בעולם בו התואר "גיבור תרבות" מונח על ראשם של כוכבי ריאליטי מזדמנים לצידם של מחזאים קלאסיים, נולד הצורך להיכנס למרוץ החימוש אחר תוכן שיצליח להרים ראשו מעל המים, בתוך נהרות מידע ותכנים שנעים כמעיין המתגבר לעבר קהל צרכני התרבות.
המילה תוכן משמשת לתיאור כל דבר מה המוכל בתוך מקום פנוי כלשהו, לכן בעולם בו אנו חיים היום נפח הזמן הפנוי שנוצר בעקבות שיפורים טכנולוגיים בשלל התעשיות לאורך המשק, גורם לאותה הצמיחה בתעשיית התרבות שעובדת במרץ על-מנת לייצר עבורנו אופציות לממש בזמננו הפנוי ואופציות בהחלט לא חסר, אנחנו מבקרים בסרטים, מאזינים להופעות מוזיקליות, חוזים במחזות תיאטרון, עוברים נהרות וימים על-מנת לבקר בפסטיבלים, ומתעדים הכל ברשת כשאנחנו נחים בבית מכל הזמן הפנוי הזה.
ההבדל הגדול בין תעשיית התרבות לתעשיות אחרון היא העובדה שמוצר טוב לא נצרך פעמיים, דהיינו קיימת רדיפה אחר חדשנות, אחת כזו שתבדיל עצמה משאר התכנים, ותמשוך את החושים והעניין של הצרכנים.
לפיכך, תעשיית התרבות הביאה עמה שלל מקצועות למשק שמירב כישוריהם מוקדשים ליצירת תכנים: מנהלי שיווק, תקציבאים, עיתונאים, מבקרים, מנהלי אתרים, מנהלים אומנותיים, יזמים אומנותיים, ועוד הם גלגלי השיניים במפעל המייצר עבורנו תרבות. כך שבהינתן עקומת ביקוש הולכת וגדלה לתכני תרבות יוצאי דופן נוצרות הזדמנויות תעסוקה חדשות.
אז מיהו מנהל התוכן המודרני?
ד"ר עמרי הרצוג, ראש המחלקה ללימודי תרבות יצירה והפקה ממכללת ספיר נרתם לספק לנו הסברים: "הדרישה היא לא רק ל'ביצועיסטים', וגם לא רק ל'אינטלקטואלים', הפרופיל של מובילי התרבות צריך לשלב בין השניים. אם את מעוניינת להיות כתבת באתר תוכן ישראלי שעוסקת בתרבות, זה לא מספיק לדעת לכתוב. כדי לבקר סרט, תוכנית טלוויזיה או הופעה, עליך להבין את השדה התרבותי ולהגיב לו, מתוך הבנה רחבה שלו.
אם לדוגמה, עיתונאית תרבות כותבת על סדרת הריאליטי של משפחת קרדשיאן, הביקורת תהיה משמעותית רק אם היא תכיר סוגיות הקשורות בסלבריטאות בעידן הפוסט-מודרני, בגלובליזציה ובאופיה העכשווי של התרבות הפופולרית. ואם אתה מעוניין להיות מפיק ראשי של אירועי תרבות, עליך לדעת לנהל תיק פרויקט, לגייס משאבים ולהוביל צוות. עליך להיות גם יזם שמבין את קהל היעד שלך ומזהה קהלי יעד חדשים, לא רק בתל אביב או בירושלים. עליך לפתוח הזדמנויות חדשות, שלא רק "יעבירו את הזמן" - אלא גם יספקו חוויה, משמעות קהילתית אישית ועניינית בעבורם" פורש את משנתו הרצוג.
"בין-תחומיות" היא ההתמקצעות החדשה כשנוגעים אנו לתכונות שהן בגדר חובה עבור השואפים להשתלב בתעשיית התרבות, התרבות הישראלית היא אחת כזו אשר ממונעת על-ידי כוחות מגוונים כגון אמוציות פוליטיקה וחברה, כך שעל-מנת לשוטט באופן בטוח בשדה מוקשים שכזה, יש להיות אדם אינטגרטיבי בעל תכונות פרקטיות על-מנת להוציא לפועל קו מחשבה יצירתי וביקורתי.
אותו מיזוג של עולמות מהווה תשתית ללימודי התרבות החדשים שהם תחום די חדש באקדמיה בעולם ובפרט בישראל, אחד המוסדות היחידים שרוקם את המרקחה שבין מדעי הרוח ללימודי ניהול, היא מכללת ספיר שמציגה את המחלקה לתרבות, יצירה והפקה שלה.
ד"ר הרצוג שוב נחלץ לעזרתנו על-מנת לשפוך מעט אור על תכליתה של המחלקה, "הסטודנטים לתרבות של ספיר מתנסים במהלך לימודיהם בעולם המעשי", מסביר ד"ר הרצוג, "הם עוברים סטאז' במוסדות תרבות כמו מרכז סוזן דלל, עיתון עכבר העיר, עונת התרבות בירושלים, הם מנהלים פרויקטים מעשיים, כמו ניהול, הפקה ושיווק של פסטיבל התרבות 'מדרום'; ניהול אירועי תרבות במועדונים, מוזאונים, במות מופע ומרכזי תרבות; עריכה וכתיבה של ביקורות, סקירות וראיונות באתר התרבות 'מעמול' באינטרנט ובכתבי עת מודפסים. כך הם רוכשים ניסיון מעשי לקורות החיים שלהם, וגם קשרים נחוצים בתעשיה. בנוסף, המחלקה מפעילה מרכז השמה פרטי: בוגרי התוכנית מקבלים הצעות עבודה לפני כולם, ממוסדות ומגופי תרבות, שמעוניינים בשילוב היכולות הייחודי שלהם".
במחלקה מרצים אנשי שיווק, מפיקים, ומנהלי אומנות, שמביאים את העולם שבחוץ אל תוך קוטלי האקדמיה, כאשר אליהם מצטרפים מרצים מובילים מתחום לימודי התרבות על-מנת להשלים את המכלול. ארגז הכלים בהם מצטיידים בוגרי החוג טומן בחובו כלים פרקטיים ושימושיים לצד השכלה גבוהה חוצת תחומים, בדרך להנפקת כרטיס כניסה לעולם התעסוקה שנע בין ניהול תרבות ליצירתה.
תעשיית התרבות היא תעשיה צומחת שזקוקה לתמנונים, אנשים בעלי יכולות לפעול בקצב גבוהה בכמה תחומים בו זמנים. במקביל על אותם האנשים להיות שוברי תקרות זכוכית, יצירתיים, כאלו שלא משתמשים בקלישאות כמו "לחשוב מחוץ לקופסה", אלא פשוט חיים באופן טבעי מחוץ לאותה הקופסה. אם אתם חולמים, ובעיקר אם אתם מגשימים, כנראה שאתם מאותם אנשים שצריכים לייצר תרבות, ולמלא את הזמן הפנוי של כולנו.
