים בעליבות הקיום של תלות. האיחוד האירופאי, עם כוונותיו הטובות אך דרכו המטופשת, מתדלק את העימות.
